אינטרס המעסיק לוודא שעובדיו אכן ממלאים דוחות נוכחות באופן שוטף, במהלך כל החודש.
התובעת עבדה כסו-שף במגוון מסעדות בבעלות “עדיס אירוח”, בהן הרברט סמואל ועלמה. בתביעה שהגישה לבית הדין לעבודה נקבע שעל החברה לשלם לה כ-85 אלף שקל עבור פיצויי פיטורים ושעות נוספות. “עדיס אירוח” מפעילה מספר מסעדות בתל אביב, בהן הרברט סמואל, טאפס אחד העם, עלמה ועוד. שירן כץ עבדה במשך כשלוש במגוון מסעדות החברה כטבחית ובשלב מסוים קודמה לתפקיד “סו-שף”.
כץ טענה שעם תחילת עבודתה ב”עלמה”, ובעיקר בחודש לאחר פיטוריו של השף, הורעו תנאי עבודתה באופן קיצוני. לטענתה, בארבעת החודשים האחרונים להעסקתה היא נדרשה לעבוד שבעה ימים בשבוע, לעיתים אפילו 20 שעות ביממה, כמעט ללא שינה, ובתנאים לא אנושיים עד כדי שהגיעה לאפיסת כוחות.
בסוף ינואר 2013, בשיחה עם יונתן רושפלד, ציינה כץ שאינה מסוגלת להמשיך יותר וביקשה להתפטר. רושפלד ביקש ממנה להישאר חודש נוסף כדי שיוכלו להתארגן, וכך היה.
ביולי 2013 היא הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, לפיה מגיעים לה פיצויי פיטורים, פיצוי על אי מתן מנוחה שבועית והתנהלות שלא בתום לב בתקופה בה הועסקה ב”עלמה”, וכן תשלום עבור שעות נוספות.
התובעת הציגה את יומניה האישיים, המתארים את השעות הנוספות שעבדה במסעדות. החברה לעומתה טענה ששילמה לתובעת את שמגיע לה. לטענתה, אם התובעת הייתה נכנסת למחשב ומפעילה שעון נוכחות, היה תיעוד לכך שטענתה לשעות נוספות מופרזת ומופרכת. כמו כן, היא טענה שהתובעת לא אפשרה לה לתקן את הרעת התנאים בארבעת החודשים האחרונים להעסקתה, ואף לא העניקה לה התראה מוקדמת על כוונתה להתפטר, לכן היא לא זכאית לפיצויי פיטורים.
קרסה תחת העומס
השופט דורי ספיבק קיבל את התביעה באופן חלקי. אין מחלוקת, הוא ציין, שהתובעת קרסה תחת עומס העבודה, ותנאי עבודתה בארבעת החודשים האחרונים להעסקתה אכן הורעו באופן משמעותי.
עם זאת, השופט סבר כי הסכומים שתבעה אינם מדויקים: כך, בנוגע לגמול על שעות נוספות ב”הרברט סמואל”, דחה השופט את תחשיב התובעת לגמול בסך 16 אלף שקל, וקיבל את תחשיב החברה שלפיו לכל היותר מגיע לתובעת 6,218 שקל.
לגבי גמול שעות נוספות ב”עלמה”, קבע השופט שלא ניתן להסתפק ביומני התובעת, המכילים אי דיוקים. ואולם הוא גם מתח ביקורת על המעסיק, שלא עקב ווידא שהעובדת ממלאה דוחות נוכחות.
בשל כך, פנה השופט לחוק הגנת השכר, הקובע שאם המעסיק לא הציג רישומי נוכחות, יהיה עליו לשלם עד 15 שעות נוספות שבועיות.
השופט ציין שבמשפט האזרחי מספיק שהמאזניים יטו לטובת צד אחד כדי שיזכה בתביעתו, ובמקרה זה בפיצוי על השעות הנוספות שביקשה התובעת. מכאן, ובהתחשב בעדויות של עובדים אחרים, קבע שהנתבעת תשלם לה 60,027 שקל עבור השעות הנוספות ב”עלמה”.
עוד קבע השופט ספיבק שהתובעת הוכיחה שנתנה התראה מוקדמת על כוונתה להתפטר בשל הרעה בתנאים, לכן היא זכאית לפיצויי פיטורים. לפיכך, ומאחר שהנתבעת הוכיחה ששילמה לתובעת פיצויי פיטורים בסך 5,802 שקל, קבע השופט שעליה לשלם לה סכום נוסף של 18,198 שקל.
את טענת התובעת לחוסר תום לב, דחה השופט, שכן לא התייחסה אליה במפורט.
כך יצא לבסוף שהנתבעת תשלם לתובעת סך של 84,443 שקל, להם יתווספו הוצאות משפט ושכ”ט עו”ד בסך 10,000 שקל.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
מאת: עו”ד ינון אוחיון ממשרד עוה”ד קליין אוחיון עוסק בדיני עבודה
באדיבות אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
www.psakdin.co.il