ביה”ד הארצי לעבודה דחה את תביעתו של מאיר אלמקיס וקבע כי קצבת הנכות מעבודה תשולם לו על פי ההכנסה ששימשה בסיס לתשלום מקדמות במועד ההכרה בפגיעה ולא עפ”י דוחות מע”מ שהוגשו קודם לכן, או על פי דו”ח שנתי לפקיד השומה שהוגש לאחר מועד הפגיעה.
רקע חוקי
תקנה 11(א) לתקנות המקדמות (בנושא גמלה חוסמת):
במקרה של “פגיעה בעבודה” המזכה בדמי פגיעה בעבור 90 או 91 יום, קצבה או מענק בשל הפגיעה וגמלת תלויים, יחושבו הגמלאות לפי ההכנסה שעל פיה חויב הנפגע בתשלום מקדמות לביטוח לאומי טרם הפגיעה, וההכנסה באותה שנה תיחשב כהכנסה לפי שומה סופית (גם לעניין תשלום דמי הביטוח).
בהתאם להלכות ביה”ד הארצי, המוסד לביטוח לאומי (להל”ן: המל”ל) רשאי לסטות מההוראה לעיל אם נמסר למל”ל או למס הכנסה דו”ח עדכני טרם התאונה שיש בו כדי להיטיב עם המבוטח.
תמצית עובדתית
- המבוטח עובד עצמאי.
- המבוטח הוכר כנפגע בעבודה מיום 29.7.2010 (אף שמדובר בירידה בשמיעה, נקבע מועד “פגיעה”). המבוטח הגיש את התביעה ביום 2.11.2010 ונקבעה לו דרגת נכות בשיעור 20%. תביעת המבוטח (סכום הקצבה) אושרה במל”ל בתאריך 15.3.2011.
- קצבת הנכות של המבוטח חושבה על פי שומה לשנת 2008 שעל פיה חושבו המקדמות השוטפות לשנת 2010, שנת הפגיעה.
- המבוטח לא דיווח למל”ל על גידול בהכנסותיו טרם הפגיעה.
- המבוטח הגיש דוח למס הכנסה לשנת 2009 בחודש דצמבר 2010, שומת 2009 היתה גבוהה יותר משומת 2008, כך שהיא היטיבה עם המבוטח.
- ביה”ד האזורי לעבודה דחה טענת המבוטח לפיה עמדה בפני המל”ל שומת 2009 לפני אישור התביעה וקבע כי מועד אישור התביעה לנכות אינו רלוונטי.
- ביה”ד האזורי דחה גם את טענת המבוטח באשר לדוחות מע”מ שהוגשו, ולכאורה מצביעים על גידול בהכנסות המבוטח לפני מועד הפגיעה. ביה”ד קבע כי דוחות מע”מ כשלעצמם אינם מהווים ראייה לשיעור ההכנסות, כיוון שהם מלמדים על מחזור העסקאות ולא על ההכנסה החייבת.
דיון והכרעת ביה”ד הארצי
לטענת המבוטח, המבחן העיקרי והבסיסי צריך להיות תום הלב ולא השיקול הטכני של מועד הגשת הדוחות למס הכנסה. בין השאר ולטענתו, מכיוון שמדובר בהרעה של שמיעה שאיננה אירוע נקודתי, יכול היה להגיש התביעה לאחר שהגיש דו”ח שנתי לשנת 2009, ומשלא עשה כן יש לראות בדו”ח 2009 כדו”ח אמת, ולקבוע הקצבה על פיו. כמו כן טען המבוטח כי שומת 2009 הייתה במל”ל לפני ההחלטה בתביעה ולכן יש לקבלה כבסיס לזכויותיו.
ביה”ד הארצי תמך בקביעת ביה”ד האזורי בקובעו כי יש לדחות את תביעת המבוטח:
- מועד שבו הוגשה שומת שנת 2009 לפקיד השומה אין כל ערובה לכך שהמערער לא שינה את הכנסותיו. יודגש, כי אין באמור כדי לקבוע כי בפועל ביצע המערער שינוי כלשהו, אלא די בכך שהיתה לו אפשרות לעשות זאת.
- המועד הנבחן לצורך חישוב ההכנסה לפיה מחושבת הקצבה הוא יום הפגיעה ולא כל מועד מאוחר אחר.
- ביה”ד חוזר שוב וקובע כי אין משמעות לדוחות המע”מ, וכי אין כל משמעות לשינוי בהכנסות המבוטח “כל עוד לא נעשה מעשה היכול ללמד על כך שהשינוי נעשה במועד שקדם לפגיעה”.
נכתב ע”י רו”ח אורנה צח (גלרט), מר חיים חיטמן ורו”ח (משפטן) ישי חיבה.
ממיזם הביטוח הלאומי, של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס – פתרונות מיסוי
עם רו”ח אורנה צח (גלרט), העומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.
