בפסילת ספרים חייב פקיד השומה לבסס את השומה לפי מיטב השפיטה שהוציא לנישום על בסיס הנתונים הרלבנטיים לעסק וההיגיון הכלכלי.
בעניין עלי שייחה (ע”מ 25399-11-10 עלי שייחה נ’ פקיד שומה אשר ניתן ביום 4.5.2015), קבע בית המשפט, כי למרות פסילת הספרים, חייב פקיד השומה לבסס את השומה לפי מיטב השפיטה שהוציא לנישום על בסיס הנתונים הרלבנטיים לעסק וההיגיון הכלכלי.
עלי עסק בעיסוקים שונים אשר כללו כריתה, גיזום, מכירת עצים להסקה, הובלות והפעלת מונית. לכן חלה עליו תוספת י”א להוראות ניהול ספרים, אשר עניינה “ניהול פנקסי חשבונות על ידי נותני שירותים ואחרים”. לרבות, ספר תקבולים ותשלומים, שוברי קבלה, סרט קופה רושמת, ספר הזמנות, תיק תיעוד חוץ, רשימת מלאי לסוף שנה וספר הובלות.
פקיד השומה מצא כי עלי אינו עומד בדרישות אלו של ההוראות. עלי נדרש להציג את ספריו אולם לא הציג ספר הזמנות, כנדרש בסעיף 2(ג)(4) לתוספת, לא הציג ספר הובלות כנדרש בסעיף 3(3) לתוספת. כן מצא פקיד השומה כי חשבוניות המס אשר הוציא עלי אינן מפורטות כנדרש ולא ניתן ללמוד מהן מהו השירות אשר ניתן, איזה טובין נמכרו, כמויות וכד’.
ספר ההזמנות הומצא רק לאחר הגשת הערעור לבית המשפט. עיון בספר ההזמנות העלה, לקביעת בית המשפט, כי ההזמנות רשומות באותה צורה. כתב היד בכל ההזמנות נחזה להיות כתב יד אחד, ומבלי להיות מומחה ניתן להניח כי אדם אחד כתב את כל ההזמנות. גם הסימונים על גבי ההזמנות, התאריכים, ניסוח ההזמנות וכד’, נראים כאילו נכתבו בעת ובעונה אחת על ידי אדם אחד.
גם ספר ההובלות הומצא רק לאחר הגשת הערעור לבית המשפט. אף לגביו קבע בית המשפט כי נראה שהוא נכתב בידי אדם אחד ברצף אחד, ובאותה עט.
חשבוניות המס אשר הוצאו על ידי עלי לא כללו פירוט מספיק, לא פורטו כמויות או משקל, סוגי העץ וכד’. אין גם פירוט ראוי של שמות הלקוחות ופרטיהם.
עלי גם לא החזיק רשימות מלאי. למרות שבעסק כמו של עלי יש קושי בתיאור מדויק של המלאי, מכיוון וישנם סוגי עצים שונים, יש צורך בניקוי העצים וכו’, קבע בית המשפט כי תיאור סביר הינו אפשרי והכרחי למעקב אחר תנועת המלאי ולצורך הביקורת על פעילות העסק.
לאחר החלטת פקיד השומה לפסול את ספריו של עלי, קבע פקיד השומה את הכנסותיו על פי מיטב שפיטתו.
בית המשפט קבע, כי פקיד השומה אינו יכול לפעול בשרירות לב ובקלות דעת, אלא עליו לבסס את אומדניו והערכותיו על נקודות אחיזה במציאות הכלכלית, בניסיונו ובראיות אשר הוצגו (ע”א 8082/09 שקלים, ע”א 8375/06 צ’צ’קס).
את ההערכות, ההשערות והאומדנים צריך פקיד השומה להסביר ולהבהיר, אולם ככל ולא נפל פגם בהערכות אלו והן מעוגנות בנתונים סבירים, בניסיון המקצועי וברסיסי המידע המצוי (ע”א 352/86 פקיד שומה פתח תקוה נ’ אורן) לא יתערב בית המשפט בשומתו של פקיד השומה.
בית המשפט יתערב בשומה רק במקרים חריגים, כגון אם יתברר כי פקיד השומה טעה בהערכת הנתונים הקיימים, טעה בפרשנות הדין או ביסס את הערכותיו על נתונים מטעים או בלתי סבירים (ע”א 5200/06 אלקייס יבוא ושיווק בע”מ ).
הנטל לשכנע כי יש מקום להתערבות שיפוטית מוטל על כתפי הנישום (ע”א 42/84 גרינברג)(ע”א 112/86מנהל מס ערך מוסף נ’ חכים). כדי להרים את הנטל המוטל עליו לא די באמירות כלליות ובעדויות בעל-פה, אלא על הנישום להציג ראיות אובייקטיביות לתמיכה בטענותיו.
בעניין עלי קבע בית המשפט כי תחשיב פקיד השומה לפיו לעלי תוספת הכנסה על פי תדריך רשות המסים, לפי הכנסות מהובלות בסך 1,000 בכל יום אינו סביר. חישוב סביר של ימי העבודה בהובלת מטען צריך להביא בחשבון את ימי העבודה אשר בהם הועסקה המשאית בעסק בלבד. על כן קובע בית המשפט, כי יש לחשב את תוספת ההכנסה מהובלות על 15 ימים בחודש ובסך הכל 180 ימים. כלומר יש לקבוע כי לעלי תוספת הכנסה מהובלות בסך 180,000 ₪ בכל שנה במקום 285,000 ₪ כפי שקבע פקיד השומה.
בנוסף, דחה בית המשפט את תוספת ההכנסה שקבע פקיד השומה בגין סכומים שהופקדו בבנק שעלו על ההכנסות המדווחות של עלי וכן את תוספת ההכנסה שקבע פקיד השומה בגין מזומנים והמחאות מאנשים שונים, שנתפסו על ידי אנשי החקירות בביתו של עלי, בסך של כ- 300,000 ₪.
בית המשפט קבע כי די בקביעה כי היו לעלי הכנסות נוספות מעסקאות אשר לא דווחו כדי להוות הסבר למקורם של הנכסים הנוספים. חיובו של נישום בגין הנכסים אשר נמצאו, ביחד עם חיובו בגין הכנסות אשר אינן מדווחות עלול להביא לחיוב כפול.
ערעורו של עלי לגבי תוספת ההכנסה בשנים 2004-2008 בגין תוספת הכנסה ממונית, תוספת הכנסות מכריתה, גיזום ומכירת עצים ותוספת הכנסה מהחזר סולר, נידחה. הערעור על תוספת הכנסה מהובלות התקבל באופן חלקי. הערעור של עלי ביחס לקביעת פקיד השומה בדבר תוספת הכנסה בגין תקבולים נוספים לפי דפי בנק, תקבולים במזומן ותקבולים בהמחאות התקבל.
מאת: רמי אריה, עורך דין ורואה חשבון – מיסים ועסקים בע”מ
www.ralc.co.il
