ביום 6 בינואר 2013 דחה ביה”ד האזורי לעבודה (ב”ל 5677-07-10) את תביעתה של חברת עורכי הדין בורוכוב, קורח ושות’ (להלן – החברה), להכיר בתגמול ששולם לבעלי המניות במסגרת המשכורת כשכר דירקטורים.
תמצית עובדתית
• החברה הוקמה בשנת 2000 כחברת עו”ד על ידי עורכי הדין בורוכוב, קורח ואליעזרי
(להלן – השותפים). הם שימשו כבעלי מניות, כדירקטורים וכעובדי החברה.
(להלן – השותפים). הם שימשו כבעלי מניות, כדירקטורים וכעובדי החברה.
• ביוני 2007, עו”ד אליעזרי העביר את מניותיו בחברה, התפטר מתפקידו כדירקטור
ופרש מעבודתו בחברה.
ופרש מעבודתו בחברה.
• לטענת החברה, פרישתו של עו”ד אליעזרי זעזעה את החברה. חלק מהלקוחות וחלק
מהעובדים עזבו. נדרשה, לטענת החברה, הערכות מחודשת, שחייבה קיום של ישיבות
אסטרטגיות של דירקטוריון החברה בהשתתפות רו”ח של החברה.
מהעובדים עזבו. נדרשה, לטענת החברה, הערכות מחודשת, שחייבה קיום של ישיבות
אסטרטגיות של דירקטוריון החברה בהשתתפות רו”ח של החברה.
• רו”ח החברה הציע כי החברה תשלם לבורוכוב ולקורח תגמול בסך 50,000 ₪ בגין
פעילותם כחברי דירקטוריון בשנה יוצאת דופן זו. הדיווח היה כרכיב בתלוש השכר תחת
הכותרת “שכר דירקטורים”, בלי לשלם בגין סכום זה דמי ביטוח. המל”ל דרש מהחברה
לשלם דמי ביטוח כרכיב שכר. העניין הגיע לדיון משפטי.
פעילותם כחברי דירקטוריון בשנה יוצאת דופן זו. הדיווח היה כרכיב בתלוש השכר תחת
הכותרת “שכר דירקטורים”, בלי לשלם בגין סכום זה דמי ביטוח. המל”ל דרש מהחברה
לשלם דמי ביטוח כרכיב שכר. העניין הגיע לדיון משפטי.
• לאחר הגשת התביעה לביה”ד, הפיקה החברה חשבונית עצמית בגין שכר הדירקטורים,
אך לא דיווחה למס הכנסה על חשבונית זו. הדיווח נותר במסגרת רכיבי השכר.
אך לא דיווחה למס הכנסה על חשבונית זו. הדיווח נותר במסגרת רכיבי השכר.
המל”ל טען שהתגמול ששולם לשותפים אינו שכר דירקטורים מהטעמים הבאים:
א. החברה לא המציאה פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון שיכולים להעיד על הפרדה
ברורה בין תפקוד בעלי המניות כעובדים וכחברי דירקטוריון.
ברורה בין תפקוד בעלי המניות כעובדים וכחברי דירקטוריון.
ב. שכר הדירקטורים דווח למס הכנסה כרכיב בתוך תלוש השכר.
ג. מלכתחילה, שכר הדירקטורים לא דווח למע”מ ולא הוצאה חשבונית.
ד. אילו היו בעלי המניות תובעים את המל”ל לגמלה כלשהי, היו כוללים את שכר
הדירקטורים במסגרת השכר הקובע לחישוב הגמלה.
הדירקטורים במסגרת השכר הקובע לחישוב הגמלה.
דיון והחלטה
• “ככלל וכל עוד לא נקבע אחרת, חבר דירקטוריון אינו זכאי לשכר בגין פעילותו כחבר
דירקטוריון”.
דירקטוריון”.
• בחברה שבה קיימת זהות בין בעלי המניות, חברי הדירקטוריון והעובדים הבכירים,
סיווג התשלומים (כשכר, כדיבידנד, או כשכר דירקטורים) איננו משקף בהכרח מצב
עובדתי ברור וחד משמעי, אלא נתון לשיקול דעתם של השותפים, ולכן הדרישות
הפורמליות שדרש המל”ל סבירות, והללו לא התקיימו עובדתית.
סיווג התשלומים (כשכר, כדיבידנד, או כשכר דירקטורים) איננו משקף בהכרח מצב
עובדתי ברור וחד משמעי, אלא נתון לשיקול דעתם של השותפים, ולכן הדרישות
הפורמליות שדרש המל”ל סבירות, והללו לא התקיימו עובדתית.
• לפי הרישום ביומן המשרד, ברוב המכריע של ישיבות הדירקטוריון השתתפו שלושת
המייסדים. למרות זאת שכר הדירקטורים שולם לשותפים קורח ובורוכוב בלבד בגינן.
המייסדים. למרות זאת שכר הדירקטורים שולם לשותפים קורח ובורוכוב בלבד בגינן.
• התגמול דווח למס הכנסה בתלוש השכר, כשכר לכל דבר. במקרה של עילה לגמלה
מהמל”ל, היה שכר זה נכלל בשכר הקובע לגמלה. תלוש השכר לא תוקן למרות
הפקת החשבונית העצמית
מהמל”ל, היה שכר זה נכלל בשכר הקובע לגמלה. תלוש השכר לא תוקן למרות
הפקת החשבונית העצמית
• לנוכח כל האמור לעיל, התביעה נדחתה.
בשולי הדברים
גם בפסק דין זה לא קיבע ביה”ד את סיווג שכר הדירקטורים, כמשלח יד או כהכנסה שאינה מעבודה – שאינה מבוטחת לעניין דמי פגיעה.
ביה”ד (האזורי !!) לא פסל סיווג כשכר דירקטורים במצבים שבהם מתקיימים המבחנים והעובדות הפורמליות שצויינו לעיל, גם במקרים כגון המקרה דנן. ככל שיקבע סיווגם של תשלומים כשכר דירקטורים (וכהכנסה פסיבית), יהיו פטורים מדמי ביטוח עד סכום של כ-26 אלפי ₪ לשנה, ויתרתם יחויבו בדמי ביטוח בשיעור מופחת של 12% בלבד (נכון לשנת 2013). מנגד נציין, כי סכומים שנקבעו כהכנסה פסיבית אינם מזכים בגמלאות.
נכתב ע”י רו”ח אורנה (צח) גלרט, מר חיים חיטמן ורו”ח (משפטן) ישי חיבה, ממיזם הביטוח הלאומי, של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס – פתרונות מיסוי עם רו”ח אורנה צח (גלרט), העומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.
