הוכח כי בעודה שוהה העובדת בחופשת לידה הודיעה לה מעסיקתה כי הוחלט לפטר אותה מעבודתה והוצגו בפניה שתי אפשרויות לגבי המשך העסקתה : האחת- שהיא תתפטר מיוזמתה מיד עם תום חופשת הלידה ובתמורה תשלם לה המעסיקה פיצויי פיטורים מלאים ושכר עבור חודשיים. והשנייה – לפיה תחזור לעבודה למשך התקופה האסורה בפיטורים (תוך שינוי בתנאי שכרה ובמשרתה) ובסיומה תפוטר.
בסע”ש 36109-06-13 סנדרין (סנדי) אסולין נ’ עיתון המודיע בע”מ (בפני מותב בהרכב כב’ השופט שמואל טננבוים וגב’ הורוביץ נציגת ציבור), בית הדין האזורי לעבודה בת”א דן במקרה של עובדת, שהועסקה כעורכת מגזין בעיתון המודיע, שחזרה מחופשת לידה ופוטרה מעבודתה (פסק דין מיום 25/11/2015).
בית הדין פסק כי שתי האפשרויות מהוות הפרה של חוק עבודת נשים התשי”ד 1954 (להלן- “החוק”). האחת- הפרת סעיף 9א לחוק נוכח פגיעה במשרתה ובשכרה של העובדת במהלך התקופה שלאחר שובה מחופשת הלידה האסורה בפיטורים. והשנייה- ניסיון לפדות בכסף את התקופה המוגנת בתשלום כספי.
בהקשר זה פסק בית הדין לטובת העובדת פיצוי לפי סעיף 13א(ב)(1) לחוק בסך של כ- 27,500 ₪ ופיצוי לפי סעיף 13א(א)(1)בגין נזק לא ממוני בסך 15,000 ₪. בנוסף, פסק בית הדין לזכות העובדת פיצוי בגין הפרת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה בסך של 15,000 ₪, עקב כך שהעובדת הוכיחה כי לא היה דופי בהתנהלות הן במישור האישי והן במישור המקצועי, והמעסיקה לא הוכיחה את טענתה לפיה העיתון היה מצוי בקשיים כלכליים ( למשל ע”י כך שתוכיח כי ערכה רה-ארגון ו/או נקטה בתכנית צמצומים – פיטורי עובדים אחרים ו/או ביצוע קיצוץ בשכרם). בית הדין קבע כי אומנם המעסיקה לא פעלה באופן אקטיבי להפלות את העובדת וכי עובדת היותה אישה ואם לא היוותה שיקול בהחלטה לפטרה, אך קבע כי לולא יצאה העובדת לחופשת לידה, ולולא נזקקה המעסיקה למחליפה, לא הייתה העובדת מפוטרת מעבודתה.
כלומר, לא ניתן לנתק את הקשר הסיבתי בין חופשת הלידה של העובדת לבין פיטוריה, גם אם למעסיקה לא הייתה כוונה כזו. כמו כן, בית הדין פסק לזכות העובדת פיצוי של 25,000 ₪ בגין העדר שימוע כדין (חוסר בזימון, היעדר פרוטוקול, אי קיום שימוע באופן מהותי וקבלת החלטה על פיטורים עוד בטרם נשמעה עמדת העובדת).
המעסיקה חוייבה לשלם לעובדת פיצוי בסך כולל של 83,980 ₪ (שכלל גם פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד) וכן הוצאות ושכר טרחת עו”ד בסך של 10,000 ₪.
חוקי העבודה ובתי הדין לעבודה צמצמו את סמכויות הניהול של המעסיק בכך שקבעו הגבלות על זכותו של המעסיק לפטר עובד (פיטורים בקשר להורות- טיפולי פוריות, הריון, הפלה, חופשת לידה, לאחר חופשת לידה, חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה, פיטורים על רקע הפליה- גיל, הורות וכיוצ”ב, פיטורים עקב שירות מילואים, פיטורי עובד חולה, פיטורים במצב חירום בטחוני, פיטורים בשל חברות/פעילות בארגון/וועד עובדים, פיטורי עובד בעל מוגבלות, פיטורים עקב שהות במקלט לנשים מוכות, פיטורי הורה/אלמן של חלל צה”ל, פיטורי עובד נכה מלחמה, פיטורי עובד חושף שחיתויות, פיטורי עובד אשר הגיש תביעה לתשלום שכר מולן או פיצויי הלנה, פיטורי עובד שהתלונן בעניין חוק שכר מינימום.
לא אחת, עובד פונה לבית הדין לעבודה, לאחר שפוטר, בתביעה לקבל פיצוי כספי ו/או בתביעה לבטל את פיטוריו, בטענה כי פוטר שלא כדין. במקביל עובד יכול להתלונן בפני הרשות המוסמכת על פיטורים שלא כדין.
במקרה כזה, המעסיק מוצא את עצמו במצב שבו הוא נדרש ליתן פיצוי כספי לעובד (עשרות עד מאות אלפי שקלים) או במצב שבו הוא נדרש להשיב עובד לעבודתו עקב התנהלות לא נכונה מול העובד בכל הקשור להליך הפיטורים שבוצע. ובמקביל, המעסיק עלול למצוא את עצמו מתנהל בהליך פלילי מול משרד הכלכלה (אישום פלילי ו/או קנס שעלול להגיע לסכום של כ- 150,600 ₪).
* המאמר נכתב ע”י עו”ד הילה פורת מחברת “המדריך המלא והמעשי להליך פיטורים כדין” (חדש!!!) הכולל סקירה מפורטת של ההגבלות החלות על המעסיק מכוח הדין בכל הקשור לפיטורי עובד, הנחיות מפורטות לביצוע הליך פיטורים (טרם השימוע, אופן עריכת השימוע – בתוספת דגשים מיוחדים ביחס לפיטורי עובד ותיק ומבוגר וביחס לפיטורי עובד שהגיע לגיל פרישת חובה) והסבר בעניין משמעותם של פיטורים ללא שימוע ושימוע מאוחר. כמו כן, כולל המדריך את המסמכים הנדרשים להליך פיטורים (זימון לשימוע, פרוטוקול/סיכום שיחת שימוע, הודעה על הפסקת עבודה, אישור בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עבודה).
עו”ד הילה פורת, בעלת משרד המתמחה במתן שירותים משפטיים מגוונים למעסיקים בתחום דיני העבודה, מנהלת את פורטל “עולם העבודה” ומחברת הספרים: דיני עבודה המדריך המלא (מהדורה חדשה נובמבר 2015) – ספר הערוך לפי נושאים (כולל תוכן עניינים מפורט) שמהווה כלי עבודה מעשי ומקצועי לעוסקים בתחום דיני העבודה והשכר, ו-“הסכמים, מסמכים וטפסים בדיני עבודה”.
