העובד שימש כמארגן אירועים אצל מפיק שלא העניק לו את מלוא הזכויות הסוציאליות, והתפטר לאחר שבקשותיו לקבל את המגיע לו לא נענו. לאחרונה הוא תבע פיצויים וזכה. בית הדין לעבודה פסק לו פיצוי בסך 50,291 שקל.
העובד החל לעבוד בהפקת אירועים לפני ארבע שנים, ובמשך שנה וחצי השתתף בארגון אירועים ופעילויות לרשויות מקומיות וחברות מסחריות. בין העובד למעסיקו – המפיק – סוכם בעל פה כי יעבוד חמישה ימים בשבוע תמורת משכורת חודשית קבועה, שתעלה עם הזמן.
ואולם, האיש מעולם לא קיבל מסמך כלשהו בו פורטו תנאי עבודתו כפי שמחייב החוק, ואף לא קיבל תלושי שכר באופן שוטף. בתלושים שכן קיבל, הוא גילה כי מעסיקו “פדה” ימי חופשה והבראה שצבר ללא ידיעתו או הסכמתו.
בשנת 2013 שלח העובד מכתב למעסיקו בו הודיע על פרישתו מהתפקיד לנוכח הפרת זכויותיו. לאחר מכן השניים נפגשו בבית קפה, ובמהלך הפגישה, דרש העובד לקבל הסכם עבודה, תלושי שכר מתוקנים, תשלום עבור שעות נוספות וזכויות סוציאליות – אחרת יתפטר.
מעסיקו אמנם נענה לבקשותיו אך בפועל לא עמד בדבריו. לאחר החלפת מסרונים שכללו תכנים לא מחמיאים העובד הפסיק להגיע לעבודה והעביר את המחלוקות לשולחנו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה.
בתביעתו, דרש התובע פיצויי פיטורים, שכן, לטענתו התפטרותו מהווה פיטורים לכל דבר. כמו כן הוא ביקש תשלום על הזכויות שלא קיבל, פיצוי על אי קבלת תלושי שכר והסכם עבודה, ותשלום על חודש הודעה מוקדמת שהמעסיק מנע ממנו.
המעסיק הודה כי לא מסר לתובע הודעה על תנאי עבודתו, וכי לא הפריש לו כספים לפנסיה. עם זאת, טען כי התובע לא זכאי לפיצויי פיטורים מכיוון שהתפטר, ואף גרם לו נזק כאשר סיים את יחסי העבודה ללא הודעה מראש.
במהלך הדיון התברר כי המעסיק גם לא ניהל פנקס חופשה בניגוד לחוק, וכי פדה את ערכם של ימי החופשה הלא מנוצלים של התובע. כמו כן, מהמסרונים שנמסרו לעיון בית הדין עלה כי התובע הציע למעסיק כי יעבוד חודש לפני עזיבתו אך הצעתו לא נענתה.
לא תיקן את טעותו
השופטת דלית גילה הבהירה כי למרות ההסכמה של שני הצדדים לגבי תנאי העבודה, המעסיק היה חייב למסור לתובע גם הודעה בכתב. כמו כן, השופטת מתחה ביקורת על התנהלות המעסיק, שהפר את חובותיו לדאוג לרישום שעות העבודה וימי החופשה של התובע.
השופטת התרשמה כי ייתכן שהמעסיק התכוון להסדיר את עניין התשלומים המגיעים לתובע בשלב כלשהו, אלא שהוא לא עשה זאת וכך נוצר הרושם שאינו מתכוון “לתקן את הטעון תיקון”. על כן, התפטרות התובע הייתה בנסיבות בהן לא ניתן לדרוש ממנו להמשיך לעבוד – ונחשבת לפיטורים לפי החוק.
עם זאת, השופטת קבעה כי איש מהצדדים אינו חייב למשנהו תשלום עבור הודעה מוקדמת, מכיוון שהצעת התובע באה רק לאחר שהתפטר, ואילו המעסיק כלל לא דרש ממנו להמשיך לעבוד לאחר ההתפטרות.
לפיכך, השופטת קיבלה את התביעה באופן חלקי, והורתה למעסיק לשלם לתובע סך של 50,291 שקל עבור פיצויי פיטורים, פיצוי על העדר הסכם עבודה ומספר תלושי שכר, שעות נוספות וזכויות סוציאליות.
מכיוון שהתובע הפריע במהלך הדיונים והגיש את הראיות באופן מסורבל, המעסיק חויב לשלם לו סכום נמוך של 4,000 שקל בלבד עבור הוצאות משפט ושכ”ט עו”ד.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
מאת: עורך דין יצחק עזרא עוסק בדיני עבודה
באדיבות: אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
סע”ש 4854-09-13
