בית הדין הארצי לעבודה התערב וביטל פיצוי שנפסק למנהלת בגין פיטורים בהעדר עילה ובחוסר תום לב.
פיטורי המנהלת נעשו לאחר כתבה ששודרה בתוכנית “צינור לילה” בערוץ 10 במסגרתה התגלו בחנות חולצות כאשר בתג המחיר היו שני מחירים, הישראלי בסך 499 ש”ח והאמריקאי בסך של 29.5$. הכתבה הדגישה את הפקעת המחירים. למחרת הכתבה נשלחו לכל מנהלי הסניפים הודעות בדואר אלקטרוני שבו נדרשו לוודא שהוסרו המחירים בדולרים מכל הפריטים בשל התעוררות המחאה החברתית. כמו כן נדרשו המנהלים לאשר בחוזר כי ההנחיה בוצעה. המנהלת לא אישרה כי ביצעה את ההנחיה וזומנה לשימוע בעקבותיו פוטרה.
בית הדין האזורי דחה את טענת העובדת לשיקולים זרים בפיטורים אך קבע כי העובדת פוטרה ללא עילה ואך ורק בגלל הכתבה בטלויזיה. בית הדין האזורי זיכה את העובדת בפיצוי של 100,000 ש”ח בגין פיטורים בחוסר תום לב.
בית הדין הארצי ביטל את החיוב בפיצויים וקבע כי בית הדין האזורי החליף את שיקול דעתו של המעסיק, וכי לא היתה עילה לעשות כן.
בית הדין הארצי קבע:
“אנו סבורים כי לא ניתן למצוא חוסר תום לב או שיקול זר במדיניות של מעסיק הגורס כי יש לייחס אחריות למנהל בקשר להתנהלות הסניף שעליו הוא מופקד כפי שאירע במקרה שלפנינו. קל וחומר משהוברר לפני בית הדין האזורי כי העובדת לא הגיבה על ההודעות כפי שנשלחו מהנהלת המעסיקה בקשר להסרת התגים הנוספים, והיתה זו העובדת שהתנגדה לפיטורי מנהלת מחלקת גברים על אף עמדתו של מר מגזל בדבר כשלים נוספים בהתנהגותה של אותה מנהלת מחלקה. למותר לציין כי בנסיבות המקרה ניתן היה גם לקבל החלטה אחרת, מתונה יותר, ביחס לעובדת, אך שיקול הדעת מסור למעסיק ולא ניתן להתערב בשיקול דעתו במקום שהוא מקפיד עם עובדיו על קלה כחמורה ולא ניתן לקבוע כי עצם ההקפדה מהווה חוסר תום לב. לא כל שכן, כאשר עסקינן בעובדת בתפקיד ניהולי, הנושא עימו, מעצם מהותו, אחריות על תפקוד העובדים בסניף.” (ההדגשה שלי – עו”ד יוסי חכם)
בית הדין הארצי למעשה עיגן את זכותו של המעסיק להקפיד עם עובדיו, קלה כחמורה, וזאת מבלי שיהיה חשוף להתערבות של בית הדין.
יחד עם זאת בהחלט יכול להיות מצב בו ההקפדה נועדה להסתיר מניע זר, ואז התוצאה יכולה בהחלט להיות שונה, וכדברי בית הדין הארצי: “נוסיף ונציין כי אכן, ייתכנו מקרים בהם הקפדת יתר של מעסיק עם עובדו, תשמש מסווה לעילת פיטורים שאינה כדין. לא זה המקרה שלפנינו…”.
עע (ארצי) 8636-05-15 המשביר בתי כלבו בע”מ נ’ טליה קיסין (פורסם בנבו), ניתן ביום 13/7/16
אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו”ד מומחה בתחום.
מאת: עו”ד יוסי חכם.
© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2016
