חוק איסור קבלת בטוחות

מעבידים רבים כוללים בחוזה ההעסקה סעיף, על פיו העובד מפקיד בידיהם סכום כסף המהווה בטוחה, על מנת להבטיח כי זה ישאר בעבודתו למשך פרק זמן כלשהוא. כעת, יידרשו המעסיקים למצוא דרך אחרת לחייב את העובד להתמיד בעבודתו.

בתאריך 27/02/12, פורסם כי מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע”ב–2012 על פיו ייאסר על המעביד לקבל מהעובד או לחילופין ממועמד לעבודה כל בטוחה, בין אם במישרין ובין אם בעקיפין וכמובן גם נאסר עליו לממשה.

עו”ד דגנית לפידור זינגר, מומחית לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות’ מסבירה את עיקרי החוק:

מהן בטוחות?
עפ”י לשון החוק, “בטוחות” הינן מטלטלין, לרבות כסף או שטר, הנמסרים מעובד למעביד על מנת להבטיח את הישארותו בעבודה או כתנאי לקבלתו לעבודה. במסגרת זו, נאסר אף על המעסיק לשעבד נכסים של העובד למטרה זו.

מה העונש שיוטל על מעביד אם הפר חוק זה?
בהתאם ללשון החוק , לבית-הדין לעבודה קיימת  הסמכות לפסוק פיצויים כנגד מעביד שהפר את ההוראה וזאת אף אם לא נגרם ממוני לעובד. גובה הפיצויים ייקבע בהתאם לנסיבות העניין, כפי שבית הדין יימצא לנכון.
בנוסף בית הדין לעבודה רשאי לתת צו מניעה או צו עשה לתיקון ההפרה של המעביד.
כמו כן, נכתב בחוק כי דינו של מעביד שקיבל בטוחות מעובדו או שמימש אותן בניגוד להוראה הינו מאסר שישה חודשים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61 (א)( 3) לחוק העונשין.

האם החוק מטיל אחריות לעניין זה בידי נושא משרה בתאגיד?
החוק מטיל אחריות גם על נושא משרה בתאגיד, שמחובתו לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה ע”י התאגיד בו הוא עובד או בידי עובד מעובדיו ואם יפר את ההוראה, דינו – קנס. החוק הגדיר נושא משרה
כמנהל פעיל בתאגיד, שותף או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
כאשר נעברה עבירה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר את חובתו, אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

האם הוראות החוק יחולו גם על עובד של קבלן כח אדם?
הוראות החוק יחולו גם על מעסיק בפועל ועל עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל ועל מזמין שירות ועל עובד של קבלן שירות המועסק אצל מזמין השירות, שקיבלו בטוחות מעובד או מימשו אותן.

בכל מקרה זכותו של עובד לפי חוק זה אינה ניתנת להתניה או לויתור.

מה הדין לגבי בטוחות שנמסרו למעביד בעבר?
החוק קובע כי קיים איסור מימוש בטוחות של עובד יחול גם על בטוחות שנתקבלו מעובד לפני תחילת החוק.

חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע”ב–2012*

הגדרות:

1.בחוק זה –
“בטוחות” – מיטלטלין, לרבות כסף או שטר, הנמסרים מעובד למעביד לשם הבטחת הישארותו בעבודה או כתנאי לקבלתו לעבודה, וכן נכס משועבד למטרות כאמור;
“עובד” – לרבות מועמד לעבודה אצל מעביד;
“השר” – שר התעשייה המסחר והתעסוקה.
איסור קבלת בטוחות ומימושן 

2. לא יקבל מעביד, במישרין או בעקיפין, בטוחות מעובד ולא יממשן.
סמכות שיפוט ותרופות.

3. לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות סעיף 2 והוא רשאי –
(1)לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין;
(2) ליתן צו מניעה או צו עשה לתיקון ההפרה.
עונשין.

4.  (א)מעביד שקיבל בטוחות מעובדו או שמימש אותן בניגוד להוראות סעיף 2, דינו – מאסר שישה חודשים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל”ז–1977‏ .
(ב)    נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס הקבוע בסעיף קטן (א); לעניין זה, “נושא משרה” – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
(ג)    נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
תחולה על מעסיק בפועל ועל מזמין שירות.

5. הוראות חוק זה יחולו, לעניין מעביד ועובד, גם על מעסיק בפועל ועל עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל, ועל מזמין שירות ועל עובד של קבלן שירות המועסק אצל מזמין השירות, שקיבלו בטוחות מעובד כאמור, לפי העניין, או מימשו אותן בניגוד להוראות סעיף 2; בסעיף זה –
“מזמין שירות” ו”קבלן שירות” – כהגדרתם בסעיף 20א(ד) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי”א–1951 ;
“מעסיק בפועל” ו”קבלן כוח אדם” – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ”ו–1996‏ .
איסור התניה.

6. זכותו של עובד לפי חוק זה אינה ניתנת להתניה או לוויתור.
תיקון חוק בית הדין לעבודה.

7. בחוק בית הדין לעבודה, התשכ”ט–1969‏ , בתוספת השניה, בסופה יבוא:

“חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע”ב–2012 “:
תיקון חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה.

8. בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע”ב–2011 , בתוספת השנייה, בחלק ג’, בסופו יבוא:
“(16)    איסור קבלת בטוחות מעובד או מימושן לפי סעיף 2 לחוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע”ב–2012 .”
ביצוע ותקנות.

9. השר ממונה על ביצוע חוק זה, הוא רשאי, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
תחילה.

10. תחילתו של סעיף 8 ביום תחילתו של חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע”ב–2011.
הוראת מעבר.

11. איסור מימוש בטוחות של עובד כאמור בסעיף 2 יחול גם על בטוחות שנתקבלו מעובד לפני תחילתו של חוק זה.