מאיה המועסקת כמתכנתת בחברת הייטק, נפגעה בתאונת דרכים ביום ו’ (שבו אינה עובדת), במסגרת שעות הפנאי שלה. בעקבות הפגיעה תאלץ מאיה להעדר מעבודתה כשבועיים. לזכות מאיה ישנם 32 ימי מחלה צבורים. האם על מעסיקה לשלם לה בגין ימי היעדרותה דמי מחלה?
סעיף 11 לחוק דמי מחלה, התשל”ו-1976, קובע כי:
“עובד הזכאי לתשלום עפ”י כל חיקוק בעד תקופת אי כושר לעבודה מטעמי בריאות, למעט תשלום בעד נכות, גמלה לפי פרק ג2 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ”ח-1968 (כיום – פרק ו’ לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב, התשנ”ה-1995), או פיצויים מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש], לא יהיה זכאי לדמי מחלה עפ”י חוק זה לגבי התקופה שבעדה הוא זכאי לתשלום כאמור ולגבי כל תקופה שנקבע במפורש באותו חיקוק שאין העובד זכאי לתשלום בעדה עקב המחלה”.
אדם שנפגע בתאונת דרכים זכאי לקבל כספים (בין היתר, אובדן ימי השתכרות) מחברת הביטוח בה מבוטח הרכב, זאת עפ”י חוק פיצויים לנפגעי תאונת דרכים, התשל”ה-1975, והתקנות והצווים הרלבנטיים. לפיכך, במקרה כזה לא מוטלת החובה על המעביד לשלם דמי מחלה – אלא אם ישנו הסכם קיבוצי / צו הרחבה / חוזה אישי / נוהג במקום העבודה הקובע אחרת.
יצוין כי, לפנים משורת הדין, מעסיק יכול לשלם דמי מחלה לעובד בגין היעדרות כנ”ל על חשבון ימי המחלה הצבורים שלו, כהלוואה, עד שיועברו אל העובד הכספים בגין אובדן ימי העבודה מחברת הביטוח (רצוי שהסדר כזה יהיה בכתב).
יש לציין שבמקרה בו תאונת הדרכים היתה במהלך ועקב העבודה, לרבות בדרך הרגילה (ללא סטייה) מבית העובד לעבודה ובחזרה, תחשב זו לתאונת עבודה, שתזכה את העובד גם בדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.
* המאמר לקוח מתוך הספר דיני עבודה המדריך המלא (הילה פורת, עו”ד). הספר ערוך לפי נושאים (כולל תוכן עניינים מפורט) ומהווה כלי עבודה מעשי ומקצועי לעוסקים בתחום דיני העבודה והשכר. עו”ד הילה פורת, בעלת משרד המתמחה במתן שירותים משפטיים מגוונים למעסיקים בתחום דיני העבודה, מנהלת הפורטל “עולם העבודה” ומחברת הספרים : “דיני עבודה – המדריך המלא” ו-“הסכמים, מסמכים וטפסים בדיני עבודה”.
