האם זכאי עובד לפיצוי במידה והמעסיק לא מסר לעובד תלוש שכר, או שהמעסיק מסר לעובד תלוש שכר שלא נכללו בו פרטי השכר ששולם לעובד?
בבית הדין לעבודה במחוז נצרת נדונה תביעה נגד מעסיק וניתן פסק דין מפי השופטת אורית יעקבס. (הכותב לא ייצג בתיק)
השאלה שעמדה לפני בית הדין לעבודה הייתה האם זכאי עובד לפיצוי במידה והמעסיק לא מסר לעובד תלוש שכר או שהמעסיק מסר לעובד תלוש שכר שלא נכללו בו פרטי השכר ששולם לעובד.
העובד טען, כי המעסיקה לא העבירה לו תלושי שכר בכל החודשים בהם עבד בעבורה ולכן יש לראותה כמי שהפרה את הוראות החוק. העובד דרש לחייב את המעסיקה בתשלום של 5,000 שקלים חדשים בגין כל תלוש שכר.
מנגד טענה המעסיקה, כי היא חברה המנהלת ספרים כחוק, מנפיקה והנפיקה תלושי שכר לכל עובדיה מבלי יוצא מן הכלל. עוד טענה המעסיקה כי העובד לא ידע להסביר מדוע לא דרש את תלושי השכר.
בית הדין הסביר, כי החוק משאיר בידיו שיקול דעת רחב לקביעת הפיצויים לדוגמה. בית הדין קיבל את גרסתו העקבית של העובד. בנוסף, הדגיש בית הדין, כי המעסיקה הציגה בפני בית הדין גישה בעייתית לפיה עובד המעוניין בקבלת תלוש השכר חייב לבקש ורק אז היה מקבל את תלוש השכר מהמנהל. בית הדין ציין, כי לא לכך התכוון המחוקק, אלא לחובתו של המעסיק למסור לעובד בכל חודש בצורה מסודרת את תלוש השכרו מבלי שהעובד יבקש.
בית הדין קבע, כי המעסיקה תשלם לעובד פיצויים בשיעור של 1,250 ש”ח עבור כל אחד מ-5 תלושי השכר בסך כולל של 6,250 ש”ח. כמו כן נפסקו לעובד הוצאות משפט ושכר טרחת עו”ד.
מאת: עו”ד אביהוא אהרון.
* הכותב לא ייצג בתיק. הכותב הינו עורך דין בתחום האזרחי-מסחרי, דיני חוזים, דיני נזיקין, דיני ביטוח, דיני עבודה ודיני חברות בעלים ומנהל של משרד עוה”ד אביהוא אהרון. המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
