לפני כשש שנים קבלן שיפוצים התרגז על קבלן משנה שאיחר. במהלך הוויכוח ביניהם הוא חש כאבים בחזה ומאוחר יותר התברר שעבר אירוע לב. תביעה שהגיש נגד הביטוח הלאומי התקבלה באחרונה.
ביולי 2011 קבלן שיפוצים כבן 54 המתין לקבלן משנה באתר השיפוץ בשעה שנקבעה ביניהם מראש. האחרון לא הגיע ולא ענה לטלפונים. לאחר שלוש שעות של המתנה, שבהן התגבר זעמו של קבלן השיפוצים יותר ויותר, הופיע קבלן המשנה. או אז התפתח בין השניים ויכוח חריף שכלל צעקות וקללות ונמשך כ-4 דקות. במהלך הוויכוח קבלן השיפוצים התעצבן מאוד ולפתע חש כאבים בחזה והתיישב. למחרת פנה לבית החולים ובבדיקות רפואיות נמצא שהוא סבל מהתקף לב חמור שמצריך ניתוח מעקפים.
לאחר האירוע הגיש הקבלן בקשה לביטוח הלאומי להכיר באירוע הלב שעבר כ”תאונת עבודה” אך תביעתו נדחתה. בנסיבות אלה הוא תבע את הביטוח הלאומי בבית הדין לעבודה בתל אביב.
כנהוג בתביעות מעין אלה, בית הדין מינה מומחית לרפואה פנימית וקרדיולוגיה לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין האירוע בעבודה לבין אירוע הלב.
המומחית ציינה שלדעתה קיים קשר סיבתי בין השניים. לדבריה, מהתשתית העובדתית שעליה הסכימו הצדדים עולה שהכאבים שחש התובע בחזהו צצו במהלך הוויכוח שניהל מול קבלן המשנה. סמיכות זמנים זו מלמדת על קשר סיבתי בין הסטרס המנטאלי והנפשי בו היה שרוי התובע לבין ירידה בהספקת הדם ללב שהביאה בסופו של דבר לאירוע.
הביטוח הלאומי לא השלים עם מסקנת המומחית והפנה לכך שהתובע היה מעשן כבד ושסבל מטרשת עורקים, גורמים שבעיניו היו דומיננטיים יותר בהתפרצות אירוע הלב. עוד לדבריו, מהמסמכים הרפואיים שנערכו “בזמן אמת” עולה שהתובע חש בכאבים רק לאחר ארוחת הערב של אותו יום ועניין זה היה צריך לערער את קביעת המומחית בעניין הקשר הסיבתי.
המומחית ענתה שאמנם מחלת התובע והרגלי העישון שלו מעלים את הסיכון למחלת לב, אך מאחר שהאירוע התפרץ בסמוך לוויכוח סביר להניח שאלמלא הוא התקף הלב היה נדחה לזמן מאוחר יותר. היא הוסיפה שגם אם האירוע התחיל במהלך הוויכוח והמשיך לאחר ארוחת הערב עדיין יש סבירות של מעל 50% שיש קשר סיבתי בין האירוע המלחיץ בעבודה לבין התקף הלב.
חוות דעת ברורה
אב בית הדין השופט דורי ספיבק אימץ את חוות דעת המומחית במלואה. השופט הדגיש את ההלכה הפסוקה שלפיה “בשאלות רפואיות, יסמוך בית הדין את ידיו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן”.
לדבריו, חוות דעתה של המומחית בעניין הקשר הסיבתי הייתה ברורה ואין סיבה לסטות ממנה. השופט הבהיר שחוסר הוודאות בשאלה מתי חש התובע בכאבים אינו רלוונטי מאחר שהצדדים עצמם הסכימו כהנחת מוצא שהכאבים התעוררו במהלך הוויכוח.
בסיכומו של דבר קיבל השופט את התביעה וקבע שהאירוע יוכר כ”תאונת עבודה”. הביטוח הלאומי חויב בהוצאות ושכ”ט עו”ד של 5,000 שקל.
ב”כ התובע: עו”ד צבי הלוי, עו”ד טל כהה
ב”כ הנתבע: עו”ד ענת משלב מרזוק, עו”ד רועי הררי
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
מאת: עורך דין יהושוע בלנגה העוסק בביטוח לאומי
הכותב לא ייצג בתיק
באדיבות: אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
ד’ נ’ המוסד לביטוח לאומי
