לבני הזוג נולדו תאומים בהליך פונדקאות, שהצריך אותם לשהות בחו”ל למעלה ממאה ימים. בהחלטה חדשנית וחשובה ביותר החליט בית הדין לעבודה ששני הגברים זכאים למלוא הזכויות עבור הלידה.
שני הגברים נישאו בשנת 2009 בקנדה ונרשמו כנשואים במשרד הפנים. מאחר שמשפטית בני זוג מאותו מין אינם יכולים להקים משפחה באמצעות אם פונדקאית בישראל, הם פנו להליך פונדקאות בקנדה.
בהליך הופרו שתי ביציות מאותה אם (שאינה הפונדקאית), אחת מזרעו של האחד והשנייה מזרעו של בן זוגו. כך, מהריון אחד נולדו תאומים שהם אחים ביולוגיים מצד האם ולכל אחד מהם אב ביולוגי שונה.
לאחר שבני הזוג הסדירו את רישום הילדים ואזרחותם – דבר שלקח יותר ממאה ימים – הם חזרו לישראל, כל אחד עם ילדו.
עם חזרתם, ביטוח לאומי החליט להתייחס אליהם כאל משפחה רגילה, ושילם רק לאחד מהם דמי לידה וזכויות נוספות כולל מענק לידה על תאומים. תביעתו של בן הזוג לקבל דמי לידה על בנו-שלו – נדחתה.
הגבר הגיש תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב וטען כי בהיותו הורה יחיד הוא זכאי לקבל דמי לידה, מענק לידה ודמי אשפוז בנפרד מבן זוגו.
לטענתו, בניגוד ללידת תאומים במשפחה רגילה, במקרה חריג זה, גם הוא וגם בן זוגו נאלצו לעזוב את העבודה על מנת לבצע אישית את הליך האבהות והאזרחות כנדרש על פי הדין הקנדי.
עוד נטען כי הגם שלפי ראייתם ורישומם הם תא משפחתי אחד, אף מוסד ישראלי לא באמת מכיר בהם. יתרה מכך, אף אחד מהם לא יכול לזכות להכרה כהורה של ילדו של האחר, ואף לא כהורה מאמץ, ולכן דווקא ההתעלמות מכך בהקשר של דמי הלידה מהווה אפליה פסולה.
ביטוח לאומי טען שלבני הזוג נולדו תאומים בלידה אחת ומשהתקבלה תביעת בן זוגו של התובע, למעשה שולמו להם דמי הלידה ומענק הלידה כתא משפחתי אחד, בהתאם לחוק.
שוויון אמיתי
“אנו סבורים כי יש לקבל את מלוא טענות התובע וכי אין מנוס במקרה חריג ומיוחד זה אלא לאשר לתובע דמי לידה נפרדים”, כתבה השופטת אורנית אגסי.
השופטת הכירה במצב המשפטי שהציג התובע, שעל מנת לקבל הכרה רשמית באבהותו, היה עליו לשהות ולהיות נוכח יחד עם בן זוגו בקנדה כל התקופה מאז לידת התאומים ועד לקבלת האזרחות הישראלית של הילדים.
הדיסוננס הזה בין קיומו של תא משפחתי לתובע ובן זוגו לבין המצב המשפטי שלהם מבחינת רשויות המדינה נמשך גם בארץ. המדינה לא מכירה בכל אחד מהם כהורה של שני הילדים. לשם טיפולים רפואיים או כל טיפול רשמי אחר, חייב ההורה הביולוגי לשהות עם ילדו ובן הזוג אינו מוכר כהורה נוסף. בן הזוג אינו מוכר כבעל סמכות משפטית כלשהי, לא כל שכן אפוטרופסות.
בנוסף, בית הדין דחה טענת ביטוח לאומי בדבר “שוויון” מול זוגות הטרוסקסואליים המביאים זוג תאומים לעולם בפונדקאות. ההפך הוא הנכון, המשיכה השופטת, שכן השוואה פורמלית בין שני מקרים שונים מהותית תוך התעלמות משוני רלוונטי לא משיגה שוויון אמיתי.
אם רשויות המדינה היו מוכנות להכיר בבני זוג מאותו מין גם כהורים בעלי אפוטרופסות שווה, אז היה מקום לקבל את עמדת ביטוח לאומי, הסבירה השופטת. אלא שזה לא המצב, כאמור.
בסיכומו של דבר, נקבע כי התובע זכאי לכל הזכויות המגיעות לו על לידת בנו – דמי לידה, מענק לידה ודמי אשפוז.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
מאת: עו”ד אופיר בן דוד העוסק בביטוח לאומי ודיני נזיקין
באדיבות: אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
