עובדת שפוטרה בשל עבירות משמעת, הודיעה למעסיק במעמד הפיטורין שהיא בהריון. בעקבות זאת, המעסיק ביטל את הפיטורים, אך העובדת החליטה להתפטר… בית הדין פסק לטובתה פיצוי מהמעסיק – בסך 10,000 ש”ח.
העובדות
גלית הינה מנהלת חשבונות במקצועה ועבדה אצל רו”ח ברנס במשך כשנתיים. המעביד זימן את גלית לפגישה בה הודיע לה, כי היא מפוטרת בשל התנהגותה ועבירות משמעת שעברה. באותו מועד ניתן לה מכתב פיטורים בו נרשם, כי מועד סיום יחסי העבודה יהיה לאחר חודש ימים. במעמד בו נמסר לגלית, מכתב הפיטורים היא הודיעה למעביד שהיא בהריון. המעביד הודיע לגלית, כי הוא מבטל את הודעת הפיטורים אך לא פנה לממונה על עבודת נשים במשרד התמ”ת בבקשה לפטרה. כמו-כן, רק לאחר שהפיטורים על-פי המכתב נכנסו לתוקף, הוציא לגלית מכתב בו הודיע לה, כי מכתב הפיטורים מבוטל וניתנה לה אפשרות לחזור לעבודה. גלית לא התייצבה לעבודה והציגה את מכתב הפיטורים לשירות התעסוקה על-מנת לקבל דמי אבטלה. בתקופה שקדמה לפיטוריה נעדרה גלית רבות מהעבודה בתואנה של מחלה כאשר בפועל עסקה בהלכי גירושיה – אירועים אשר היוו חלק מהרקע להחלטת המעביד על פיטוריה.
גלית קיבלה דמי אבטלה ולאחר-מכן דמי לידה.
גלית הגישה תביעה נגד מעבידה בה טענה, כי פיטוריה נעשו שלא כדין ובניגוד לחוק עבודת נשים וביקשה, בין היתר, לשלם לה פיצויים בגין הפסד שכר עבודה, פיצויי פיטורים ופיצוי בהתאם לחוק עבודת נשים וחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. כמן-כן תבעה פיצוי על עגמת נפש ואי עריכת שימוע לפני פיטוריה.
המעביד טען, בין היתר, כי התנהלותה של גלית מהווה התפטרות ולא פיטורים, שכן ביטל את הודעת הפיטורים ולפיכך לא היה גם צורך בפנייתו למשרד התמ”ת.
פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה
מהראיות שהובאו בפני בית-הדין עולה, כי המעביד חזר וביקש מגלית לחזור לעבודה וכי חזר בו מהפיטורים בשל ההודעה על הריונה וכי גלית ניסתה בכל דרך לקבל מהמעביד פיצויי פיטורים וכן להותיר את הפיטורים בעינם למרות ידיעתה שאינם חוקיים, וזאת – על מנת לקבל פיצוי נוסף.
עוד עולה מהראיות, כי כחודש לאחר שסיימה את עבודתה הגיעה גלית למשרדי המעביד, ללא קבלת אישור, על-מנת להוציא מהמחשב תלוש שכר ולמוסרו לעורך-הדין שלה.
אין לקבל את טענתה של גלית, כי אסור היה למעביד לחדור לתיבת המייל האישי שלה, על-מנת לגלות את משלוח ההודעות לבא-כוחה ואת התלושים המצורפים, למרות פסק-הדין בענין “איסקוב” (ר’ בשבועון “דטהפקס” מס’ 1105), עליו היא מסתמכת.
כניסתה של גלית למשרדי המעביד, כאשר אינה עובדת יותר ועריכת תלוש שכר עבור עצמה חמורה פי כמה מהתנהלות המעביד בכך שחדר לתיבת המייל האישית שלה, לאחר שסיימה את עבודתה.
