שופט בית הדין לעבודה בנצרת קבע כי לעובד מגיעות זכויות כמי שהתפטר, שכן לא ניתן לצפות ממנו להמשיך לעבוד במצב שכזה, לאחר שהתריע על המחדל בפני המעסיקה.
בית הדין האזורי לעבודה בנצרת קיבל את תביעתו של עובד חברת “קסטן תריסים”, שדרש פיצויי פיטורים לאחר שהתפטר משום שלא הופרשו לו כספים לפנסיה באופן סדיר. השופט מירון שוורץ קבע שיש לראות בהתפטרות התובע כפיטורים, ולפיכך הוא זכאי לפיצויי פיטורים מלאים.
התובע עבד בחברה למעלה מעשר שנים, עד אוגוסט 2015. מספר חודשים לאחר שהתפטר הוא הגיש את התביעה נגדה, בה תבע זכויות שונות הנובעות מתקופת העבודה ומסיומה.
טענתו המרכזית הייתה כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים, משום שהתפטר בנסיבות שבהן אין לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו. לטענתו, הוא נאלץ להודיע על הפסקת עבודתו כיוון שהנתבעת לא העבירה לו הפרשות לקופת הגמל שלו בחברת הביטוח מנורה, על פניות חוזרות גם שלו וגם של מנורה.
מלבד פיצויי פיטורים, התובע דרש גם תשלום בגין שעות נוספות והפרשי שכר מסוימים.
הנתבעת טענה בין היתר כי הפרישה לתובע את מלוא הכספים כדין, ומדובר במחדלים של חברת מנורה. לטענתה, התובע התפטר כיוון שלא היה מרוצה מתנאי השכר ומאחר שעבר לעבוד אצל עובד אחר, שהתפטר באותו זמן והפך לעצמאי.
בפתח הכרעתו השופט שוורץ הסביר כי “השאלה הראשונה והמרכזית הדרושה הכרעה, הינה האם יש לראות בהתפטרות התובע מעבודתו אצל הנתבעת, כהתפטרות אשר דינה פיטורים, לעניין חוק פיצויי פיטורים”.
טענות ללא ראיות
השופט שוורץ ניתח את הראיות – מסמכים ומכתבים שונים – באופן קפדני, ובסופו של דבר הכריע לטובת התובע. השופט השתכנע כי בקופת הגמל של התובע אצל מנורה אכן הצטברו חובות שמקורם בפיגורים שונים בהפקדות הנתבעת לקרן הפנסיה ולאחר מכן לביטוח מנהלים.
“הסברי הנתבעת לפיהם החוב שולם במלואו וכי מקור המכתבים במחדלים של חברת מנורה, אינם נתמכים בראיות מטעמה”, ציין השופט, ואף העיר כי הנתבעת לא הביאה עדים רלוונטיים שטיפלו בנושא בזמנו.
בהמשך השופט הוסיף כי “בנסיבות אלו, ובהתחשב בכך כי במקרה זה התובע התריע על כך בפני הנתבעת ואף אפשר לה לתקן את הדברים, אכן לא ניתן לצפות מהתובע להמשיך בעבודתו”.
כלומר, השופט קיבל את טענת התובע שלפיה הסיבה העיקרית להתפטרותו הייתה העובדה שהנתבעת לא הסדירה את נושא ההפרשות לפנסיה, על אף פניות רבות מצדו. בהקשר זה השופט ציין כי “התובע נתן לנתבעת התראה סבירה על כוונתו לעשות כן תוך מתן הזדמנות נאותה להסדיר את הנושא”.
בתוך כך השופט דחה את טענת הנתבעת כי התובע התפטר על מנת לעבוד בעסק שעובד אחר פתח, וציין כי טענה זו נותרה בגדר השערה בלבד. “עצם העובדה כי התובע ואותו עובד התפטרו במועדים סמוכים, וכי התובע עבד אצלו, כחודש לאחר הפסקת עבודתו אצל הנתבעת ולמשך שלושה חודשים בלבד על פי עדותו, אינם מלמדים על תיאום שכזה”, כתב.
לאחר חישוב מדוקדק של זכויות התובע, השופט הורה לנתבעת לשלם לו כ-67,000 שקל בגין פיצויי פיטורים והפרשי שעות נוספות, בתוספת הוצאות משפט ושכ”ט עו”ד בסך 8,350 שקל.
ב”כ התובע: עו”ד עבד אל קאדר זועבי
ב”כ הנתבעת: עו”ד תמיר פלג ואח’
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
מאת: עו”ד נטלי חניצקי העוסקת ב- דיני עבודה
הכותבת לא ייצגה בתיק.
באדיבות: אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
זייד זועבי נ’ קסטן תריסים בע”מ
