הברמן ניגב כוס יין רותחת שיצאה מהמדיח והיא התנפצה בעודו אוחז בה. בעלת רשת הפאבים האיריים ה-MATE חויבה לשלם לו פיצוי על הנזקים שנגרמו לידו השמאלית, כיוון שבית המשפט מצא שלא הונהגה במקום שיטת עבודה בטוחה.
בתביעה שהוגשה לפני כשנתיים לבית משפט השלום בחיפה נגד חברת ‘מ8’ המפעילה את רשת הפאבים התל-אביבית ה-MATE, טען התובע כי רשלנות החברה היא שגרמה לכך שניזוק במהלך העבודה ותבע פיצוי על נזקיו.
התובע, כיום בן 32, עבד לפני כשבע שנים כברמן בסניף דיזנגוף של הרשת. לדבריו, אזור העבודה של הברמנים היה צר ועמוס בחפצים, בהם מדיח כלים, וחלק מעבודת הברמן הייתה להדיח את הכלים, להוציאם ולייבשם.
הוא סיפר, כי נפצע במהלך משמרת לאחר שכוס יין רותחת שהוציא מהמדיח התנפצה בידו השמאלית. בעקבות ממצאי הבדיקות הרפואיות, שלפיהם נגרמו לו קרעים בגידים, הוא נותח ונאלץ לעבור טיפולי פיזיותרפיה ושיקום במשך מספר חודשים.
התובע טען כי הנהלת הרשת אחראית לנזקיו משום שלא הנהיגה שיטת עבודה בטיחותית ולא סיפקה לו סביבת עבודה בטוחה. התובע סיפר כי הייתה זו משמרת לחוצה מאוד והכוס נשברה בשעה שהיה בלחץ לנגב כלים עבור הלקוחות. הוא ציין כי בפאבים אחרים בהם עבד שטיפת הכלים כלל לא נעשתה על ידי הברמנים, אלא על ידי שוטף כלים במטבח נפרד.
לטענתו, היה על הפאב לספק לו כח עזר או לדאוג למלאי גדול של כוסות, שיספיק גם לשעות הלחץ. התובע סיפר כי בעקבות הפגיעה הוא סובל מכאבים ומוגבל בביצוע פעולות מוטוריות עדינות.
הרשת, מצידה, הכחישה כל טענה לפיה התרשלה ולמעשה, גם את התאונה עצמה. לחילופין היא טענה, כי התובע נפגע במהלך פעולה בסיסית, שהסיכון בה אינו חורג מסיכוני היום-יום, ומכאן שלא הוטלה עליה חובת זהירות מיוחדת. לבסוף היא טענה כי התובע אחראי בעצמו לפציעה.
אלא שבמהלך הדיון בתיק התגלה כי התאונה תועדה במצלמות הפאב והיא בחרה שלא להציג את הסרטון כיוון שסברה שמדובר ב”פציעה לא חמורה”.
מה היה בסרטון?
השופטת הבכירה כאמלה ג’דעון הציבה את גדר המחלוקת בין התובע לנתבעת על אופן התרחשות התאונה ושאלת האחריות.
באשר לנסיבות התאונה בחרה השופטת לתמוך בגרסת התובע שנמצאה כהגיונית ואמינה. לעומת זאת, קבעה השופטת, כי הימנעות הנתבעת מלהציג את צילומי האירוע מובילה למסקנה שהתאונה התרחשה כפי שתיאר התובע.
כמו כן, פסקה השופטת כי הפאב התרשל בכך שלא הנהיג שיטת עבודה בטוחה “שהיה בה כדי למנוע את התרחשות התאונה”, שכן התובע הוצב לעבוד לבדו בסביבת עבודה צפופה, מבלי שסופקה לו כל עזרה בשעת לחץ.
בנוסף, השופטת לא מצאה מקום להטיל כל אחריות על התובע שנהג ככל עובד סביר.
לאחר שבחנה את הראיות על נזקיו הרפואיים העמידה השופטת את אחוזי הנכות של התובע על 5%, ובהתאם פסקה לרשת ולחברת הביטוח לשלם כ-111 אלף שקל עבור הפסדי שכר, כאב וסבל וזכויות סוציאליות, בתוספת 4000 שקל הוצאות משפט ושכ”ט עו”ד בשיעור של 20% מסכום הפיצוי.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
מאת: עוה”ד ד”ר ערן אגו והילה בועז-גבאי עוסקים בתאונות עבודה
באדיבות: אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
