בית הדין האזורי לעבודה פסק פיצויים בסך 38,208 ₪ לעובדת אשר פוטרה בהיותה בהריון, בקובעו כי פוטרה בשל עובדה זו, בניגוד לטענת המעסיקה כי פוטרה עקב היעדרויות רבות.
כמו כן, נפסקו לעובדת פיצויים בסך 4,000 ₪ עקב אי עריכת שימוע כדין.
התובעת עבדה בתפקיד שיווק ומכירות. מספר ימים לאחר שהודיעה למעסיקה כי הינה בהריון, כאשר עדיין הייתה בתקופת מחלה, קיבלה התובעת מכתב לביתה המודיע לה על פיטוריה.
העובדת טענה כי פוטרה שלא כדין בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בנוסף, טענה כי פוטרה ללא עריכת שימוע כדין. לטענתה היא הייתה עובדת מסורה שקיבלה שבחים רבים בגין עבודתה ופוטרה רק בשל היותה בהריון, בחופזה בטרם תשלים 6 חודשי עבודה במעסיקה ותהיה מוגנת מפיטורים לפי חוק עבודת נשים.
עוד טענה כי הריונה הקשה עליה הואיל והיה כרוך בהתעלפויות במקום העבודה וחיסורים בשל כך, כעולה מאישורים רפואיים אותם צרפה לראיות מטעמה.
לטענת המעסיקה העובדת פוטרה מסיבות ענייניות וללא קשר להריון אלא בעיקר בשל היעדרויות רבות מן העבודה.
בית הדין קבע:
כב’ השופטת א’ רובוביץ ברכש קבעה כי העובדת פוטרה בשל היותה בהריון ומכאן שפוטרה בניגוד לחוק שוויון הזדמנות בעבודה.
נקבע כי העובדה שהתובעת פוטרה עת שהתה בביתה בתקופת מחלה עקב הריונה, מעלה חשד ממשי בדבר הקשר בין הריונה והיעדרותה מהעבודה בשל ההיריון ובין ההחלטה לפטרה. זאת ועוד, במכתב הפיטורים נכתב במפורש כי התובעת מפוטרת עקב ירידה בעבודה ועקב “היעדרויות” וגם מעדויותיהן של עדות המעסיקה עלה כי היעדרויותיה של התובעת הן שהובילו להחלטה לפטרה.
נקבע כי לא הובאו בפני ביה”ד נתונים של ממש בנוגע להיעדרויות של התובעת, מעבר להיעדרות שבגינה קיבלה התובעת אישורי מחלה ושכעולה מאותם אישורים מדובר על אישורי מחלה הקשורים בהיותה בהריון. צוין כי תכלית חוק שוויון הזדמנויות בעבודה הוא להגן גם על עובדת שבשל היותה בהריון נעדרת תדיר מהעבודה ופיטורים בשל היעדרות מחמת הריון מנוגדים לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
על כן נקבע כי התובעת פוטרה שלא כדין מחמת הריון, ובניגוד לחוק שוויון הזדמנויות לעבודה.
לעניין השימוע, המעסיקה העידה כי היא שוחחה עם התובעת טלפונית וביקשה ממנה להגיע לשיחה. נקבע כי מעבר לכך שאין כל ראיה לכך, הרי שבכל מקרה לא עלה כי באותן שיחות טלפוניות, כמו גם במסרונים, הובהר לתובעת כי היא מתבקשת להגיע לשיחת שימוע. מעבר לכך שאין כל מסמך בכתב המזמן את התובעת במפורש לשימוע, ועולה מהעדויות בבירור כי התובעת לא הבינה כי היא מוזמנת לשימוע, אפילו היה ניתן להבין את המסרונים בטלפון כזימון לשימוע, אין חולק כי לא פורטו הטעמים לזימון לשימוע, לא ניתן לתובעת כל הסבר על הסיבות שבגינן מוזמנת היא לשימוע ולא היה בידיה להיערך לשימוע. הוזכר כי על פי הפסיקה, יש להביא לידיעת העובד את פירוט הטענות נגדו, וליתן לו הזדמנות של ממש להתייחס אליהן בטרם תתקבל ההחלטה על פיטוריו.
נקבע כי לנוכח הנסיבות ולאחר שביה”ד שקל מחד גיסא את העובדה שהתובעת לא זומנה כראוי לשימוע וקיבלה הודעה על פיטוריה, ללא שימוע, באופן מפתיע ובעת ששהתה בביתה בחופשת מחלה, ומאידך גיסא לנוכח תקופת עבודתה הקצרה, יש להעמיד את הפיצוי בגין היעדר שימוע על סך של 4,000 ₪.
התביעה נתקבלה ברובה. המעסיקה תשלם פיצוי ממוני בגין פיטורים בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה בסך של 18,208 ₪, פיצוי לא ממוני בגין פיטורים בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה בסך של 20,000 ₪, פיצויים בגין פיטורים בהיעדר שימוע בסך של 4,000 ₪ ושכ”ט עו”ד והוצאות משפט בסך כולל של 10,000 ₪.
באדיבות פדאור – ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין.
