סביב הביטוח של אובדן כושר עבודה קיימות סוגיות מס נרחבות. חלקן אף מורכבות וסבוכות. מאמר זה יציג פרשנות פשוטה לכמה מהסעיפים מתוך חוזר מס ההכנסה העוסק בתחום.
ביטוח נגד אובדן כושר עבודה: אובדן כושר עבודה יכול להתרחש כתוצאה מתאונה או מחלה. מטרתו של ביטוח אובדן כושר עבודה לגשר בין התקופות שבהן אין האדם יכול להפיק הכנסה. כל זה על מנת לשמור על רמת החיים וכדי לא להיקלע למשבר כלכלי – עד למצב שבו יוכל העובד לחזור לשגרה. השכיר או העצמאי יכולים לבטח עצמם מפני אובדן כושר עבודה.
ביטוח אובדן הכושר יכול להירכש כחלק אינטגרלי של הביטוח הפנסיוני, קרן פנסיה או ביטוח המנהלים, או שניתן לרכוש אותו במסגרת פוליסה נפרדת עצמאית. תקופת האכשרה היא בדרך-כלל כשלושה חודשים עד שישה חודשים. הפוליסות של הביטוח לאובדן כושר עבודה הן ללא מרכיב חיסכון והביטוח תקף כל עוד הפוליסה תקפה ומשולמת. הדבר דומה לביטוח רכב מפני גניבה: כאשר הרכב נגנב חברת הביטוח תפצה את בעל הרכב ותשלם לו את עלות הרכב כדי שיוכל לרכוש חדש. אם הרכב לא יגנב – לא יקבל פיצוי וגם לא יקבל החזר על הפרמיות (תשלומים) ששילם. כך גם במקרה של ביטוח אובדן כושר עבודה: אין צבירת חיסכון. בקרות מקרה הביטוח משולמים התגמולים.
הכרה לצרכי מס: זיכוי: מדינה מעודדת את העובדים, עצמאי או שכיר, לבטח עצמם למקרה של אובדן כושר עבודה, שני הצדדים הם העובדים והמדינה. הסעיף בפקודת מס ההכנסה המתייחס להתרת ההוצאה הוא 32(14). על פיו, על מנת שהתשלום לאובדן כושר העבודה יוכר בניכוי (הפחתה מההכנסה החייבת) אם יתקיימו התנאים:
- ההכנסה בגינה נרכש הביטוח בכפוף להכנסות מעסק 2(1) או מעבודה(2).
- שכיר: ההוצאה עד ל- 3.5% מההכנסה או 4 פעמים מהשכר הממוצע במשק: הנמוך מביניהם.
- שכיר המשלם בעצמו: יוכרו גם הם בעת הגשת דוח שנתי.
- עצמאי: תשלומים לביטוח אובדן כושר עבודה עבור עובד עצמאי יוכרו כולם כהוצאה מוכרת לצורכי העסק. זאת בתנאי שההפרשה לאובדן כושר עבודה לא תעלה על פרמיה מירבית בשיעור 3.5% מהכנסה חייבת של העצמאי, ללא תקרה.
סוגי הביטוח: שלוש פוליסות:
- אובדן כושר עבודה בעקבותיו לא יכול המבוטח לעסוק בכל עיסוק שהוא.
- אובדן כושר עבודה בעקבותיו לא יכול המבוטח לעסוק ב”עיסוק סביר” התואם להשכלתו, הכשרתו וניסיונו.
- אובדן כושר עבודה בעקבותיו לא יכול המבוטח לעסוק בעיסוק האחרון בו עסק טרם האירוע.
כמה מבטחים: איזה קצבה ניתן לבטח? קצבה חודשית עד 75% משכרו הממוצע של העובד מוגדר כתשלום אובדן כושר עבודה. סכום זה ישולם עד להחלמתו כהגדרה בפוליסה שלו, או עד לגיל פרישה, או עד ליום מותו, לפי המוקדם מביניהם. ישנם מצבים בהם בנוסף לתשלום החודשי, ישולם סכום חד פעמי כפיצוי.
האם קצבת אובדן כושר עבודה חייבת במס? קצבה חודשית בגין אובדן כושר עבודה סעיף 3(א) לפקודת מס ההכנסה: סכום שהתקבל בעקבות ביטוח מפני אובדן כושר עבודה הינו מקור הכנסה פירותי (כהכנסה מעבודה, עסק) לפי סעיף 1(5) לפקודה הוא חייב במס בין אם התקבל כקצבה, ובין אם התקבל כסכום חד פעמי. קצבה המשולמת בגין אובדן כושר עבודה תחשב כהכנסה מיגיעה אישית, החייבת במס במדרגות המס הקבועות.
פטורים וחריגים: קצבת אובדן כושר עבודה חייבת במס ככל הכנסה אחרת, בהתאם למדרגות המס הקבועות. ישנם מצבים בהם מקבל קצבת אובדן כושר עבודה ישלם מס מופחת או לא ישלם מס כלל, דוגמת:
- מי שהגיע לגיל פרישה: בעקבות פרישה מוקדמת בשל נכות רפואית או תפקודית יציבה של 75% או יותר יהיה זכאי לקבל את הפטור על הקצבה. נכון לשנת 2015 עמד שיעור הפטור 43.5% מתקרה מזכה.
