ניתן לחלק רווחים מהחברה המשפחתית ללא חיוב במס בגובה מלוא ההכנסות של החברה המשפחתית וזאת ללא התחשבות בהפסדים שנוצרו בחברה בתקופת ההטבה ואשר יוחסו לנישום המייצג. (ע”פ פס”ד בביהמ”ש המחוזי בעניין רז – ע”מ 41765-02-12).
לדוגמא: חברה שהיתה משפחתית מיום הקמתה, ויש לה הפסד של 80 בשנת 2013, ורווחים של 100 בכל אחת מהשנים 2014 ו – 2015 תוכל על פי ניתוח זה לחלק ללא חיוב במס סך של 200 לנישום המייצג, תוך התעלמות מהפסד מהתקופה בה היתה החברה משפחתית.
בפס”ד המערער היה הנישום המייצג בחברה משפחתית בשנים 2000- 2003, באותן שנים היו לחברה הפסדים שיוחסו למערער וקוזזו כנגד הכנסותיו. מהפסק עולה כי, בשנת 2003 במסגרת הסכם שומה שנחתם הוסכם שבשנת 2002 לחברה ישנה הכנסה, אשר נרשמה כרווחים בדוחות החשבונאים רק בשנת 2003. ההכנסות בדוחות החשבונאיים לשנת 2003 לא תוקנו, בהסכמה.
את הרווח בספרי 2003, חילק המערער בשנת 2005 כדיבידנד הפטור ממס מהיותם רווחים שמקורם בחברה משפחתית.
חשוב לציין כי לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי כל ההכנסות שהופיעו בספרי החברה הינן הכנסות לצורך מס ולא נניח רווחים חשבונאיים בלבד כגון רווחי שערוך וכד’.
טענת פקיד השומה היתה כי חלוקת רווחים זו אינה פטורה ממס מאחר שבשנים קודמות לחברה המשפחתית היו הפסדים שיוחסו לנישום המייצג וכי יש לחשב את רווחיה כמקשה אחת לאורך כל שנותיה של החברה כחברה משפחתית.
ביהמ”ש קובע בדומה לקביעתו של כבוד השופט מגן אלטוביה, בפס”ד בגס קרלוס (ע”מ 1130-06) ובפס”ד שפירא (ע”מ 17937-02-11) כי:
“אין בסיס לטענת ב”כ המשיב, כי רק במקום שמשולם המס בפועל, היינו תשלום ממש של כסף, תחשבנה כהכנסות שחלוקתן פטורה ממס לפי סעיף 64(א)(א)(1) לפקודה. חיוב מס על חלוקת הכנסות של חברה משפחתית שקוזזו כנגד הוצאות , או הפסדי עבר המותרים בקיזוז, כמו גם התאמות אחרות כפחת וכדומה, שנוצרו בתקופת היותה חברה משפחתית, תוביל לכפל מס”
נדגיש שבשלושת פסקי הדין נקבע כי יש לראות בחלוקת הרווחים מתוך ההכנסה של החברה המשפחתית, שקוזזו כנגד הפסדי העבר של המערערות מהתקופה בטרם היותה משפחתית, כהכנסה מדיבידנד החייבת במס לפי סעיף 125ב לפקודה.
ולאור האמור, ביהמ”ש מבחין לעניין חלוקת הרווחים מחברה משפחתית ללא חיוב במס, בין הפסדי החברה בטרם היותה חברה משפחתית לבין הפסדי החברה שנצמחו בתקופת היותה משפחתית ויחוסו לנישום המייצג.
נציין כי, פסק הדין ניתנו במסגרת הדין הישן של החברה המשפחתית לפני כניסתו לתוקף של תיקון 197 לפקודה שחוקק בחוק ההסדרים. אולם גם לאחר התיקון ניתן למצוא בנוסח הסעיף החדש תימוכין לאמור לעיל:
בהתאם לדין החדש ניתן יהיה לחלק ללא חבות במס רק רווחים שחולקו מהכנסתה החייבת וכו’.
את הגדרת הכנסה חייבת בסעיף 64א’ בנוסחו החדש אפשר וניתן לדעתנו לפרש כהכנסה חייבת לפני קיזוז הפסדים, ובכך להגיע למעשה לאותה תוצאה כפי העולה מפסק הדין.
נציין כי ניתוח זה מקים אפשרויות מעניינות להערכות מס, ויתכן ויש לשקול שגם בדין החדש כל חברה חדשה ואשר מטבע הדברים תהיה הפסדית בשנותיה הראשונות, תבחר להיות משפחתית? (ככל שהינה זכאית להיחשב ככזו).
מאת: רו”ח (משפטן) ישי כהן ורו”ח ענת דואני, ממשרד ארצי, חיבה את אלמקייס – פתרונות מיסוי.
www.ahe-tax.co.il
