רואה חשבון שעבד למעלה מ 10 שנים במשרד רו”ח, גילה באקראי ובדיעבד..
כי הותקנו במשרדו 2 מצלמות אבטחה: אחת גלוייה והשנייה נסתרת.
משגילה על דבר המצלמה, התרעם, והמצלמה הוסרה לאלתר. העובד התפטר ותבע פיצויי פיטורין. מהו פסק הדין במקרה זה?
(אסכנדר סלמאן – רו”ח נגד איהאב עליימי – רו”ח, ס”ע 30929-10/12):
העובדות
אסכנדר הינו רואה חשבון במקצועו ועבד במשרד שבבעלות רואה חשבון עליימי במשך למעלה מעשר שנים, כאשר במשך שלוש השנים הראשונות עבד בהיקף מישרה חלקי. אסכנדר היה עובד טוב ומסור ולא היו למעבידו כל תלונות או טענות כלפיו במהלך כל תקופת עבודתו.
המשרד עבר למקום חדש אשר הותקנו בו מצלמות – מצלמה אחת גלוייה ואחת נסתרת – בחדר בו עבד אסכנדר ביחד עם עוד שני עובדים. המעביד לא יידע את העובדים באשר לקיום המצלמה. רק לאחר שבע שנים נודע לאסכנדר, לראשונה, על קיום המצלמה בחדרו. אסכנדר הביע פליאתו ועלבונו בפני המעביד על-כך, שבמשך שבע שנים הוא מצולם באופן תמידי במקום העבודה. למחרת הוסרה המצלמה. לאחר כשבוע הודיע אסכנדר על התפטרותו עקב הרעה מוחשית בתנאי עבודתו ונסיבות בהן אין לדרוש ממנו להמשיך בעבודה. אסכנדר הגיש תביעה נגד המעביד בה תבע, בין היתר, פיצויי פיטורים ופיצוי בגין נזק לא ממוני – עוגמת נפש.
לטענתו של המעביד, מצלמות האבטחה הותקנו בתום לב, כאשר הן נועדו לאבטחת העסק; בנוסף טען, כי לא היתה פגיעה בפרטיותו של אסכנדר, שכן ישב בחדר עם עובדים אחרים.
פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה
יש לציין, כי אין כל חשיבות לענין הפגיעה בפרטיות, לחדות הצילום והאם ניתן לראות בו פרטים קטנים אם לאו או לפרק הזמן שבו שומרת המצלמה את החומר ב”זכרון”; גם לעצם הצפייה על-ידי המעביד אין חשיבות, כל עוד הצילום בוצע ועמד לרשות המעביד במהלך תקופה ארוכה של שבע שנים.
כיום, אין כבר כל ספק בהכרת הזכות לפרטיות כחלק מכבוד האדם, אף אם מדובר במקום עבודה.
נפסק, כי מעקב, אף במקום שאינו רק לשימושו של העובד (גם אם נועד למנוע גניבה) הוא כלי לגיטימי, בתנאי שהעובד מודע לכך. צילום סמוי פוגע בפרטיות העובד.
סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים קובע, כי:
“התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים”.
צילום של עובד במשך כל השעות שבהן הוא שוהה במשרדו, מבלי להודיע לו על כך, מהווה “נסיבה שביחסי עבודה שבה אין לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו”. זאת, אף בנסיבות בו עובד עובד במשרד משותף עם עובדים נוספים.
כלל הוא, כי כאשר יש בידי המעביד כדי להסיר את ההרעה, מוטלת על העובד חובה להתריע בפני המעביד על כוונתו להתפטר בשל ההרעה בתנאי העסקתו. התכלית העומדת מאחורי הלכה זו היא – מתן אפשרות למעביד לתקן את הדברים והדבר אף נובע מחובת תום הלב ביחסי העבודה. רק במקרים חריגים, בהם הסבירות כי ההרעה בתנאי העבודה תוסר היא מזערית, לא יחול כלל זה ואי מתן התרעה כאמור, לא יאיין את זכותו של העובד לפיצויי פיטורים.
אולם, בנסיבות בהן ברור, כי אין בידי המעביד לשנות את הנסיבות שגרמו להרעה, אין לדרוש מן העובד שהוא “יתרה” במעבידו לסלק את הסיבה להתפטרות.
במקרה הנדון כאן, המעביד יכול היה להסיר את המצלמה, כפי שהוא אכן עשה, אך לא ניתן היה – ולא היה בידיו – להחזיר את האמון הפגוע של אסכנדר, שלא רק גילה שהוא מצולם במהלך תקופה כה ארוכה, אלא אף גילה, כי המעביד, שאותו ראה כיד ימינו, לא סיפר לו על כך והוא גילה על הצבת המצלמה רק באקראי.
לאור כל האמור לעיל, קובע בית-הדין, כי אסכנדר התפטר בשל נסיבות המצדיקות תשלום פיצויי פיטורים.
חישוב פיצויי הפיטורים יהיה בהתאם לשתי תקופות עבודתו של אסכנדר, מאחר ובשלוש השנים הראשונות לעבודתו עבד בהיקף משרה מצומצם וזאת – בהתאם לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים).
באשר לשכר הקובע לחישוב הפיצויים ובהתחשב בכך, כי אסכנדר קיבל שכר עבודה לפי שעות, יש לחשב גם ימים שבגינם שולמה תמורה, שהיא כדין שכר (כמו: דמי מחלה, דמי חופשה וכו’).
באשר לפיצוי בגין עוגמת נפש מכוח חוק הגנת הפרטיות: מאחר ופקודת הנזיקין חלה בעוולה של פגיעה בפרטיות – אין לבית-הדין לעבודה סמכות לדון בתביעה זו, שעילתה, כאמור, נזיקית.
מעבר לנדרש, מוסיף בית-הדין, כי המעביד סבר בתום לב כי הוא היה רשאי להתקין את המצלמה מבלי ליידע את העובדים ומעת שידע כי יש בכך פגיעה באכסנדר – הוא הסיר מיידית את המצלמה. לכן, ניתן לומר, שעומדת לו ההגנה של “תום לב“.
באשר לפיצוי בגין “עוגמת נפש” הנובע מהפרת חוזה העבודה, קובע בית-הדין, כי לאור נסיבות המקרה, התנהגות הצדדים ופיצויי הפיטורים שבגינם חוייב המעביד, אין מקום לחייבו גם בפיצוי בגין עוגמת נפש.
(פסק הדין ניתן ביום 20.6.2012).
הכתבה באדיבות דטה פקס, מרכז המידע הישראלי, ליחסי עבודה, שכר וחישובים.
www.datafax.co.il
