מרגע שנודע לקופאית הראשית כי המועמדת בהריון, נאמר לה כי לא מקבלים נשים בהריון לעבודה. ב18/1/2016 ביה”ד לעבודה קיבל את תביעת התובעת, ואישר כי היא לא התקבלה לעבודה מחמת הריונה.
פס”ד דבח נ’ עוף והודו ברקת- חנות המפעל בע”מ
התובעת פנתה לאחד מסניפי הרשת, בעקבות מודעת “דרושים”, וביקשה לעבוד כקופאית. לאחר יומיים דיברה התובעת בטלפון עם הקופאית הראשית בסניף. לאחר שהתובעת ציינה שהיא בהריון בחודש שישי, ענתה לה הקופאית הראשית “לא כרגע מאמי, לא כרגע, בחורות בהריון בכלל לא“. שיחה זו הוקלטה על ידי התובעת והוגשה לבית הדין.
לאחר שהתובעת הגישה תביעה כנגד החברה על שהפרה את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, הגישה החברה תביעה נגדית בעילת פרסום לשון הרע (תביעת SLAPP) וכן טענה כי כל הניסיון של התובעת להתקבל לעבודה בהריון היה על מנת לייצר עילת תביעה כנגד הנתבעת ולהתעשר שלא כדין.
“בניגוד לנתבעת, אנו סבורים כי העובדה שהתובעת החליטה להיפרע מכל מי שנהג כלפיה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות (בטרם המפגש עם הנתבעת), בין אם פיטר אותה בשל הריונה ובין אם נמנע מלקבלה לעבודה בשל אותה סיבה, אינה מחלישה את תביעתה ואינה מצביעה כי רצונה להתעשר שלא כדין. מושכלות ראשוני, כי זכאי אדם להיפרע ממעווליו, חלקם או כולם, בהתאם לבחירתו…
קו הגנתה של הנתבעת, שנוהל כהתקפה אישית על התובעת והצגתה כמי שמנסה להתעשר שלא כדין, פסול בעינינו. לדידנו, התנהגותה של הנתבעת, ולא ההקלטה שביצעה התובעת, היא זו שהביאה את הצדדים עד הלום. הנתבעת אף הוסיפה חטא על פשע ומצאה להגיש תביעה שכנגד בגין עוולת לשון הרע ובגין עוולה של שקר מפגיע בהתאם לסעיף 58 פקודת הנזיקין [נוסח חדש].”
בית הדין פסק לטובת התובעת את מלוא הפיצוי שתבעה בסך 50,000 ₪, דחה את התביעה שכנגד ונפסקו הוצאות משפט ושכ”ט עו”ד בסך הכל של 20,000 ₪.
מאת: אילאיל קומיי-דרור, עו”ד
