חברת הובלה חויבה באחרונה לפצות עובד לשעבר ב-25,000 שקל מאחר שלא ערכה בירור לגבי שמועות שהופצו לגביו לפיהן הטריד מינית עובדות. לטענת העובד, הדבר נודע לו ממעסיק פוטנציאלי שהחליט שלא לקבלו על רקע זה.
התובע עבד בחברת הובלות גדולה החל מפברואר 2012 עד פיטוריו כעבור שנה וחצי.
בתביעה שהגיש נגדה בבית הדין האזורי לעבודה 9 חודשים לאחר פיטוריו הוא טען כי במהלך נסיונותיו למצוא עבודה אחרת הסתבר לו כי הופצה לגביו שמועה מופרכת לפיה הטריד מינית עובדות כשעבד בנתבעת וכי השמועה הייתה ידועה למנהליו אשר לא עשו דבר לבירור העניין.
לטענתו, השמועה הגיעה לאוזניו של מעסיק פוטנציאלי והיתה הגורם לכך שלא התקבל לעבודה, ובהמשך אף לאוזניהם של מעסיקים נוספים בענף הרכב כך שהתקשה למצוא מקום עבודה בתחומו וברמת השכר שהיה רגיל לה.
התובע טען כי הנתבעת הפרה את חובתה לפי החוק למניעת הטרדה מינית לברר את השמועה ובכך מנעה ממנו את האפשרות להפריך את השמועה ולהגן על שמו הטוב, וכתוצאה מכך נגרם לו נזק רב אשר בעטיו עתר לפיצוי בסך 200 אלף שקל.
הנתבעת טענה בתגובתה כי מעולם לא קיבלה דיווח או תלונה בנוגע להטרדה מינית מצד התובע ולכן לא ערכה בירור בעניין. כמו כן היא הכחישה כי דיווחה על הנושא למעסיקים פוטנציאלים וטענה כי דווקא עשתה מאמצים להדגיש את החיוב שבעבודתו ובכישוריו.
לא רק קורבנות
אב בית הדין, השופט דורי ספיבק, קבע בפסק דינו כי במצב בו נודע למעסיק על מקרה של הטרדה מינית החוק מחייב אותו לדווח לממונה על התחום במקום העבודה, גם אם לא הוגשה תלונה בעניין וגם אם לדעתו המקרה אינו מבוסס. השופט הוסיף והדגיש כן שבמקרה כזה אין למעסיק כל שיקול דעת ועליו פשוט לפעול.
עוד נקבע כי החוק למניעת הטרדה מינית מגן לא רק על קורבנות הטרדה מינית אלא גם על גברים ששמם הטוב עלול להפגע כתוצאה משמועה על ביצוע מעשה כזה.
בנסיבות המקרה, השופט האמין לגרסת הנתבעת לפיה התובע לא פוטר בשל השמועה שלא התבררה, אלא על רקע תפקודו הגרוע והתבטאויותיו הבוטות כלפי עובדים ולקוחות.
עם זאת לאחר בחינה מעמיקה של הראיות, השופט הגיע למסקנה “לא בלי התלבטות” כי הכף נוטה במעט לטובת גרסת התובע, וקבע כי השמועה אכן הגיעה לאוזניו של אחד ממנהלי התובע אשר לא פעל כנדרש כשלא העביר המידע לממונה.
השופט קבע כי מאחר שהמעסיקה הפרה את חובותיה לפי החוק וכן את חובת האמון המוגברת שלה כלפי העובד, עליה לפצות אותו על כך.
עם זאת, השופט פסק לתובע פיצוי חלקי בלבד בסך 25 אלף שקל וזאת משום שלדבריו, התרשם שהתובע הסתיר ראיות ולא הצליח להוכיח שנגרם לו נזק כה קשה ובלתי הפיך כשטען.
בשולי הדברים, השופט ציין את התרשמותו לפיה התובע זכה ליחס מכבד, הגון וסבלני ממנהלו שהיה נכון להפריך את השמועה שנפוצה לגביו ולסייע לו למצוא עבודה.
מעבר לפיצוי שנפסק חוייבה הנתבעת גם בהוצאות בסך 7,500 שקל.
ב”כ התובע: עו”ד אריאל מייטליס
ב”כ הנתבעת: עו”ד דליה שחר
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
מאת: עו”ד אורית פרץ- פרוקס, העוסקת ב- דיני עבודה
הכותבת לא ייצגה בתיק.
באדיבות: אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
סע”ש 42650-06-14 פלוני פלוני נ’******** ****** בע”מ
