העובד תבע את החברה בטענה שפוטר באופן בוטה וחסר תום לב, משיקולים זרים ופסולים תוך תפירת תיק ופגיעה בשמו הטוב.
לטענתו, משנודע למנהלו על תגובתו של העובד לאי סדרים, הוא החל במסע מתוכנן, קר ונקמני של תפירת תיק לעובד, תוך ניסיונות להכשילו והכל כדי ליצור עילה שתצדיק את פיטוריו.
העובד, בעל ותק של 24 שנים בחברת הסעדה, התקדם במהלך השנים לתפקיד מנהל מרחב וזכה להערכה רבה על עבודתו.
אך לטענתו, מיד לאחר שהתלונן על אי סדרים בחברה (כגון: יציאת עובדת לחופשה כשברישומי החברה נרשם שהיא בחופשת מחלה..), נערך לו שימוע שבסיומו הוא פוטר מיידית, בשל ‘חוסר שביעות רצון’.
בית הדין לעבודה, קיבל את טענת העובד במסגרת החוק להגנה על עובדים חושפי שחיתויות, וחייב את מעסיקו לשלם לו פיצוי בסכום של 205,000 ש”ח.
החוק קובע כי “לא יפגע מעסיק בענייני עבודתו של עובד ולא יפטרו בשל כך שהגיש תלונה נגד מעסיקו או נגד עובד אחר של אותו מעסיק, או שסייע לעובד אחר בקשר להגשת תלונה כאמור”.
עוד קובע החוק: “לא יפגע ממונה מטעם המעסיק בענייני עבודה של עובד, ולא יגרום לפגיעה בענייני עבודתו או לפיטוריו, בשל כך שהגיש תלונה נגד מעסיקו או נגד עובד של אותו מעסיק, או שסייע לעובד אחר בקשר להגשת תלונה כאמור”.
החוק מעניק לעובד שנפגע מספר סעדים לרבות האפשרות לבטל את הפיטורים וכן פיצויים בסכומים משמעותיים ביותר. לעניין זה מוסמך בית הדין: “לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין, וכן רשאי הוא לחייב את המפר בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים; ואולם רשאי בית הדין לפסוק פיצויים לדוגמה בסכום שלא יעלה על 500,000 שקלים חדשים, בשל חומרת ההפרה או נסיבות הנוגעות להפרה, לרבות התנהגות המפר או היותה הפרה חוזרת”.
במקרה הנדון אשר טופל על ידי עו”ד יוסי חכם ממשרד עורכי הדין חכם את אור-זך, פוטר עובד לאחר שחשף התנהלות בעייתית במקום העבודה. העובד פוצה במסגרת הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין בפיצוי על הפרת חוק ההגנה על עובדים, בסכומים כוללים של למעלה מ-200,000 ש”ח.
ראוי לציין כי התנכלות לעובד על רקע חשיפת שחיתות במקום העבודה הינה גם עבירה פלילית חמורה: “פגע מעסיק בענייני עבודה של עובד או פיטר אותו, בניגוד להוראות סעיף 2(א), או פגע ממונה מטעם המעסיק בענייני עבודה של עובד או גרם לפגיעה בענייני עבודתו או לפיטוריו, בניגוד להוראות סעיף 2(ב), דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק הענושין, התשל”ז-1977.”.
אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו”ד מומחה בתחום.
מאת: עו”ד יוסי חכם
© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2015
