במקומות עבודה רבים מקבלים עובדים בנוסף לשכר היסוד גם עמלה/פרמיה/בונוס כתלות בתנאים שנקבעים איתם. האם יש לכלול רכיב זה במסגרת השכר הקובע לפיצויי פיטורים, וכפועל יוצא מכך להפריש על רכיב זה הפרשות סוציאליות?
על פי תקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) התשכ”ד 1964 (להלן: “התקנה”), הרכיבים שיובאו בחשבון שכר עבודה לעניין פיצויי פיטורים הינם שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר המחיה, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית ותוספת מקצועית. עפ”י התקנה, למעט רכיבים אלה לא תובא “תוספת” אחרת בחשבון.
בדב”ע מב/44-3 גולדברג נ. עיריית בת ים (פד”ע י”ג 338) , נקבע כי על מנת שסכום המשתלם כשכר עבודה יהווה “תוספת” ולא חלק מהשכר הכולל המשמש לחישוב פיצויי פיטורים, צריך שהתשלום יהיה מותנה בתנאי או במצב, כך שאם לא מתקיים התנאי או משתנה המצב – חדל התשלום.
יש לציין, כי נטל השכנוע כי תשלום מסוים המכונה “תוספת” מהווה חלק אינטגרלי של שכר העבודה, הוא על העובד.
השאלה היא אימתי יראו תוספת כחלק משכר העובד? בעניין זה ניתנו פסקי דין רבים המפרשים ומפרטים מקרים שונים.
בהקשר של עמלה/פרמיה/בונוס:
כאשר מדובר בתוספת עמלות למשכורת שהינה בשיעור מסוים מן המכירות שביצע העובד, יש לפנות לעניין זה, לתקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) התשכ”ד 1964. עפ”י תקנה 9 הנ”ל, לצורך חישוב פיצויי הפיטורים המגיעים לעובד ששכרו משתלם בעמלות, יש לקחת בחשבון את שיעור משכורתו הבסיסית האחרונה בתוספת הממוצע של שיעור העמלות שקיבל העובד במשכורתו במשך 12 חודשי עבודתו האחרונים.
בע”ע 170/03 יוסי עזרא נ. יה”ב פרוייקטים ומחשוב ואח’ (ניתן ביום 15.11.2004), פסק בית הדין הארצי לעבודה כי גם פרמיה הדומה במאפייניה לעמלה היא תוספת שיש להכלילה בחישוב פיצויי הפיטורים וההודעה המוקדמת.
בע”ע 300327/98 אטקה בע”מ נ. דוד רטר , נפסק כי בונוס או פרמיה שאינם ניתנים על בסיס תפוקה אישית, אלא על בסיס תפוקת קבוצת עובדים, אינם מהווים רכיב שכר שיש להביאו בחשבון לצורך חישוב פיצויי פיטורים (אך יכללו בחישוב פדיון חופשה).
בע”ע 76/06 מרדכי גימלשטיין נ. יזמקו בע”מ (מיום 6.5.2008), נפסק כי תקנה 9 הנ”ל חלה על תשלומים ששיעורם נגזר מהפדיון. כאשר מדובר בבונוס אישי בסכום קבוע ומדורג, המשולם בעד ביצוע יעד מכירה אישית (כלומר – ככל שמכירות העובד עולות על סכום מסוים בחודש, משולם לעובד בונוס בסכום שנקבע מראש בגין עמידה ביעדים) וכן כאשר מדובר בבונוס רווחיות המותנה ברווחי המעסיק – רכיבי שכר אלה אינם חלק מהשכר שיש להביאו בחשבון לצורך חישוב פיצויי פיטורים.
בס”ע 6061-09-11 רפאל שגב נ’ פרמייר ים המלח מעבדות קוסמטיקה בע”מ (מיום 31.10.2013), נדון מקרה של עובד בתפקיד מדריך ומאמן דיילות בחברה העוסקת בייצור, שיווק ומכירה של מוצרי קוסמטיקה, ששכרו פוצל למספר רכיבים: שכר יסוד, עמלות מכירות, בונוסים, מענק חד פעמי, בונוס מאמץ. בית הדין קבע כי לא הוכח כי מדובר בחישוב אריתמטי אמיתי וכיצד חושבו רכיבים אלה. בית הדין קבע כי על פי הפסיקה עמלות מכירה אישיות הן חלק מהשכר הקובע לפיצויים. העובד העיד כי העמלות היו אחוזים מהמכירות שנעשו – אומנם אלו אינן עמלות אישיות אלא עמלות בגין מכירות שביצעו הדיילות, אולם לעובד חלק בהן כיוון שהוא היה המדריך שלהן ולכן ניתן לראות בהן עמלות אישיות ולפיכך הן שייכות גם לו.
* המאמר לקוח מתוך המהדורה החדשה (נובמבר 2015) של ספר דיני עבודה המדריך המלא (הילה פורת, עו”ד). הספר ערוך לפי נושאים (כולל תוכן עניינים מפורט) ומהווה כלי עבודה מעשי ומקצועי לעוסקים בתחום דיני העבודה והשכר. עו”ד הילה פורת, בעלת משרד המתמחה במתן שירותים משפטיים מגוונים למעסיקים בתחום דיני העבודה, מחברת הספרים: המדריך המלא והמעשי להליך פיטורים כדין (הגבלות, הנחיות מפורטות וטפסים) – חדש !!!, ו-“הסכמים, מסמכים וטפסים בדיני עבודה” ומנהלת פורטל עולם העבודה.