בדיקת המייל נעשתה לאחר הגשת התביעה ולאחר שהוגשו ראיות, כאשר התברר למעביד, כי גלית הפיקה תלושים לאחר סיום עבודתה ולכן מעשהו של המעביד – להוציא מתיבת המייל ראיות הנחוצות לו לניהול התביעה, הינו מעשה לגיטימי.
בית-הדין השתכנע, כי המעביד גיבש את עמדתו לפטר את גלית בשל היעדרויותיה בתואנה כי היא חולה, כאשר בפועל יצאה לסידורים בענין גירושיה; ההחלטה על הפיטורים היתה ללא קשר להריון. למרות האמור, עת ידע המעביד כי גלית בהריון היה עליו לבטל את מכתב הפיטורים באופן מיידי ולמשוך אותו לידיו ולא להותירו בידי גלית.
לפיכך נקבע כי, אכן, גלית פוטרה ללא שימוע וללא מתן הזדמנות לתת הסברים להתנהגותה.
המעביד גם טעה בכך, שנתן לגלית מכתב על תקופת העסקתה ביודעו כי תעשה בו שימוש לשם קבלת דמי אבטלה.
חובה היה על המעביד, ככל שסבר כי פיטוריה אינם קשורים להריון, להגיש בקשה למשרד התמ”ת לקבל היתר לפיטוריה או לחילופין – לבטל באופן פוזיטיבי וחד-משמעי את מכתב הפיטורים ולא לאפשר לגלית לסבור כי היא מפוטרת וזכאית לפיצויי פיטורים.
המעביד התעשת יותר מאוחר והבין כי עליו להמשיך ולהעסיק את גלית ואז הוציא את מכתב ביטול הפיטורים.
במועד זה, כאשר גלית נדרשה לחזור לעבודה, היא בחרה להיתפס לכלל טעותו וסרבה לחזור לעבודה.
בית-הדין מציין, כי למרות ביקורתו כלפי המעביד, הוא מצא את התנהלותה של גלית מרגע הפיטורים “כמוצאת שלל רב” לקבלת פיצויי הפיטורים, לקבלת דמי אבטלה וכן להגשת תביעה לפיצויים כנגד המעביד.
לפיכך, אין זהו המקרה הרגיל בו מוצא בית-הדין את התנהלות המעביד כפיטורים המנוגדים לחוק עבודת נשים המזכים את גלית בפיצויים.
אין לראות בגלית כמתפטרת, כאשר סירבה לחזור לעבודה לאחר חודש מאז שהמעביד נתן לה את מכתב הפיטורים ; גלית בחרה למצוא עצמה כמפוטרת ולקבל דמי אבטלה ולא בכדי לא פנתה למעביד ולמשרד התמ”ת לבקש את החזרתה לעבודה.
בית-הדין קובע, כי תביעתה של גלית הינה מופרזת. מאידך, היה על המעביד לעשות ככל שביכולתו על-מנת שגלית תחזור לעבודה.
לפיכך נקבע, כי גלית זכאית לפיצוי על הנזק שנגרם לה בשל הפסד השתכרותה בתקופת הריונה עד הלידה בסכום ההפרש שבין גובה השכר שאמורה היתה להשתכר ובין דמי האבטלה שקיבלה; בגין תקופה זו הינה זכאית גם לדמי הבראה, חופשה, הפרשות לקופת פנסיה ופיצויי פיטורים.
בית-הדין קובע גם, כי גלית פוטרה ללא הליך שימוע: עת הודיעה גלית, במעמד ההודעה על הפיטורים על הריונה, היה על המעביד לבחון את המשך הליך הפיטורים, בפרט כשידע כי הינה מצוייה בהליך גירושין קשה.
לפיכך, קובע בית-הדין, כי שיעור הפיצוי לו זכאית גלית בגין היעדר שימוע לפני פיטוריה וכן שיעור הפיצוי על עגמת הנפש שנגרמה לה – יעמוד על-סך 10,000 ש”ח.
מאת: דטהפקס, מרכז המידע הישראלי.
www.datafax.co.il
