לא אחת, מתעוררת מחלוקת בין העובד למעבידו בנוגע לזכאותו לקבל שכר ושאר תנאים סוציאליים בגין היעדרותו עקב אבל במשפחתו. המדובר על סיטואציה רגישה הגורמת לאי נעימות רבה ונוספת לעובד ואף למעביד אשר אינו יודע כיצד עליו לנהוג. עו”ד מיכל שמיר – מנהלת מרכז המומחים של דטה פקס, מרכז המידע הישראלי ליחסי עבודה,שכר וחישובים מפרטת את עיקר המחלוקות ומספקת פיתרונות.
שאלה: עובדת שעובדת במשמרות, 10 שעות מידי יום, חמישה ימים בשבוע, נאלצה להיעדר מעבודתה במשך חמישה ימים, עקב ישיבתה ב”שבעה”, על מות אביה. עם קבלת שכרה בגין אותו חודש, נוכחה העובדת לדעת, כי המעביד שילם לה עבור 8 שעות עבודה בלבד ליום, בימי היעדרותה מהעבודה. לטענת העובדת, היא זכאית לתשלום שכרה בשיעור 10 שעת ליום עבודה.
מי מהשניים צודק?
תשובה: החל מיום 1.7.2000 זכאי כל עובד, שעבד שלושה חודשים לפחות, במקום העבודה, לתשלום מלא בגין ימי אבל, מכוח צו ההרחבה שהוחל על כל העובדים והמעבידים במשק: “עובד שעבד במקום העבודה לפחות 3 חודשים והמקיים חובת אבלות…ואינו עובד באותם ימים, יהיה זכאי לתשלום שכרו עבור ימי העבודה שנעדר בהם….”
העובדת זכאית ל”פיצוי”, ל”תחליף שכר” בגין ימי העבודה שהפסידה, בעל-כורחה, עקב מות בן משפחתה ; ואם יום עבודתה הרגיל הינו בן 10 שעות (גם אם הוא כולל שעות נוספות), היא זכאית לתשלום עבור 10 שעות בגין כל יום בו נעדרה עקב האבל, שהרי זהו שכר העבודה שהיתה מקבלת בעד אותו פרק זמן אילו לא נאלצה להיעדר מעבודתה עקב האבל על מות אביה, כאמור
היעדרות עובד מעבודתו עקב אזכרה
שאלה: אמו של עובד נפטרה. מעבידו של העובד שילם לו שכר רגיל בגין תקופת היעדרותו עקב ה”שבעה”.לאחר 30 יום מיום הפטירה נעדר העובד מעבודתו לרגל אזכרה שנערכה לאמו.
האם חייב המעביד לשלם לעובד שכר בגין יום ההיעדרות האמור?
אמנם, על מעביד לשלם לעובד שעבד, לפחות 3 חודשים, שכר עבור ימים בהם נעדר מעבודתו עקב ה”שבעה”, אך לא חלה על המעביד כל חובה לשלם לעובד בנוסף שכר בגין יום היעדרותו עקב האזכרה שנערכה לאמו, מעבר לימי ה”שבעה”.
תשלום עבור ימי אבל בגין פטירת סבתא של עובד מוסלמי
שאלה: האם עובד מוסלמי, אשר נעדר מעבודתו ברשות מקומית, בשל מות סבתו, במשך שבוע, זכאי לתשלום שכרו עבור אותה תקופה?
תשובה :על-פי ההוראות החלות במגזר הציבורי, זכאי עובד בתקופת חופשת אבל, לקבל את המשכורת שהיה מקבל בעד אותו פרק זמן אילו לא נעדר מהעבודה והמשיך לעבוד. “קרוב משפחה” של מוסלמי, אשר לרגל פטירתו, לפי דרישות המסורת, זכאי עובד להיעדר מעבודתו, הינו: אב, אם, בן, בת, סבא, סבתא, אח, אחות, נכד, נכדה, בעל, אשה, דוד או דודה (קרובי דם ולא קרובי חיתון). אולם, על-פי הוראות אלו, אם נפטר קרוב משפחה של עובד מוסלמי, זכאי העובד להיעדר מן העבודה מיום פטירת קרוב המשפחה עד יום קבורתו ועוד שלושה ימים החל ביום הקבורה.לכן, אם סך כל הימים האלה לא מגיעים לכדי שבוע ימים, לא יהיה זכאי העובד לתשלום שכרו עבור כל השבוע אלא רק בגין אותם ימים, כאמור.
תשלומים לקופות גמל בתקופת ימי אבל
שאלה: עובד שעתי, העובד כחצי שנה במקום עבודה, נאלץ להיעדר מעבודתו במשך 5 ימי עבודה, עקב קיום חובת אבלות במות אימו. המעביד שואל – האם חובה היה עליו להמשיך ולשלם תשלומים לקופת הגמל בה מבוטח העובד גם בתקופה בה נעדר מעבודתו עקב ימי האבל?
תשובה: בצו ההרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה ל- 43 שעות שבועיות, שהוחל מיום 1.7.2000 על כלל העובדים במשק נקבע, כי כל עובד, שעבד במקום עבודה לפחות שלושה חודשים והמקיים חובת אבלות, מטעמי דת או נוהג (“שבעה”) ואינו עובד באותם ימים, יהיה זכאי לתשלום שכרו עבור ימי העבודה שנעדר בהם. כלומר, תשלום ימי אבל מהווה תשלום שכר לכל דבר וענין ומטרתו לפצות את העובד שנאלץ להיעדר מעבודתו עקב חובת אבלות שהוא מקיים. לפיכך, על המעביד להעביר לקופת הגמל את התשלומים הרלבנטיים גם משכרו של העובד בגין ימי האבל.
המידע באדיבות דטהפקס – מרכז המידע הישראלי ליחסי עבודה, שכר וחישובים/
