בית הדין הארצי לעבודה הטיל באחרונה על מעסיק “פיצויים לדוגמה” בשל הנפקת 22 תלושי שכר בהם הופיע השכר בערכי נטו במקום ברוטו.
ב-2015 בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב חייב בעל חנות קוסמטיקה בבת ים לפצות עובדת שלו לשעבר בכ-105,000 שקל.
בית הדין קבע כי העובדת, שהועסקה במשך שנתיים, פוטרה ללא הודעה מוקדמת ובהיותה בחודש השישי להריונה. המעסיק חויב לשלם לה פיצויי פיטורים, פיצויים על היעדר הודעה מוקדמת ושימוע וכן על אובדן השכר ב”תקופה המוגנת” לפי חוק עבודת נשים. בנוסף חייב בית הדין את המעסיק לפצות את התובעת על עגמת נפש ולשלם לה זכויות סוציאליות שונות.
במסגרת ההליך העובדת טענה כי תלושי השכר שהונפקו לה היו לקויים ולא שיקפו את שכרה האמיתי. היא ביקשה לקבל פיצוי של 5,000 שקל על כל תלוש פגום (22 במספר). בית הדין קבע כי הדרישה “מוגזמת” וחייב את המעסיק בפיצוי של 5,000 שקל בסך הכל ברכיב זה.
העובדת הגישה ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה שבמסגרתו טענה, בין היתר, כי הפיצוי שנפסק לה עבור תלושי השכר הפגומים נמוך מדי ואינו משקף את חומרת מעשיו של המעסיק.
לטענתה, בית הדין האזורי קבע כי למעט שניים, כל תלושי השכר שהונפקו לה נקבו בשכר נטו של 3,500 שקל הנמוך מהשכר שקיבלה בפועל, שהשתנה מדי חודש ונקבע על פי מספר השעות שעבדה. עוד לדבריה, בית הדין אישר כי תלושי השכר לא שיקף את ימי עבודה והשעות בהן הועסקה בפועל.
לדבריה, לא מדובר בליקויים קלים כמו אי מסירת התלושים בזמן או תלושים שאינם כוללים נתונים עדכניים אלא בתלושים פיקטיביים שהמעסיק הנפיק ביודעין ומתוך תרמית מתמשכת הן כלפיה והן כלפי רשויות המס.
המערערת הדגישה כי הרישום הלקוי גרם לה לקשיים ועיכובים כשניגשה לממש את זכויותיה בביטוח לאומי.
המעסיק דחה את הטענות והסביר כי המערערת הועסקה במתכונת לא פורמאלית והוא הרשה לה ליטול מקדמות מקופת החנות מדי חודש. עוד לדבריו, בתה של המערערת ניצלה את הסכומים הנמוכים שצוינו בתלושים כדי להשיג אישור עבודה בזמן שירותה הצבאי.
תלושים ללא ערך
השופטים לאה גליקסמן, סיגל דוידוב-מוטולה ורועי פוליאק ציינו כי יש להבחין בין תלוש שכר שנוקב בשכר שאין לו קשר לשכר המשולם בפועל לבין תלוש שנתוניו הכלליים (כמו פרטי הצדדים, מספר ימי העבודה וכד’) אינם מדויקים.
השופטים הדגישו כי לתלושי השכר שהמערערת קיבלה ממעסיקה לא היה כל ערך שכן הם לא שיקפו את השתכרותה ואת הבסיס לחישוב שכרה. בתלוש לא פורטו זכויותיה המהותיות וכתוצאה מכך, נגרם לה “נזק של ממש” במימוש זכויותיה בביטוח הלאומי.
השופטים הבהירו כי בפסיקת הפיצויים על הפרת החובה לנפק תלוש תקין יש להתייחס לחומרת ההפרה, למשכה, לתום לבם של הצדדים ולתכלית ההרתעתית של חוק הגנת השכר.
לדבריהם, חלק הארי של התלושים שנמסרו למערערת לא היה תקין, מספר התלושים הפגומים היה גבוה (22 מתוך 24 תלושים) והליקוי גרם למערערת לפגיעה מידית שכן זכויותיה הנלוות נגזרו מהסכום שצוין בתלוש.
לפיכך קיבלו השופטים את הערעור בנקודה זו וחייבו את המעסיק בפיצויים לדוגמה של 40,000 שקל.
המעסיק חויב בהוצאות של 10,000 שקל.
ב”כ המערערת: עו”ד עידו אקרמן
ב”כ המשיב: עו”ד רוני קסירר
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
מאת: עורך דין ירון ברששת עוסק בדיני עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק
באדיבות: אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
28228-03-15
