בתביעה שהגיש מבקש מקלט מאריתריאה נגד המסעדה שעבד בה הוא דרש סכום עתק של 220 אלף שקל על הפרת זכויותיו. בית הדין לעבודה בתל-אביב קיבל את התביעה בחלקה בלבד תוך שמתח ביקורת קשה על תלושי השכר שהונפקו לתובע.
התובע שימש כעובד ניקיון ומטבח במסעדה שפעלה ברחוב ברנר בתל אביב במשך כשנה (2013-2014). את התביעה נגד בעלת המסעדה הוא הגיש כחצי שנה לאחר שעזב, לטענתו משום שפוטר. התביעה הוגשה על סכום של 220 אלף שקל שכלל פיצויי פיטורים, הפרשי שכר, דמי חגים ועוד.
התובע טען כי המסעדה מעולם לא מסרה לו הודעה על תנאי עבודתו, וכי לא שולם לו שכר עבור שעות נוספות. לדבריו הוא מעולם לא זכה בדמי הבראה ולא קיבל דמי חגים למרות שעבד בהם. עוד הוא טען כי במקום להוציא אותו לחופשה המסעדה שילמה לו פדיון חופשה בניגוד לחוק.
בעלת המסעדה טענה מנגד כי במועד קבלת התובע לעבודה הוסברו לו תנאי העבודה במפורש – נאמר לו כי יעבוד 6 ימים בשבוע, 9 שעות במשמרת, וכי יהיה זכאי להפסקה של שעה ביום. הנתבעת הוסיפה כי שילמה לתובע – שהשתכר שכר מינימום – את מלוא השכר המגיע לו כולל שעות נוספות ככל שעבד בהן.
בעלת המסעדה אף הכחישה שהתובע פוטר. לטענתה, בחודש האחרון לעבודתו התובע פשוט לא התייצב לעבודה במשך שבוע מבלי להודיע לאף אחד. עד שחזר היא כבר הספיקה למצוא עובד אחר. בנסיבות אלה, היא טענה, התובע למעשה התפטר מרצונו.
פחות משכר מינימום
השופטת ד”ר אריאלה גילצר-כץ מבית דין לעבודה בתל אביב עיינה בתלושי השכר של התובע וקבעה כי הם לא נערכו כדין. כשמדובר בעובד שעתי, המעסיקה מחויבת לרשום בתלושי השכר את השכר השעתי ואת שעות העבודה בפועל – במקרה הזה השכר כאילו היה מקשה אחת ואין זה חוקי. למעשה, מהאופן שבו נערכו התלושים עולה שהיו מקרים שהתובע קיבל פחות משכר מינימום תמורת שעות נוספות.
“נסיונה של הנתבעת ליתן הסברים לדרך חישוב השכר לא צלח שכן לא היתה התאמה בין מכפלת השעות בשכר המינימום למשכורתו של התובע”, כתבה השופטת בפסק הדין. בהתאם לכך, החליטה השופטת שלפי חוק הגנת השכר מגיע לתובע תשלום על שעות נוספות בקיזוז ההפסקות שלקח.
השופטת גם קיבלה את טענת התובע כי פדיון דמי החופשה במהלך תקופת העבודה לא היה חוקי, וכי התובע זכאי לדמי חגים.
עם זאת, השופטת דחתה את רכיב פיצויי הפיטורים, לאחר שמצאה שהתובע הציג בפניה גרסאות סותרות ליום פיטוריו. מהעדויות עלה כי התובע החליט שלא להגיע במשך כמה ימים לעבודה בשל שביתה בה היה אמור להשתתף, ולא טרח לעדכן על כך את הנתבעת.
מאחר שהתובע נטל חופשה ללא אישור, הנתבעת לא הייתה מחויבת להחזירו לעבודה ברגע שמצאה עובד אחר. לפיכך, התובע אינו זכאי לפיצויים על פיטוריו (הוא כן יקבל את כספי הפיצויים שהופרשו לקרן הפנסיה בהתאם לחוק החדש).
בסופו של דבר התביעה התקבלה בחלקה הקטן בלבד ולמרות המחדל בתלושי השכר הנתבעת חויבה לשלם לתובע כ-24,000 שקל בתוספת 6,000 שקל עבור הוצאות משפט ושכ”ט עו”ד.
ב”כ התובע: עו”ד אסף מסדה
ב”כ הנתבעת: עו”ד שלומי אוחנה
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
מאת: עורכת דין שרון בירון מרקוביץ’ עוסקת בדיני עבודה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
באדיבות: אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
סע”ש 10297-08-14
