בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל באחרונה תביעה שהגישה עובדת לשעבר נגד בית החולים “נאות גיל רם” ואחד מבעליו. לעובדת נפסקו פיצויים בסך 45,000 שקל על היעדר שימוע והטרדה מינית.
לפני כחמש שנים הגישה אחות ראשית לשעבר בבית החולים הסיעודי גריאטרי “נאות גיל רם” תביעה נגד בית החולים ואחד מבעליו. היא דרשה פיצוי של כ-200,000 שקל על פיטורים שלא כדין, הפרת חובת השימוע והטרדה מינית.
התובעת סיפרה שביוני 2013 נקראה למשרדו של הממונה עליה שאמר לה כי היא מפוטרת לאלתר. לדבריה, נאמר לה שהוחלט על סיום העסקתה כי היא עובדת בעבודות נוספות, לא מתייצבת לעבודה בזמן ומנהלת יחסים רומנטיים עם מטפל הכפוף לה.
לדבריה, הסכם ההעסקה שלה אפשר לה לעבוד גם במקומות אחרים והנתבעת ידעה שהיא עושה כן. היא הוסיפה שפעמים רבות נאלצה לעבוד עד לשעות הלילה המאוחרות ולכן לא תמיד הקפידה להגיע למחרת עד השעה 7:00 אך מעולם לא העירו לה על כך והדבר לא פגע בעבודתה המקצועית.
לטענתה, המניע המרכזי לפיטוריה היה אי שיתוף פעולה מצדה עם הטרדות והצעות מיניות מצד אחד מבעלי בית החולים (הנתבע) שכללו בין היתר רכיסת רוכסנו בסמוך אליה עם יציאתו מהשירותים, אחיזה במותניה תוך הצצה באופן מוגזם לחזה, השמעת בדיחות סקסיסטיות בנוכחותה, הצעה לבלות עמו כי אשתו בחו”ל ועוד.
הנתבעת הכחישה את הדברים וטענה שפיטורי התובעת נבעו ממניעים ענייניים לאחר רצף של מחדלים ומעשים בלתי תקינים מצדה. לדבריה, התובעת ניצלה את מעמדה הבכיר ואיחרה פעמים רבות. כמו כן, במהלך שעות העבודה היא פעלה לקידום ענייניה הפרטיים ועבדה בעבודות נוספות ללא אישור. יתר על כן, התובעת ניהלה מערכת יחסים רומנטית עם מטפל הכפוף לה ללא דיווח תוך שהדבר פוגע בהתנהלותה המקצועית ויוצר מירמור בקרב העובדים האחרים.
באשר להטרדה המינית הנתבעים טענו שהתובעת מעולם לא התלוננה על כך והתנהגות הנתבע לא חרגה מהמקובל. הנתבע הוסיף שאמנם נהג לספר בדיחות גסות אך עשה כן בתמימות וליד אנשים נוספים.
אווירה עוינת ומטרידה
השופטת הבכירה מיכל לויט מבית הדין לעבודה בתל אביב קבעה שהתובעת פוטרה ממניעים ענייניים. בהקשר זה היא קיבלה את טענות הנתבעת שהתובעת נהגה לאחר לעבודה והדבר פגע במקצועיותה, שהיא עבדה במקומות נוספים בתחום הסיעוד בניגוד להסכם ההעסקה ושהיא ניהלה מערכת יחסים רומנטית עם מטפל שהיה כפוף לה מבלי לדווח על כך.
עם זאת, השופטת קיבלה את טענות התובעת בעניין ההטרדה המינית. היא ציינה שהטענות נתמכו בעדות עובדת אחרת שסיפרה שגם אותה הנתבע הטריד כשאמר לה “אוך, מה הייתי עושה לך אם לא היית נשואה”. גם הנתבע בעדותו אישר חלק מההתנהגויות שיוחסו לו, כתבה השופטת.
השופטת ציינה שניכר כי הנתבע הרשה לעצמו לספר בדיחות סקסיסטיות, לדבר באופן בוטה ולא ראוי ליד התובעת ולרכוס את רוכסנו בסמוך אליה. כמו כן הוכח לדבריה שהתובעת התלוננה על התנהגות הנתבע בפני הממונים עליה אך לא נעשה דבר.
התנהלות הנתבעת יצרה “אווירה עוינת ומטרידה” שעונה על הגדרת “הטרדה מינית” בחוק כתבה השופטת וחייבה את הנתבעים לפצות את התובעת ב-15,000 שקל. בנוסף פסקה השופטת לטובת התובעת פיצוי על היעדר שימוע בסך 29,000 שקל.
הנתבעים חויבו בהוצאות ושכ”ט בסך 8,000 שקל.
ב”כ התובעת: עו”ד שי רובינשטיין
ב”כ הנתבעים: עו”ד סיוון סבן הכהן, עו”ד ניתאי נדר
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
מאת: עו”ד עמית אבן העוסק ב- דיני עבודה
הכותב לא ייצג בתיק.
באדיבות: אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
ג’ נ’ נאות גיל רם (שותפות רשומה) ואח’
