הקלטות, ראיות ואינספור טענות לא עזרו לעובד בתביעת לשון הרע כנגד מעסיק ו-130,000 ₪ שנתבעו הצטמצמו לפיצוי נמוך של כ- 10,000 ₪ בלבד..
למשרדנו הגיעה לאחרונה תביעה של אחד מלקוחותינו, ובה יותר מ-20 עמודים, המתארים טענות רבות וקשות כנגד המעסיק. למעלה מ-40,000 ₪ נתבעו בגין זכויות בהן, לכאורה, קופח העובד ו- 80,000 ₪ נוספים, בגין הוצאת לשון הרע.
המקרה היה של עובד, שעם הזמן הלך והתרשל. איחר, מכירותיו ירדו והתנהלותו הכללית הייתה ירודה. אמה מה, גם המעסיק, לא הקפיד על חלקו. תלושי השכר לא היו תקינים, זכויות – לא כולן שולמו, והכעס והתסכול מחוסר התפקוד של העובד, הובילו ל”ירידות”. לטענת העובד הודבקו לו שמות גנאי, שרמזו כי הוא משתמש בסמים והוא הפך ל”בדיחה” של מקום העבודה.
העובד הפגוע תבע, גם את זכויותיו על-פי חוקי העבודה וגם, כאמור, עשרות אלפי שקלים בגין הוצאת לשון הרע. מתברר כי העובד היה די מפוקס בכל הנוגע לתביעה והוא הצטייד היטב, בהקלטות, צילומים וכיו”ב ראיות, הממחישות את הפגיעה בו.
המקרה דרש התמודדות יצירתית ותקיפה, שכן כתב התביעה המפורט גלל סיפור שאינו מחמיא למעסיק והראיות, תמכו בו. לא היה ספק כי כינויי גנאי דבקו בעובד, והיה צורך להתמודד עם העובדות.
אז מהי עוולת “לשון הרע”?
עוולת פרסום לשון הרע הינה עוולה שחלה גם במסגרת יחסי עבודה, לצידה פיצוי גם אם לא נגרם נזק לעובד בגובה 100,000 ₪, והיא כוללת שני יסודות. הראשון – כי אמנם הדברים הם “לשון הרע”, היינו מלבינים פניו של אדם, מוציאים דיבתו רעה והשני – שהדברים “פורסמו” – נאמרו לאחרים מלבד מי שהדברים כוונו אליו.
בכתב ההגנה טען משרדנו, כי המדובר בביקורת לגיטימית על עובד, שלא כוונה אלא לאזני התובע, וכי בכל מקרה עומדות למעסיק הגנות: האחת – “אמת דיברתי” והשניה – “תום הלב”. הטענות בסופו של יום התקבלו והרכיב העיקרי בתביעה, לשון הרע, “נפל”.
יחד עם זאת, על מעסיקים לשים לב לדבריהם. שכן, פסיקה אחרת שיצאה תחת בתי הדין, קובעת בגין עוולת “לשון הרע” וגם אם מדובר בעובד שעזב, וכעת המעסיק “מלכלך” עליו בפני אחרים, עשרות אלפי שקלים פיצוי וגם חיוב אישי של המנהלים. וראו לדוגמא, תא 32588/08 גור נ’ ברונו אינטרנשיונל (2012), שם הוטלה חבות אישית על מנהלי הנתבעת בגובה 70,000 ₪ בגין הוצאת דיבה כנגד התובע, לאחר שעבד במקום העבודה משך 10 שנים, וזאת בנוסף ל-30,000 ₪ הוצאות.
במקרה שלנו, אכן הוביל הייצוג לתוצאה אופטימלית, ולתשלום סכום נמוך של כ- 10,000 ₪ בלבד, אל מול החשיפה הגבוהה שהייתה קיימת. אך, כאמור, הוצאת לשון הרע של עובד, עשויה להסתיים אחרת.
ניתן לסכם, כי כדאי להזהר בלשונכם, לדעת כי עובדים אינם מהססים להקליט ולתעד וכי החשיפה בגין עוולת לשון הרע, גם כאשר לא נגרם כל נזק לעובד, הינה גבוהה ביותר, 100,000 ₪.
מאת: עו”ד שרון רוזנבלט, מומחית במשפט העבודה ובעלת משרד עורכי דין רוזנבלט ושות’, שהינו מוביל ובעל מוניטין בתחומו.
www.rozenblat-law.co.il
