העובד פנה לברר את מצבו אצל עורך דין, ופוטר עוד באותו היום. ביה”ד לעבודה הבהיר את חומרת מעשה המעסיקה, והורה לה לפצות את העובד בכ-70 אלף שקל.
העובד, שהאמין כי אינו מקבל את כל זכויותיו, פנה לברר את מצבו אצל עורך דין, ופוטר עוד באותו היום. בית הדין לעבודה הבהיר עד כמה חמור האיסור לפטר עובד שניסה לברר את זכויותיו, והורה למעסיקה לפצות אותו בכ-70 אלף שקל.
האיש עבד במשך שנה וחצי כמחסנאי ונהג בחברת “הומטקס ר.ע.ש.נ”, העוסקת בייצור וייבוא טקסטיל ומוצרי בד.
בחודשיים הראשונים לעבודתו קיבל העובד שכר שעתי של 21 שקל, ובעקבות פניותיה של אשתו לבעלי החברה, היא העלתה לו את השכר לשכר גלובאלי של 7,000 שקל נטו בחודש.
למרות זאת, העובד עדיין חשד כי אינו מקבל את כל זכויותיו מהחברה, ובמאי 2012 הלך להתייעץ עם עורך דין. בעקבות הפגישה, עורך הדין ביקש מהחברה לקבל את תלושי השכר ודו”חות הנוכחות של העובד. בתגובה, קיבל העובד, עוד באותו יום, מסמך אחר שלא ביקש – מכתב פיטורים.
בתחילת שנת 2013 פנה האיש לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, בטענה שפוטר בעקבות פנייתו לייעוץ משפטי.
התובע סיפר שקיבל את מכתב הפיטורים מבלי שנערך לו שימוע, וטען שאחד מבעלי החברה אף התקשר אליו וצרח עליו על כך שהעז לפנות לעו”ד.
התובע גם תבע שכר על שעות נוספות, שלטענתו הוא לא קיבל עבורן תשלום, אף שנאלץ לעבוד פעמים רבות מעל ל-12 שעות ביום ללא מנוחה, בניגוד לחוק.
מנגד, טענה החברה שהיא בכלל לא קיבלה מכתב מעורך דינו של התובע. לדברי נציגיה, לפני הפיטורים נערכו שיחות רבות עם התובע לגבי תפקודו הלקוי, ופיטוריו נבעו משיקולים מקצועיים בלבד.
בנוסף, טענה החברה כי התובע אינו זכאי לתשלום נוסף, מהטעם שהעלאות השכר שניתנו לו כללו תשלום גלובאלי עבור שעות נוספות.
במהלך אחד הדיונים בתיק, הודתה החברה בכך שהתובע נאלץ לעבוד לפעמים מעל 12 שעות עבודה, אך הסבירה שעשה זאת במסגרת תפקידו כנהג, כך שלא היה תחת פיקוח, ועל כן במקרה הזה חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל.
מעשה פסול
“אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע פוטר”, כתבה נשיאת בית הדין השופטת דיתה פרוז’ינין בתחילת פסק הדין. השופטת ביקרה את התנהלותה הדיונית של החברה, שבמקום לזמן את מי שפיטר את התובע, בעל החברה, זימנה את אחיו – שכלל לא נכח בעבודה באותה תקופה.
השופטת דחתה את טענת החברה כאילו פיטרה את התובע לאחר ששוחחה עמו על תפקודו הלקוי, מהטעם שלא הוצג בפניה כל מסמך המתעד מתי ועל ידי מי נערכו אותן שיחות.
מכאן, הגיעה השופטת למסקנה שהתובע פוטר מבלי שנערך לו שימוע, ושהפיטורים הם תוצאה ישירה של פנייתו לייעוץ משפטי.
השופטת הדגישה כי פיטורי עובד מהטעם שפנה לעורך דין כדי לברר את זכויותיו הם מעשה פסול המנוגד לחוק.
בנוסף, קבעה השופטת כי החברה כן סטתה מהוראות חוק שעות עבודה. השופטת דחתה את טענת החברה, לפיה לא יכלה לפקח על שעות העבודה של התובע כנהג מחוץ למפעל, לאחר שפסקה שגם בימים אלה הוא חתם על כרטיס נוכחות, כך שהיה תחת פיקוח התובעת.
עם זאת, השופטת קיבלה את טענת החברה, לפיה שכרו של התובע כלל תשלום עבור שעות נוספות ולכן אינו זכאי לתשלום נוסף.
לבסוף, השופטת חייבה את החברה לפצות את התובע בסכום של כ-66,000 שקל עבור פיטורים שלא כדין, אי עריכת שימוע, והעסקה שלא כדין. בנוסף, היא תישא בהוצאות משפט בסך 7,500 שקל.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
מאת: עו”ד אשר אביטן
באדיבות: אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
