ב 19.06.2016 נפסקו פיצויים לסייעת בגן ילדים, שפוטרה מעבודתה, המשיכה לעבוד כארבעה חודשים נוספים, ופוטרה שוב באמצעות מסרון, שעה שהיתה בהריון.
ביה”ד קבע, כי לאור המשך העסקתה לאחר הפיטורין הראשונים יש לראותם כבטלים
וכי הפיטורים השניים בטלים בהיותם מנוגדים לחוק עבודת נשים.
לתובעת נפסקו פיצויים בגין הפרת חוק עבודת נשים וכן בגין פיטורין שלא כדין. סך כל הפיצויים הגיע ל43,000 ₪, כשהרכיב העיקרי הינו על פיצויים ללא הוכחת נזק, בגין הפרת חוק עבודת נשים.
התובעת, סייעת בגן ילדים, פוטרה באפריל 2014, על רקע סכסוך עם עובדת אחרת. במועד הפיטורין נמסר לה מכתב פיטורין, בו ניתנה לה הודעה מוקדמת של חודש ימים, כך שעל-פי המכתב פיטוריה נכנסו לתוקף במאי 2014. עם זאת, המשיכה התובעת לעבוד עד לסוף שנת הלימודים, באוגוסט 2014.
בסוף אוגוסט קיבלה מסרון ממנהלת הגן, שתוכנו: “היי פנינה, רק להזכירך שאינך מתחילה את שנת הלימודים שהריי מכתב הפיטורים אצלך למרות שנתתי לך זמן. בהצלחה ותודה.”. התובעת, שהיתה מופתעת מתוכן המסרון, החזירה מסרון בו כתבה, כי לאור המשך העסקתה ארבעה חודשים לאחר קבלת מכתב הפיטורין, תוקפו של מכתב הפיטורין בטל, וכי היא בהריון ולכן החוק לא מאפשר את פיטוריה. המנהלת השיבה לה, כי היא לא תקבל אותה לעבודה.
התובעת פנתה לעורך-דין, ששלח מכתב למעסיקתה של התובעת.
מכתב זה לא נענה, אך בחודש ספטמבר שלחה המנהלת לתובעת מסרון, המזמין אותה לבוא לקחת את גמר החשבון מהגן. התובעת עשתה כן. עורך-דינה של התובעת שלח לנתבעת מכתב נוסף. בסוף חודש אוקטובר, השיבה המעסיקה, כי הפיטורין לא היו באמצעות מסרון אלא במכתב הפיטורין באפריל, כי העסקתה של התובעת הוארכה לאור בקשתה, עד לאוגוסט, לצורך חיפושי עבודה, כי המעסיקה לא ידעה על הריונה של התובעת, כי הפיטורין בטלים וכי על התובעת להתייצב לעבודה בסוף אוקטובר, בכפוף להמצאת אישור על הריון. כמו כן, נדרשה להחזיר את תשלומי גמר החשבון שקיבלה.
התובעת לא התייצבה לעבודה ולא החזירה את התשלומים שקיבלה, ובתחילת נובמבר שלחו לה הנתבעים מכתב, לפיו משלא חזרה לעבודה ואף לא השיבה למכתבם, הם רואים בהתנהלותה התפטרות לכל דבר ועניין. התובעת, מצידה, הגישה תביעה על פיטורין שלא כדין, בסוף נובמבר 2014.
בית הדין קבע, כי במצב כגון זה, בו עובדת פוטרה, אך בפועל המשיכה לעבוד במקום עבודתה, לתקופה משמעותית, של יותר משלושה חודשים, ובתפקיד חדש, הנטל להוכיח כי לא מדובר בפיטורים מבוטלים, אלא ב”הארכת הודעה מוקדמת” מוטל על המעסיק. זאת, שכן אם לא ייאמר כך, הרי שאותה עובדת תהיה עובדת עם הגנה מופחתת על זכויותיה, שכל הזמן מרחף מעליה החשש שתפוטר בפתאומיות.
על פי כלל הראיות שהונחו בפני בית הדין, הוא קבע כי הנתבעים לא הרימו את הנטל להראות כי הפיטורין בחודש אפריל לא היו בטלים.
לפיכך, יש לראות את הפיטורין באוגוסט, שנעשו בניגוד לחוק עבודת נשים ובאמצעות מסרון ובעת שהתובעת היתה בהריון, כבטלים.
עם זאת, משלא התייצבה התובעת לעבודה כפי שהורו לה הנתבעים לעשות, במכתב בו הבהירו כי הפיטורין בטלים, צדקו הנתבעים, משראו את התובעת כמי שהתפטרה מעבודתה.
בית הדין פסק לתובעת פיצויים כדלהלן:
א. שכר עבודה וזכויות סוציאליות עבר התקופה מיום הפיטורין שלא כדין, ועד ליום בו בחרה התובעת שלא להתייצב לעבודה – 9,000 ₪.
ב. פיצויים ללא הוכחת נזק בגין הפרת הוראות חוק עבודת נשים, בסך 25,000 ₪. זאת, למרות שהתובעת בחרה שלא לחזור לעבודה, על אף שניתנה לה ההזדמנות לעשות כן, מתוך החשש להרתעת חסר של מעסיקים והובלתם לעכב מתן תשובות לעובדות הדורשות את החזרתן לעבודה, בטענת פיטורים בטלים, שנעשו ללא היתר.
ג. פיצויים בגין הפרת הזכות לשימוע – 9,000 ₪ (שתי משכורות).
בית הדין דחה את תביעת התובעת לפיצויים בגין שכרה עד לסוף התקופה המוגנת, לאור העובדה שבחרה שלא להגיע לעבודה.
פסק דין בעניין פנינה מרום נ’ גן פרפראות בע”מ
מאת: עו”ד נעה יסלזון, ממשרד עורכי דין קרן בר יהודה .
http://www.bar-yehuda.com
