ביום 21.3.2016 קבע בית הדין לעבודה בתל אביב (מפי כב’ הש’ איצקוביץ) כי יש לקבל את תביעתו של מועמד לעבודה עיוור כנגד שתי חברות אשר לא עשו מאמץ לביצוע ההתאמות הנדרשות לשם קבלתו לעבודה, וחייב אותן בפיצוי בסך 35,000 ₪.
התובע, עיוור מילדות, ביקש להתקבל לעבודה בשתי חברות שונות ונדחה, לטענתו עקב סירובן של הנתבעות לבצע את ההתאמות אשר יאפשרו את העסקתו, שעיקרן התקנתה של תכנת עזר. התובע יוצג בתביעה על ידי חברתנו, עו”ד דנה גינוסר, מהקליניקה לזכויות עובדים עם מוגבלויות באוניברסיטה העברית.
הנתבעות טענו כי הן אינן מפלות וכי הפתרונות שהציע התובע להעסקתו אינם ברי יישום וכי עלות ביצועה של ההתאמה יטיל עליהן נטל כבד מדי.
בית הדין הפנה לחוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות אשר קובע איסור על מעסיק להפלות עובדים בקבלה לעבודה מחמת מוגבלותם, ובלבד שהם כשירים לתפקיד, כאשר הפליה כוללת אי ביצוע התאמות נדרשות מחמת צרכיו המיוחדים של דורש העבודה.
בית הדין קבע כי חובת ביצוע ההתאמות נדרשת לא רק על מנת להשיג שוויון מהותי, אלא גם על מנת למנוע פגיעה בכבודם של עובדים בעלי מוגבלויות. בית הדין קובע כי התאמה יכולה להיות גם “התאמה כלכלית” במובן זה שהתמורה שהמעסיק מקבל מעבודתו של בעל המוגבלות תהיה פחותה. בית הדין מפנה לכך שהנטל מונח על כתפי הנתבעות להראות כי עשו מאמצים אקטיביים כנים וישרים על מנת לאתר עבור העובד תפקיד מתאים ולבצע את ההתאמות הנדרשות לשם שילובו.
בית הדין קובע כי במקרה שלפניו, לא עשו הנתבעות מאמצים אקטיביים להנגיש את מקום העבודה לתובע.
מוסיף בית הדין ומבהיר כי הטענה בדבר נטל כבד מדי הנעשית בדיעבד לצורך ההליך המשפטי תאיין את החובה לעשות בזמן אמת מאמצים כנים ואקטיביים לבצע את ההתאמות שיאפשרו את העסקתם של אנשים עם מוגבלויות. בית הדין מאמץ את עמדת ב”כ התובע לפיה מטרת החוק היא גם להגן על כבודו של אדם עם מוגבלות וכי מעסיק שאינו טורח בזמן אמת לבחון בכנות את אפשרות ההעסקה, ועושה זאת רק בדיעבד, מפגין יחס לא מכבד ואדישות לצרכיו של האדם עם המוגבלות.
הנתבעות הלינו על תום ליבו של התובע, כמו גם של עמותות בזכות ואלמנארה אשר הצטרפו כתובעות. בית הדין מדגיש כי כנות חיפוש העבודה אינה תנאי מקדים להוכחת עצם הפגיעה בחוק השוויון, אלא היא יכולה להשקל רק לעניין גובה הפיצוי. בית הדין מדגיש עוד כי כאשר מדובר בקבוצה מופלית המוגנת בחוק, קורה שאדם נפגע ממנה פעם אחר פעם. בית הדין מוסיף ומדגיש כי לארגונים חברתיים תפקיד חשוב בהתמודדות עם תופעות ההפליה וכי עצם בחירתן ב”תיק דגל” להובלת שינוי חברתי אינו פסול כל עוד לא מקופח האינטרס של התובע הקונקרטי.
הבהרה: המידע באתר הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המחברת אינה נושאת באחריות כשלהי כלפי הקורא/ת. הקורא/ת נדרש/ת לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. כל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך/ת ועל דעתו/ה בלבד.
מאת: קרן בר יהודה, עו”ד ונוטריון.
הכותבת שמשה בעבר כיועצת משפטית למרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית בירושלים, מייצגת נפגעות הטרדה מינית, מייעצת ומלווה מעסיקים בתחום הטיפול בנושאי הטרדה מינית ומנחה קורסים לאחראיות על הטרדה מינית במקומות עבודה. הכותבת מנהלת את הפורום לייעוץ משפטי של אתר “מקום” לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית.
פסק דין בעניין הישאם חושאן נ. מדגם ושילוב
