ביום 20/01/2015 קיבל ביה”ד האזורי לעבודה את תביעתו של גדעון לבב לתשלום דמי אבטלה. ביה”ד הכיר במבוטח כעובד שכיר בניגוד לעמדת המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל”ל) שראה במבוטח ובבת זוגו, בני זוג העובדים בעסק משותף כעובדים עצמאיים.
רקע חוקי
תקנה 24 להוראות המיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח: התקנה מסדירה את חלוקת ההכנסות בין בני זוג בעסק משותף שאינו מאוגד כחברה בתנאי ששניהם נכללים בהגדרת “עובד עצמאי”. התקנה אינה חלה ככל שבן זוג אחד הוא עובד שכיר בעסקו של בן הזוג האחר.
הלכת גרוסקופף
בהלכה זו נקבעו הקריטריונים לבחינה אם בעל שליטה נחשב שכיר בחברה שבשליטתו.
המבחנים שקבע פסק הדין הם:
1) האם הסדר העבודה בחברה הוא אמיתי?
2) האם ניתן להבחין בין תפקידו ופעילותו של בעל השליטה כ”עובד” לבין פעילותו כדירקטור,
בעל מניות או קרוב משפחה?
3) האם ניתן לקבוע מה היה שכרו של בעל השליטה כעובד “רגיל”?
תמצית עובדתית
- המבוטח עבד כסייע בפעוטון בבעלות אשתו במשך 13 שנים, שבמהלכן פוטר פעמיים בשל ירידה דרסטית בכמות הילדים שנרשמו לפעוטון, קיבל דמי אבטלה וחזר לעבוד בפעוטון.
- בפעוטון הועסקה גננת נוספת.
- שכרו של המבוטח היה בסך 5,000 ש”ח והונפקו לו תלושי שכר. הוא לא קיבל שכר בפועל כיוון שהכסף ממילא נמצא בחשבון המשותף שלהם המשמש גם כחשבון עסקי.
- הפעוטון הוקם שנים רבות לפני שהמבוטח הצטרף אליו, ועד אז פעל כצהרון בלבד.
- המבוטח לא קיבל פיצויים בתום עבודתו, לא הופרש עבורו לפנסיה אלא לקרן השתלמות, לא שולמו לו דמי הבראה ולא קיבל פדיון חופשה בסיום עבודתו.
טענות המל”ל
- העסק התנהל כעסק משותף של בני הזוג וכל אחד תרם לעסק כפי יכולתו כעצמאי. הם ניהלו חשבון משותף שהיה עסקי וגם פרטי.
- המבוטח היה שותף להחלטות עסקיות לגבי הכנסתו והכנסת העסק והיה חשוף לסיכונים הכלכליים של העסק.
- המבוטח לא קיבל משכורת בפועל ולא קיבל פיצויים המאפיינים יחסי עבודה של עובד.
- המבוטח נכח בגן גם לאחר שפוטר וזה מלמד כי הוא היה אחד הבעלים.
דיון והחלטה
בהסתמך על הלכת גרוסקופף קבע ביה”ד כי הסדר העבודה היה אמיתי, המבוטח עבד רק בפעוטון ועבודתו הייתה הכרחית. ההתייעצות המשותפת לא הפכה את עבודתו לעבודת ניהול.
בפועל, המבוטח קיבל שכר בגין עבודתו גם אם לא הסכום המדויק שפורט בתלוש השכר, והשכר היה בעד עבודה ולא בעד רווחים או החזר השקעה.
ביה”ד מסכם וקובע כי עצם תשלום השכר בפועל אינו המבחן העיקרי או היחיד לשאלת היותו של אדם עובד שכיר או לא, ובמיוחד כאשר מדובר בבני זוג שאז יש לבחון את מכלול מערכת היחסים.
בשולי הדברים
נזכיר כי פסה”ד הוא אזורי בלבד ואינו מהווה הלכה. סביר שהמל”ל יערער על פסה”ד וימשיך לדבוק בעמדתו שתוארה לעיל. בנוסף נציין כי עם כניסתה של שנה חדשה ראוי לבחון היטב את מעמדם של בני זוג העובדים בעסק משותף לאור שינוי סעיף 66(ד) לפקודה. ראה מבזק מס מס’ 534.
נכתב ע”י רו”ח אורנה (צח) גלרט, מר חיים חיטמן ורו”ח (משפטן) ישי חיבה,
ממיזם הביטוח הלאומי, של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס – פתרונות מיסוי
עם רו”ח אורנה צח (גלרט), העומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.
