נדחתה תביעת מעסיקה לאכוף על עובד לשעבר את סעיף הגבלת התחרות בחוזה ולחייבו ב- 75,000 שקל פיצוי מוסכם בגין עבודתו בחברה מתחרה. 
בית הדין לעבודה: “העובד אינו שבוי”.
בית הדין לעבודה בתל אביב קבע באחרונה כי סעיף אי-התחרות שעליו חתם עובד בחברת האלקטרוניקה “פולריס הנדסת מערכות” אינו תקף. השופטת ד”ר אריאלה גילצר-כץ התרשמה שהסעיף המדובר לא עונה על התנאים שנקבעו בהלכה הפסוקה.
העובד, כבן 58, פוטר לאחר 5 שנות עבודה בחברה. כעבור שלושה חודשי אבטלה, נאלץ לקבל הצעה לעבוד בחברה מתחרה תמורת שכר חודשי נמוך יותר.
אלא שאז הגישה כנגדו מעסיקתו לשעבר תביעה לאכיפת סעיף הגבלת התחרות בחוזה העבודה, לפיו התחייב העובד לשלם לחברה פיצוי בסך 75,000 שקל אם בשנתיים שלאחר סיום עבודתו בחברה יעבור לעבוד אצל המתחרים.
החברה טענה כי העובד קיבל ממנה הכשרה וידע מקצועיים ואף נחשף לרשימת הלקוחות שלה, באופן המעורר חשש להעברת המידע למתחרים.
בתגובה לתביעה העובד טען כי סעיף הגבלת התחרות בחוזה הוא בלתי חוקי ומנוגד לעקרון החוקתי של חופש העיסוק, וכי במסגרת תפקידו לא היה חשוף לסודות מסחריים של התובעת או לקניינה הרוחני ועל כן לא הייתה כל סיבה להגבלת עיסוקו, והיא נעשתה ממניעי נקמנות בלבד.
כמו כן העובד טען, כי התבקש לחתום על הסעיף כתוספת לחוזה ההעסקה שלו לאחר שכבר החל לעבוד בחברה וכי הסכים לכך בלית ברירה ומתוך רצון לשמור על מקור פרנסתו.
בפסק הדין שניתן באחרונה, השופטת גילצר-כץ דחתה כאמור את התביעה ובכך המשיכה את המגמה שסימנה הלכת צ’קפוינט לצמצום ההגבלות על התחרות.
יצוין כי לפי הלכת צ’קפוינט בית משפט ייתן תוקף לסעיף חוזי המגביל את חופש העיסוק רק ברשימה מצומצמת של מקרים כגון: שהעובד החזיק בסודות מסחריים או קניין רוחני של המעביד או שקיבל תמורה מיוחדת עבור התחייבותו שלא להתחרות, או שהתחייב לפרק זמן מינימלי בתמורה להכשרתו ועוד.
גישה פטרונית
בעניינו, השופטת גילצר-כץ קבעה כי אף אחד מהמקרים המנויים בהלכת צ’קפוינט לא התקיים במקרה זה ועל כן אין תוקף לסעיף אי התחרות עליו חתם העובד.
השופטת הוסיפה כי התובעת לא הוכיחה שנתנה לעובד הכשרה מיוחדת שכן עוד בטרם החל לעבודה אצלה היו באמתחתו 25 שנות ניסיון בעבודה בתאגיד אלקטרוניקה גדול.
השופטת התרשמה לרעה מהגישה ה”פטרונית” שהפגינה החברה כלפי העובד בעדות מנהלה במסגרת ההליך, ובהקשר זה ציינה “כי התובעת לא הפנימה שהנתבע לא היה שבוי שלה אלא עבד אצלה”.
בנסיבות אלו של דחיית התביעה כאמור, השופטת פסקה לעובד הוצאות ושכ”ט עו”ד בסך 21,000 שקל.
ב”כ התובעת: עו”ד עמירם אילון
ב”כ הנתבע: עו”ד שמעון חיים ויקי
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
מאת: עו”ד שאול מוש העוסק בדיני עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק.
באדיבות: אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
פולריס הנדסת מערכות בע”מ נ’ דוד צלח
