בית הדין לעבודה קיבל באחרונה תביעה שהגישו שני מורים שנקראו לפתוח בית ספר חדש ופוטרו לאחר שנה אחת בלבד ופסק לטובתם הפרשי שכר 
של עשרות אלפי שקלים.
שני מורים שהועסקו ברשת “עתיד” הגישו ב-2013 תביעה לתשלום הפרשי שכר וזכויות סוציאליות.
הם סיפרו שהועסקו כמורים בבית ספר חדש שפתחה הרשת ועזבו לצורך כך משרות מסודרות בתנאי משרד החינוך בבתי ספר אחרים. הם פוטרו באוגוסט 2012 לאחר שנה אחת בלבד.
לטענתם, הרשת התחייבה לשלם להם שכר לפי המקובל במשרד החינוך אך השכר שקיבלו בפועל היה נמוך משמעותית. עוד לדבריהם, משרתם צומצמה שלא כדין ביותר מ-50% במהלך שנת הלימודים.
הנתבעת טענה מצדה שהתובעים לא הוכיחו שניתנה להם התחייבות כלשהי שהזכויות שיקבלו יהיו כמקובל לגבי עובדי הוראה במשרד החינוך. לטענתה, זכאותם של המורים לשכר על פי תנאי משרד החינוך הייתה אמורה לחול רק משעה שבית הספר החדש הפך למוכר על ידי המשרד והליך זה הסתיים כחצי שנה לאחר שפוטרו.
הנתבעת הציגה את הסכם ההעסקה מול כל אחד מהתובעים בו נכתב שעבדו על פי “נוהלי הרשת” ולא מוזכרת השוואת תנאים למשרד החינוך.
נורמות המשפט הציבורי
השופטת שרה שדיאור מבית הדין לעבודה בירושלים קבעה כי מחומר הראיות עלה שאכן היה סיכום בין התובעים לבין הנתבעת לתשלום שכר על פי תנאי משרד החינוך, אף שהדבר לא הופיע בהסכם ביניהם במפורש ולכן הם זכאים להפרשי שכר. היא ציינה בהקשר זה כי “חזקה על מורים ותיקים אשר עבדו במוסד קודם בתנאי משרד החינוך, כי לא יעזבו את מקום עבודתם לולא הובטח להם להתאים את שכרם לתנאי עבודתם הקודמים ולתנאי משרד החינוך”.
השופטת גם קיבלה את טענת התובעים בעניין צמצום המשרה והבהירה שהמדינה מתקצבת את מוסדות הרשת ולכן חלים עליה עיקרי הצדק הטבעי ונורמות המשפט המנהלי והציבורי.
לדבריה, יש להודיע למורה עד לסוף מאי באותה השנה על הכוונה לפטרו או לצמצם את משרתו לקראת השנה הבאה, על מנת לאפשר לו להיערך ולמצוא מקום עבודה אחר. בנסיבות אלה, צמצום משרתם של התובעים במהלך השנה באופן שרירותי ושלא בתום לב הייתה אסורה.
בנסיבות אלה קבעה השופטת שהתובעים זכאים להשלמת משכורתם להיקף שסוכם עמם בתחילת שנת הלימודים.
בסיכומו של דבר פסקה השופטת שעל הנתבעת לשלם לתובע הראשון הפרשי שכר של 80,868 שקל בתוספת הפרשי תגמולים לפנסיה והפרשי פיצויי פיטורים. לתובע השני פסקה השופטת הפרשי שכר של 77,996 שקל בתוספת תגמולים ופיצויים.
בסך הכל חויבה הנתבעת לשלם לתובעים 186,254 שקל בתוספת שכ”ט עו”ד של 10,000 שקל.
ב”כ התובעים: עו”ד עדיאל גלס
ב”כ הנתבעת: עו”ד שי בן נתן
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
מאת: עו”ד נדב אבידור העוסק בדיני עבודה
הכותב לא ייצג בתיק.
באדיבות אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
www.psakdin.co.il
יצחק בטיטו ואח’ נ’ עתיד – רשת חינוך ובתי ספר בע”מ
