בתו של בעל חברה הוכרה כעובדת לעניין דמי לידה

ביום 16 בדצמבר 2013 קיבל ביה”ד האזורי לעבודה’ את תביעתה של שאול ברין – לתשלום דמי לידה, וקבע כי בין המבוטחת לבין חברה בשליטת אביה התקיימו יחסי עובד ומעסיק, ואין מדובר בעבודה התנדבותית או בעזרה משפחתית.

קיום יחסי עובד ומעביד כאשר הילדים עובדים אצל ההורים:
א. התנהלות לא מסודרת במהלך עבודת בן המשפחה.
ב. התנהלות לקויה מול המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל”ל) במסגרת הבירור שנעשה לאחר הגשת תביעה לגמלה.

התנהלות כזו עלולה להביא לדחיית התביעה, שלא בצדק.
במקרה פסק הדין דנן, המל”ל דחה את התביעה לדמי לידה של הבת שעבדה אצל האב ורק לאחר שהעובדות נבחנו בבית הדין, נקבע שהבת עבדה והתקיימו יחסי עובד ומעסיק. טיעוני המל”ל בפסק דין זה מהווים רשימת פעולות שמומלץ לאמץ כאשר מועסק בן משפחה בעסק.

עיקרי החוק
הגדרת עובד בחוק הביטוח הלאומי כוללת מצב שבו בן או בת עובדים אצל ההורה, אף אם אין ביניהם יחס של עובד ומעסיק, כאשר מתקיימים התנאים כדלקמן:

• בן המשפחה עובד בעסק באופן סדיר.
• בעבודה שאילולא עשה אותה הוא, הייתה נעשית בידי עובד אחר.

כאשר מדובר בהעסקת בן משפחה קובע בית הדין כי יש לבחון בקפידת יתר אם היחסים שנוצרו בין הצדדים הם יחסי עובד ומעסיק, או שהעבודה נעשתה בגדר עזרה משפחתית. בחינת אופן ההעסקה נעשה בדרך כלל לאחר תביעה לגמלה.

תמצית עובדתית
המבוטחת הגישה תביעה לדמי לידה וציינה כי עבדה כעובדת שכירה בחברה, שאביה אחד השותפים בה וגם מנכ”ל החברה.
המל”ל טען כי יחסי העבודה הם בגדר עזרה משפחתית מהטעמים הבאים:
לא הוצג חוזה עבודה, לא היה לבת תפקיד מוגדר, אין הוכחה בדבר השעות שבהן הבת שהתה בעבודה שכן לא התבצע רישום, במהלך חופשת הלידה לא הועסק עובד אחר בתפקידה של הבת ולמעשה האב קבע את שכרה בצורה שרירותית.

לאחר שבית הדין קיבל את עדויות האב והבת, ונתנו הסברים מהימנים שכנראה לא היו בפני המל”ל, בית הדין קבע כי: עולה שבפועל המבוטחת שימשה יד ימינו של האב ששימש כמנכ”ל החברה. היא ביצעה עבודות מגוונות, לרבות עבודה על מכונות הייצור. לא שולם לה החזר נסיעות כי הגיעה לעבודה עם אביה. תלושי השכר, תאמו את היקף העבודה. היא ידעה לפרט שמות של עובדים בחברה. בתחילת העבודה נהגה להחתים כרטיס נוכחות אך הפסיקה לאחר מכן. במהלך חופשת הלידה היא לא הוחלפה בעובד אחר, כיוון שעבודתה חולקה בין אביה לבין האח שעובד במפעל.

בסיכום: נקיטת פעולות פשוטות במהלך העבודה הייתה עשויה למנוע את שלילת הגמלה, לדוגמה: קביעת הסכם עבודה על פי חוק הגנת השכר, קביעת שעות עבודה ורישום השעות באופן מסודר. לא פחות חשובה הצגת העובדות בצורה נאותה למל”ל, על מנת למנוע החלטה שגויה.

נכתב ע”י רו”ח אורנה (צח) גלרט, מר חיים חיטמן ורו”ח (משפטן) ישי חיבה,
ממיזם הביטוח הלאומי, של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס – פתרונות מיסוי
עם רו”ח אורנה צח (גלרט), העומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.
www.ahe-tax.co.il