- מי שלא הגיע לגיל פרישה: עקב נכות יציבה = לפחות 75% נכות רפואית תפקודית, ופרש מעבודתו עקב הנכות והנכות פגעה ביכולתו להשתכר ברמה שקדמה לנכותו או לעסוק בעיסוק במקצוע שעסק קודם לכן. הקצבת אובדן כושר עבודה משולמת על ידי המעסיק שממנו פרש, או על ידי קופת גמל, או תוכנית ביטוח אובדן כושר עבודה.
חשוב לציין: הפטור הניתן מכוח סעיף 9 א’ (פטור ממס על קצבה מוכרת, או 43.5%: הגבוה מביניהם, בתנאי שהגיע לגיל פרישה.) לקצבת אובדן כושר עבודה לא תחול נוסחת הקיזוז ומענקים, שמקבל מי שפרש מחמת נכות. במועד פרישתו לא יחשבו כמענקים
פטורים לעניין אותה נוסחה.
תיקון 190 והיוון קצבאות אובדן כושר עבודה:
במקרים רבים חברת הביטוח תציע למקבל קצבת אובדן הכושר, במקום זרם התשלומים והקצבאות תשלום חד פעמי. פעולה זו מכונה היוון (הבאת זרם תקבולים עתידי לערכו היום). אם בוצע היוון פקודת מס הכנסה מתייחסת לכך בסעיף 1(5) המיוחסת להכנסתם של בעלי נכות: הכנסה מיגיעתם האישית של עיוור או של נכה שנקבעה לו נכות של 100%, או נכות של 90% לפחות, מחמת שלקה באיברים שונים. האחוז האמור הוא תוצאה של חישוב מיוחד של הליקוי באיברים השונים שבלעדיו היה נקבע אחוז נכות של 100% לפחות. כל זה בכפוף למגבלות הימים של החוק. אם מקבל הקצבה זכאי לפטור בכפוף לסעיף 9(א) בפקודת מס הכנסה קיצבה” – קיצבה המשתלמת מאת מעביד, או המשתלמת מאת קופת גמל וכן קצבה המשתלמת על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה, כהגדרתו בפסקה (3א) להגדרה “הכנסה מיגיעה אישית”, והכל למעט קצבת שאירים כהגדרתה בסעיף 9(6ו); בגין יתרת ההון הפטורה יהא פטור מכל מס. מעבר לכך יקרא היוון חייב במס והוא ימוסה בכפוף לסעיף 1(5). אם בחישוב היוון נוצלה כל יתרת ההון הפטורה לא יוכל לנצל זאת שוב בחישוב יתרת ההון הפטורה בגיל פרישה וקבלת פנסיה.
סכום חד פעמי המתקבל כפיצוי בגין אי תשלום קצבת אובדן כושר עבודה:
תשלום חד פעמי (היוון): בכדי לקבוע את אופן המיסוי של הסכום החד פעמי יש לחלק אותו לשלוש קטיגוריות :
- סכום המשולם בגין תקופת העבר (להלן: “הפרשי קצבה”) הפרשי הקצבה -בגין השנים שקדמו לשנה בה התקבל הסכום החד פעמי, ימוסו במועד קבלתו, כאשר אם היה המבוטח זכאי לפטור לפי 9א’ לפקודה בגין תשלומי הקצבה שהיה זכאי לקבל בעבר, יהא אותו חלק מהפרשי הקצבה פטור אף הוא.
- סכום המשולם בגין קצבאות השנה השוטפת בה מתקבל המענק (להלן: “קצבה שוטפת”) סכום זה ימוסה כחלק מהכנסתו של הנישום בשנת קבלת הסכום כהכנסה מקצבה.
- סכום המשולם בגין קצבאות עתידיות) להלן: “היוון קצבה” ( כאמור לעיל: סכום המתקבל בגין היוון קצבאות עתידיות שאמורות היו להשתלם בגין תקופות שלאחר תום השנה בה מתקבל הסכום החד פעמי ועד לתום תקופת הביטוח ימוסה בעת קבלתו, כאשר היוון חלק הקצבה הזכאי לפטור לפי סעיף 9 א’ לפקודה יהא אף הוא פטור.
תכנון מס:
החלוקה של התשלום החד פעמי לתקופת עבר ועתיד יכולה להקבע על ידי הצדדים בהסכם פשרה ויכולה להקבע על ידי בית המשפט. לאור תוצאות מס שונות הנובעות מחלוקה רצונית של מהות התשלומים, קובע חוזר זה את האופן והכללים על פיהם תקבע מהות ההכנסה הניתנת למבוטח כתשלום חד פעמי עקב אובדן כושר השתכרות מלא או חלקי.
