חברת מחשבים תבעה פיצוי משני עובדים שפתחו עסק מתחרה והחלו לתת שירותים ללקוחה שלה. בית הדין לעבודה בתל-אביב קבע באחרונה שהעובדים הפרו את התחייבותם שלא להתחרות בחברה או לגזול את לקוחותיה.
שני העובדים, המתמחים בתחום רשתות תקשורת, הגישו יחדיו את התפטרותם מחברת המחשבים “סינט תקשורת” בתחילת 2013 – לאחר פחות משנת עבודה. במקביל להתפטרותם המפתיעה, חדלה לפתע החברה לקבל הזמנות מאחת מלקוחותיה הקבועות.
בשלב זה עלה החשד כי שני העובדים מעורבים בעניין. מנהלי החברה החליטו לבדוק זאת, נסעו למשרדי הלקוחה, ושם פגשו בעובדים לשעבר עסוקים בביצוע עבודות מחשוב.
בעקבות הגילוי המרעיש, הגישה החברה תביעה נגד שני העובדים לפיצוי של 200 אלף שקל. לטענת החברה, הנתבעים הפרו “הסכם אי-תחרות” שחתמו עליו עם קבלתם לעבודה, במסגרתו התחייבו שלא להתחרות בה או לעשות שימוש ברשימת ספקיה ולקוחותיה. החברה טענה כי הנתבעים פעלו בחוסר תום לב, וגרמו לה לפגיעה כלכלית קשה.
הנתבעים טענו מנגד כי התובעת מנסה לפגוע בחופש העיסוק שלהם. באשר להסכם הם טענו כי מאחר שהם דוברי רוסית ומתקשים בקריאה בעברית, הם חתמו עליו על סמך הסברים בעל-פה בלבד, ולא חשבו לרגע שמטרתו הייתה לפגוע בעתידם המקצועי.
אלא שבמהלך הדיון התגלתה תמונה אחרת מזו שתיארו הנתבעים. נציגי התובעת, דוברי רוסית גם הם, הצהירו כי הקריאו לנתבעים את ההסכם והסבירו להם כל סעיף וסעיף, מה גם שהנתבעים לקחו איתם את ההסכם לביתם, והחזירו אותו חתום כעבור מספר ימים.
ידעו גם ידעו
לאחר שהנתבעים הודו בכך שתוכנו של ההסכם הוסבר להם, השופטת שרה מאירי קבעה כי הוכח לה שהם ידעו גם ידעו על מה חתמו, וכי הם הפרו את התחייבותם כלפי החברה.
לדברי השופטת, אין מחלוקת שהנתבעים התפטרו יחדיו, באופן מפתיע, הגישו מכתב התפטרות זהה ופתחו עסק חדש, המתחרה בזה של התובעת. יותר מזה, הוכח בפניה כי הנתבעים כבר יצרו קשר עם אותה לקוחה לפני שהתפטרו – בזמן שעוד עבדו אצל התובעת. התנהלות זו – כלומר, הפנייה הישירה ללקוחה והחלפת התובעת במתן שירותי המחשוב לאותה לקוחה – לוותה בחוסר תום לב, חוסר נאמנות והייתה מנוגדת לחלוטין להסכם עליו חתמו.
עם זאת, השופטת הבהירה כי התובעת לא הוכיחה את נזקיה הכלכליים בנתונים מספריים. לפיכך, ובהתחשב בהתנהגותם של הנתבעים, ש”גזלו” ביודעין עבודה מהתובעת, הם חויבו לשלם לה פיצוי בסך 10,000 דולר כל אחד – הפיצוי המוסכם שנקוב בהסכם אי התחרות שהופר. הנתבעים אף חויבו בתשלום הוצאות משפט ושכ”ט עו”ד התובעת בסך 5,000 שקל.
ב”כ התובעת: עו”ד משה וקרט, עו”ד אמיר כץ
ב”כ הנתבעים: עו”ד וגיף אליאב
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
מאת: עורך דין ויקטור חיים עוסק בדיני עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק
באדיבות: אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
ס”ע 41514-05-13