גלישה בשעות העבודה באתרי אינטרנט שאינם קשורים לעבודה ובכלל זה בפייסבוק, באופן שאינו מקדם את עסקיו של המעביד, מהווים את אחד “מבולעני הזמן” המשמעותיים ביותר, דבר שמקטין את הזמן שהעובד מקדיש לביצוע העבודה, פוגע בתפוקת העובד ופוגע במעסיק המצפה שהעובד יקדיש את זמן העבודה לעבודה…
בעבר, המעסיקים הצליחו להתגבר על בעית הגלישה באינטרנט על ידי חסימת האפשרות לגלוש ממחשבי המעסיק לאתרים מסוימים בעוד שבמציאות של היום, כאשר כמעט לכל עובד יש סמארטפון המחובר 24/7 לרשת הנתונים הסלולרית, מעסיקים רבים מוצאים עצמם שוב נאלצים להתמודד עם תופעה מטרידה זו.
מהי העבירה שמבצע עובד שגולש בפייסבוק במהלך העבודה?
עיקרון בסיסי בדיני עבודה הוא שעובד זכאי לשכר בגין הזמן שהעמיד את עצמו לרשות המעסיק וכאשר העובד גולש באינטרנט להנאתו, הרי שמדובר בזמן שבו לא העמיד את עצמו לרשות המעסיק, זמן שעבורו אינו זכאי לקבל שכר מהמעסיק.
אם נקרא לילד בשמו, מדובר בהתבטלות על חשבון המעסיק, התבטלות המלווה בהפרה של חובת העובד להעמיד את עצמו, כשרונו וזמנו בשעות העבודה לטובת מקום העבודה, בתמורה לשכר שהוא מקבל מהמעסיק. נכון להיום, נדמה כי טרם נולד העובד שפנה למעסיק ואמר לו: “תדע לך שהיום בין 10 ל- 11 גלשתי באינטרנט ועל כן אל תשלם לי שכר בגין השעה הזו”.
העוסקים בפלילים יגידו, כי אולי ניתן לראות בגלישה בזמן העבודה התנהגות העולה כדי עבירת קבלת דבר במרמה אך בלי להרחיק לכת לפן הפלילי, ניתן לראות בכך עבירת משמעת של אי ציות להוראות הנהלה בקשר לעבודה (בהנחה שהמעסיק הודיע שאסור לגלוש באינטרנט למטרות פרטיות בזמן העבודה) ועד כדי הפרת משמעת חמורה, ש”העונש” הקבוע בגינן בתקנון העבודה בתעשייה נע מהתראה ועד לפיטורים ללא הודעה מוקדמת וללא פיצויי פיטורים.
אין סרגל מדויק המודד כמה זמן של גלישה בפייסבוק בזמן העבודה הוא “רק” אי ציות להוראות ההנהלה ומתי הוא מהווה הפרת משמעת חמורה.
ניתן לומר שככול שמשך הזמן שהעובד גלש בפייסבוק במקום לעבוד ארוך יותר, מספר הפעמים שעשה זאת גדול יותר, מספר הפעמים שהמעסיק התריע בפני העובד לחדול מכך רב יותר ותפקיד העובד בכיר יותר, ניתן לצפות שבית הדין לעבודה יטה לראות בכך עבירת משמעת חמורה.
האם מעביד רשאי להתקין תוכנות מעקב וניטור בטלפון של העובד?
הנחת היסוד היא כי למעסיק נתונה הזכות לנהל את עסקו על הצד הטוב ביותר, לפי הבנתו ושיפוטו כאשר במסגרת זו אין ספק שיש למעסיק אינטרסים מגוונים ולגיטימיים לנטר את פעילות העובדים בזמן העבודה, ניטור שיכול מצד אחד לסייע למעסיק לבחון את תרומת העובד למקום העבודה ולתגמל את העובדים היעילים יותר ומצד שני עובד שיודע שהמעסיק מנטר את מעשיו בזמן העבודה ימנע מלעסוק בענייניו האישיים בשעות העבודה למשל ובכלל זה לגלוש בפייסבוק.
כאשר מדובר בסמארטפון בבעלות העובד ובהעדר הסכמה מפורשת של העובד, המעסיק לא רשאי להתקין עליו תוכנה ו/או כל אמצעי אחר שבודק לאיזה אתר ומתי העובד גולש ומתי. במקרה זה, על המעסיק למצוא פתרונות אחרים על מנת למנוע מהעובד לגלוש בזמן העבודה, למשל: לאסור על העובד להכניס טלפון סלולרי חכם למקום העבודה או לחייב את העובד לסגור את הסמארטפון בשעות העבודה.
לעומת זאת, אם הסמארטפון של המעסיק הרי שככול שניתן לחסום אותו מפני גלישה לאתרים שאינם אתרים המשמשים את העובד לצורכי העבודה, למשל פייסבוק, הרי שזו האופציה המועדפת.
בית הדין הארצי לעבודה עמד בפסק דין איסקוב, על הקו הדק המפריד בין פיקוח לגיטימי של המעביד, על השימוש שעושה עובד בתיבת הדואר האלקטרוני של המעסיק, לבין חדירה לפרטיות של העובד. מפסק דין זה ניתן ללמוד כי מעסיק המבקש לנטר את השימוש באינטרנט שהעובד עושה בזמן העבודה צריך, בין היתר, ליידע אותו מראש, בכתב ובשקיפות מלאה על אופן הניטור וכמובן לקבל את הסכמתו לכך. במקרה בו עובד מתנגד לניטור הסמארטפון של המעסיק, פתוחה בפני המעסיק הדרך לשקול האם יש מקום לסיים את עבודת העובד עקב כך.
ומה הדין לגבי התקנת מצלמות ?
בית הדין האזורי לעבודה פסק שהתקנה והפעלת מצלמה בחדר של העובד בזמן עבודתו ללא כל הצדקה עניינית לכך , כאשר העובד מתנגד לכך , מהווה פגיעה בפרטיות העובד המזכה את העובד להתפטר תוך זכאות לקבלת פיצויי פיטורים. לצד זאת, בפסק דין אחר נקבע, כי התקנת מצלמה המצלמת אזור עבודה פתוח אינה מהווה פגיעה בפרטיות, מאחר שלעובד לא יכולה להיות בו ציפייה לגיטימית לפרטיות.
בפסק דין שניתן לפני מספר חודשים נפסק שגם צילום מטעמים ענייניים של אזורים במקום העבודה שאינם משמשים עובד ספציפי, למשל כדי למנוע גניבות, הוא כלי לגיטימי אם העובד מודע לכך. מנגד, צילום סמוי יכול להוות פגיעה בפרטיות העובד.
האם המעסיק צריך לכלול את האיסור במסגרת הסכם העבודה?
מעסיק המבקש לנטר את פעילות העובדים במקום העבודה, אם זה על ידי מעקב אחר האופן שבו הם עושים שימוש באינטרנט ואם זה באמצעות מצלמות צריך לפעול בשקיפות וליידע את העובדים על כך.
מעסיק המבקש לאסור על עובדיו לגלוש באינטרנט בזמן העבודה לצרכים פרטיים, לנטר את האתרים אליהם העובדים גולשים בזמן העבודה ולהציב מצלמות במקום העבודה ראוי כי יקבע זאת בהסכם העבודה עליו חותם העובד.
מאת: עו”ד חמי לפידור.
הכותב הוא מומחה לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות’
www.lapidor.co.il
