תשלומים שמעביר המעסיק למוסדות ההסתדרות בעבור דמי הארגון של עובדיו, מהווים הכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה.
כך פסק ביהמ”ש העליון בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין שירותי בריאות כלכלית (ע”א 3844/15 פקיד שומה פ”ת נ’ שירותי בריאות כללית, ניתן ביום 15.12.2016).
מדובר בדמי טיפול מקצועי ודמי החבר אותם משלמת חברה בגין עובדיה למוסדותיה של הסתדרות העובדים הכללית החדשה. ביהמ”ש קובע כי הם מהווים חלק מחישוב ה”שכר” ו”הכנסת העבודה”, כמשמעם בדין, בגינם מחויבת החברה במס ערך מוסף (להלן: “מס שכר”) על פי חוק מס ערך מוסף ובמס מעסיקים על פי חוק מס מעסיקים.
מס שכר נועד למסות את הערך המוסף של מוסדות ללא כוונת רווח. כיון שלמוסד ללא כוונת רווח אין רווחים, מחושב הערך המוסף שלו על בסיס ההוצאות לשכר שהוא משלם לעובדיו.
מס מעסיקים נועד אף הוא למסות את הערך המוסף המתבטא בשכר שמשלם מעסיק לעובדיו עד שבוטל בשנת 2008.
סעיף 2(2) לפקודה, על פי לשונו, כולל בהגדרת הכנסת עבודה כל טובת הנאה המגיעה מן המעסיק לעובד כחלק מיחסי העבודה ביניהם למעט המפורט בחריג.
העובדה שהכסף לא הגיע בפועל לידיו של העובד אין פירושה שהכסף לא שולם לו כחלק משכרו, שכן, הכסף שולם למוסדות ההסתדרות בעבורו ובשמו, לצורך מתן שירות לו.
במהותה, העברת דמי הארגון מן המעסיק למוסדות ההסתדרות, היא, תשלום של העובד שנעשה באמצעות המעסיק, בו משמש המעסיק רק כ”צינור” להעברת הכספים. מכאן, שיש לראות את דמי הארגון כחלק מן השכר ששולם לעובד לעניין חוקים אלה, אף אם הכספים לא הגיעו לידיו בפועל.
מאת: רמי אריה, עורך דין ורואה חשבון – מיסים ועסקים בע”מ