פריסת ההכנסה הנובעת מסכום חד פעמי המתקבל בגין קצבאות אובדן כושר עבודה:
הפרשי הקצבה: יכול המקבל לייחס את החלק החייב מתוך סכום הפרשי הקצבה, בגין השנים בהן נוצרה הזכאות לקבלת הקצבה כפי שחושבה ועד לשש שנים לאחור המסתיימות בשנת הקבלה, בכפוף לסעיף 8(ג’)(1) לפקודה וזאת באשר לסכומים חד פעמיים שהתקבלו לאחר 1.1.2011 במקרים בהם הפרשי הקצבה מתייחסים ליותר משש שנים, הפרשי הקצבה בגין השנים הראשונות אלה, הקודמות לשש שנים, יתווספו להכנסה מקצבה בשנה שבה חל מועד התשלום ולא יהיה ניתן ליחס את הסכומים לפי 8(ג’)(1). הפריסה לאחור תבצע ברצף ולכן הפרשי קצבה של השנים שאליהן לא מבקש המבוטח ליחס הכנסה, יחויבו במס בשנה השוטפת ולא ניתן לבצע בגינם פריסה קדימה.
לעניין קצבה שוטפת: זו תמוסה בשנה שבה נתקבל התשלום החד פעמי ללא אפשרות פריסה כל שהיא.
לעניין היוון קצבה: הוראות סעיף – 8 (ג’)(3) לפקודה מאפשרות למבוטח לפרוס את סכום ההיוון החייב בחלקים שנתיים שווים בתקופה שבה נוצרה הזכות לקצבה, אך לא יותר משש שנות מס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו סכומי היוון הקצבה – כלומר פריסה לאחור לתקופה של עד שש שנים לכל היותר. מעבר לכך, מכוח סמכותו של המנהל על פי סעיף 8 (ג’)(3) לפקודה, ובשל העובדה שהמדובר בתשלומים עתידיים אשר באים לכסות פגיעה בהשתכרות עתידית, ניתן יהיה לבצע פריסה קדימה של היוון קצבאות אובדן כושר עבודה, לפי הכללים הבאים:
היוון קצבאות אובדן כושר עבודה, לפי הכללים הבאים: מספר שנות הפריסה קדימה יהיה לפי מפתח של שנת פריסה אחת בגין כל ארבע שנות היוון: מקסימום שש. למניין סך שנות היוון תחשב התקופה שמיום קבלת התשלום החד פעמי ועד למועד תום תקופת הביטוח של הפוליסה המקורית שמכוחה מתבצע התשלום.
שנת הפריסה הראשונה תהיה שנת קבלת התשלום החד פעמי ואם היה התשלום ברבעון האחרון של השנה, תהא זו השנה שלאחריה, ובכל מקרה לא תהיה הפריסה ליותר משש שנים. הפריסה קדימה תחייב הגשת דוחות שנתיים בתקופת הפריסה ותשלום מקדמה כפי שיקבע פקיד השומה.
פריסה אחורה וקדימה: במידה והמבוטח מבקש לשלב פריסה של היוון קצבה (סכום חד פעמי שמשולם בגין קצבאות עתידיות) גם לאחור וגם קדימה, לא יעלה מספר שנות הפריסה יחד על שש שנים, או על שנות הפריסה האפשריות לפי המפתח שנקבע (הנמוך שבהם). מבוטח המבקש לפרוס את היוון הקצבה קדימה בלבד, וכתוצאה מהחישוב האמור ההכנסה החייבת בשנת הפריסה הראשונה גדולה משמעותית משנות הפריסה הבאות, יוכל המבוטח על פי בקשתו לחלק את היוון הקצבה רק ליתרת השנים הבאות, ובלבד שסך שנות הפריסה, לרבות השנה הראשונה לפריסה שבה לא נפרס סכום, לא יעלה על מספר השנים על פי המפתח שפורט לעי”ל.
פריסה של מענק חד פעמי בגין אובדן כושר המיוחס לקצבאות עבר ועתידיות:
יוכל המבוטח לבצע פריסה לשני הסכומים בהתאם לאמור ללא תלות ביניהם, כלומר תתכן פריסה של עד שש שנים לאחור בגין הפרשי הקצבה לפי סעיף 8 (ג’)(1) לפקודה ובנוסף עד שש שנים נוספות קדימה בגין היוון הקצבה לפי סעיף 8 (ג)( 3) לפקודה ובסך הכל 11 שנים (השנה שבה חל מועד התשלום נכללת בפריסה קדימה בהיוון קצבה ובפריסה לאחור בהפרשי קצבה). היה התשלום ברבעון האחרון של השנה תהא הפריסה ל- 11 שנים לכל היותר.
רן חובב – מומחה למיסוי ולפרישה ©
הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר. המידע כולל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים/בלתי מעודכנים. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. וכן אין לראות בו כהמלצה לקנות ו/או למכור את ני”ע המוזכרים בו ו/או ני”ע אחרים. המידע המוצג הוא לידיעה בלבד. ולא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב לא אחראי לכל נזק. אובדן. הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא. לרבות ישיר ו/או עקיף. שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה. כולו או חלקו. ככל שייגרמו. ולאמת חייב כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידי העושה בו שימוש. כל העושה במידע הנ”ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
