ביום 21.9.2014 פירסם המל”ל חוזר ביטוח/1421 בעניין תחילת קביעת מועד תושבותם של נושאי אשרות א/2 ו-א/4 הנלווים אליהם, ככל שחלפו 183 יום לשהייתם בישראל. החוזר אינו כולל מחזיקי אשרות א’ מסוגים אחרים.
בחוק הביטוח הלאומי אין הגדרה ל”תושב ישראל” ולכן המל”ל מתבסס על מבחנים שקבע ביה”ד הארצי לעבודה לבחינת מרכז חיים, כגון: מקום המגורים הקבוע, הכוונה להיות תושב, מקום מגורי האישה והילדים ועוד.
בשנת 2003 תוקן חוק הביטוח הלאומי (להלן: “החוק”), ונקבע כי לא יראו כתושבי ישראל שוהים שלא כדין, או שוהים כדין באשרות מסוגים שונים (שאינם אזרחי ישראל כמובן). מכאן ובאופן משלים משתמע כי אלו הם בעלי האשרות שכן עשויים להיחשב תושבי ישראל לעניין החוק (תנאי הכרחי שאינו תנאי מספיק): אשרת שהייה חוקית בישראל מסוג האשרות א/1, א/2, א/5 או א/4 שנלווה ל-א/2. כולם מותנים בשהות של 183 ימים רצופים או שאינם רצופים בארץ, בתקופה של 12 חודשים מיום קבלת האשרה כמוגדר בחוק, ובתנאי שהאדם הוכיח שמרכז חייו בישראל.
אשרה מסוג א/2 היא אשרה הניתנת לסטודנטים זרים שהתקבלו ללימודים במוסד מוכר בישראל. אשרה זו אינה כוללת רישיון לעבוד בישראל, אלא במקרים מיוחדים. לנלווים לסטודנטים אלה ניתנת אשרת א/4.
החל משינוי החוק, מי שנמצא בארץ באחת מאשרות ב’ למיניהן (כגון תייר) אינו יכול להיחשב תושב ישראל, אלא אם נקבעה תושבותו בתקופה שקדמה למועד התיקון.
ביום 21.9.2014 פירסם המל”ל חוזר ביטוח/1421 בעניין תחולת קביעת מועד תושבותם של נושאי אשרות א/2 ו-א/4 הנלווים אליהם, ככל שחלפו 183 יום לשהייתם בישראל. החוזר אינו כולל מחזיקי אשרות א’ מסוגים אחרים.
החוזר מציין כי יש מקרים שמחזיקי אשרות א/2 ו-א/4 (נלווה ל-א/2) פונים למל”ל לבקש הכרה כתושבי ישראל בחלוף זמן ניכר מעבר לשהות 183 יום הנדרשת.
המל”ל מייחס חשיבות רבה להצהרת המבוטח ולמועד פנייתו להכרה במעמדו כאמור.
אי לכך נקבע בחוזר כי מי שמחזיק אשרה כזו שפנה למל”ל באיחור (שלא בתכוף לסיום 183 ימי הישיבה בארץ) ומצהיר כי הוא תושב ישראל, תאושר תושבותו כאמור אך לא יותר מ-12 חודשים שקדמו ליום הבקשה.
קביעת מחזיק אשרה כאמור כתושב ישראל רטרואקטיבית (שנה במקרה של סטודנטים והנלווים אליהם, או ללא מגבלת תקופה לגבי השאר כאמור), תבוא לידי ביטוי בהשתת חיוב דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות מאותו המועד.
בשולי הדברים נחזור ונדגיש כי מעסיקים, המעסיקים עובדים מחזיקי אשרות א’ למיניהם, והמשלמים בגינם דמי ביטוח כתושבי חוץ, ראוי שיבחנו מדי פעם אפשרות סיווגם של עובדים אלה כתושבי ישראל: מחד לעניין החלת חיובי דמי ביטוח גבוהים יותר (כאשר שינוי סיווג זה עלול להתבצע גם ביוזמת המל”ל ולאו דווקא בפעולה רצונית של העובד), ומאידך זכאותו של העובד לגמלאות שונות כתושבי ישראל לכל דבר.
נכתב ע”י רו”ח אורנה (צח) גלרט, מר חיים חיטמן ורו”ח (משפטן) ישי חיבה,
ממיזם הביטוח הלאומי, של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס – פתרונות מיסוי
עם רו”ח אורנה צח (גלרט), העומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.
