האם דמי חבר ודמי טיפול (להלן: “דמי הארגון”) המשולמים למוסדות ההסתדרות, הינם הוצאה של העובד המותרת לעובד כנגד שכרו? ולפיכך, האם יחושבו מס השכר ומס המעסיקים על השכר בניכוי הוצאה זו, או שמא יוטלו על הכנסתו של העובד ולא הכנסתו החייבת?
ביום 8 במרץ 2015 התקבל בביהמ”ש המחוזי מרכז – לוד, פסק דינו של כב’ השופט סטולר ע”מ 9207-06-12 – שירותי בריאות כללית נ’ פקיד שומה פ”ת.
המערערת הינה מלכ”ר וככזו חייבת במס שכר ובמס מעסיקים.
המחלוקת שנדונה בפסק הדין הינה, האם דמי חבר ודמי טיפול (להלן: “דמי הארגון”) המשולמים למוסדות ההסתדרות בשנות המס 2006 עד 2010, הינם הוצאה של העובד המותרת לעובד כנגד שכרו? ולפיכך, האם יחושבו מס השכר ומס המעסיקים על השכר בניכוי הוצאה זו, או שמא יוטלו על הכנסתו של העובד ולא הכנסתו החייבת?
נסביר כי דמי הארגון הינם סכומים המשולמים ע”י העובד (ומנוכים ע”י המעביד) בהתאם להסכמים הקיבוציים החלים במשק.
ביהמ”ש קובע לאחר בחינת מהותם של דמי הארגון, בהסתמך, בין היתר, על מבחן האינצידנטליות שבהלכת קופילוביץ וכן על הלכת ורד פרי, הדורשת מבחן של זיקה ממשית וישירה בין ההוצאה לבין ייצור ההכנסה, כי דמי הארגון מהווים הוצאה מותרת בניכוי בידי העובד, בלשון ביהמ”ש:
” לאחר עיון אני סבור כי דמי החבר ודמי הטיפול המקצועי מהווים הוצאה המותרת בניכוי בידי העובד ואפילו על פי המבחן המחמיר של האינצידנטליות…”.
ביהמ”ש רואה בדמי הארגון תשלומי חובה הנכפים על כלל העובדים כחלק מתנאי העסקתם, ולפיכך, הכנסת העבודה של העובדים לפי סעיף 2(2) לפקודה עליה תחויב המערערת במס שכר ומס מעסיקים אינה כוללת את דמי הארגון, המנוכים כניכוי חובה ע”י המעביד ומועברים למוסדות ההסתדרות.
נוסיף כי תקנות מ”ה (ניכוי הוצאות מסוימות), התשל”ב – 1972 (להלן: “התקנות”), תוקנו בתוקף מיום 1.1.2011, והוספה תקנה 2(7) הקובעת כי יותרו לעובד דמי ארגון ששילם במגבלת 50% מדמי הטיפול.
בנוסף, בהתאם להוראת רשות המסים מיום 16/12/2013 (להלן: “ההוראה”), במסגרת הסכם פשרה עם מוסדות ההסתדרות, שקיבל תוקף פסק דין, סוכם כי למשך 10 שנים החל מינואר 2013 עד דצמבר 2022, יוכר ניכוי נוסף של 40% מדמי הטיפול (10 שנים יותרו 90% מדמי הטיפול והחל מינואר 2023 – 50%).
ע”פ ההוראה, כל המיסים החלים על המעביד (לרבות מס שכר) יחושבו מהכנסת העובד לפני הפחתת דמי הטיפול.
על פי פסק הדין, מס השכר, יחושב מעתה לאחר הפחתת דמי הטיפול המותרים, כאמור.
נציין, כי פסק הדין פותח פתח למעבידים רבים לבחון הגשת דוחות מתקנים הן לעניין מס השכר והן לעניינים אחרים כגון ביטוח לאומי ועוד. ולשיטתנו במיוחד ביחס לשנים עד וכולל 2010 במידה וטרם התיישנו גם לעניין חיובי מס ההכנסה עצמו.
כמובן, גם עובדים זכאים להגיש דוחות בהתאם למגבלות ההתיישנות ולדרוש כהוצאה את סך דמי החבר או דמי הטיפול ששילם.
מאת: רו”ח (משפטן) ישי כהן ורו”ח רונית בר, ממשרד ארצי, חיבה את אלמקייס – פתרונות מיסוי.
