עיתונאית שפוטרה לאחר שעבדה במשך שנים עבור שכר סופרים ב’מעריב’ הגישה נגד העיתון תביעה לפיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות נוספות. מעריב טען כי כפרילנסרית היא לא זכאית לזכויות המגיעות לעובדים בלבד. ביה”ד האזורי לעבודה קבע – העיתונאית זכאית לכל הזכויות שמקנה משפט העבודה המגן.
עיתונאית שהועסקה ב’מעריב’ במשך כ 11 שנים ושולם לה שכר סופרים בהתאם לכתבות פרי עטה שפורסמו, הגישה כנגד העיתון תביעה לביה”ד האזורי לעבודה בת”א, בה טענה כי בשנת 2003 פוטרה מעבודתה, ולפיכך היא זכאית לפיצויי פיטורים, דמי הבראה, חלף הודעה מוקדמת, הפרשי שכר, פדיון ימי חופשה, נסיעות, ופיצוי על עגמת הנפש שנגרמה לה.
מעריב טען מנגד, כי העיתונאית אינה זכאית לזכויות עובד, באשר הועסקה כפרילנסרית, וכן לאור העובדה כי יש לה עסק שבמסגרתו פרסמה לא רק את הכתבות אלא גם ספר קצר ותחקיר בערוץ 2 בנושא תביעות קטנות. עוד טען, כי העיתונאית כלל לא הייתה מחוייבת לו, וכי לא פוטרה אלא הפסיקה לכתוב ידיעות מיוזמתה-היא.
העיתונאית – עובדת שזכאית למלוא הזכויות
השופט דורי ספיבק קבע כי העיתונאית, כמי שעבדה ב’מעריב’ במשך למעלה מעשור והסתמכה על מקום עבודתה, זכאית לקבל זכויות ככל עובד.
נפסק, כי העיתונאית הועסקה באופן רציף לחלוטין במשך לפחות 8 שנים מתוך 11 שנות עבודתה, וכי לא מדובר במי שניהלה עסק, אלא במי שכתבה עבור ‘מעריב’ והייתה תלויה בהכנסתה מעבודה זו במידה משמעותית, גם אם לא בלעדית, מה גם שנאסר עליה לפרסם בעיתונים אחרים. ומשכך, קבע השופט, יש להכיר בה כעובדת הזכאית למלוא הזכויות של משפט העבודה המגן.
לפיכך, נפסקו לעיתונאית פיצויי פיטורים של 25,663 שקל ודמי הודעה מוקדמת של 925 שקל, זאת לאחר שנקבע כי מעריב פיטר את העיתונאית מיוזמתו, נוכח העובדה, כי העורך הודיע לה כי אינו מעוניין לפרסם יותר כתבות פרי עטה.
באשר לסוגיית דמי ההבראה, חלקו נציגי הציבור על דעת השופט כי תביעת העיתונאית לרכיב זה התיישנה, וקבעו כי תקבל 3,154 שקל עבור השנתיים האחרונות בהן עבדה בעיתון. עם זאת נדחו תביעותיה להפרשי שכר, נסיעות ועגמת נפש, באשר לא הוכחו, ותביעתה לפדיון חופשה נדחתה מחמת התיישנות. העיתון חויב בהוצאות של 7,000 שקל.
ב”כ המשיב: עו”ד אלון נוי, עו”ד ענבל אלטמן
לפסק הדין בעניין פרחי נ’ מעריב
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
