בקרב לא מעט מהעובדים קיימת תחושה שהם מופקרים לחסדי המעסיקים ומנגד המעסיקים חשים שכוחם של העובדים הולך וגדל על חשבונם. המציאות, כפי שעולה מהחקיקה שעברה בכנסת בתחום דיני העבודה בשנת 2011 מלמדת, כי “בהורדת הידיים”, ידם של העובדים אינה למטה כלל.
יהיה זה חטא לאמת לטעון כי העובדים מופקרים לחסדי המעסיקים. בשנת 2011, הונחו מספר משקולות כבדות על צוואר המעסיקים שמבטיחות את זכויות העובדים ומשפרות באופן משמעותי את תנאי העסקה.
משתלם הרבה יותר להיות חולה:
תיקון מס’ 4 בחוק דמי מחלה הגדיל משמעותית את גובה דמי המחלה להם זכאי עובד שחלה כאשר עבור יום המחלה השני והשלישי גובה דמי המחלה הוא 50% מהשכר המזכה בדמי מחלה (במקום 37.5% טרם התיקון) והחל מהיום הרביעי ואילך 100% מהשכר המזכה בדמי מחלה (במקום 75% טרם התיקון).
ולראייה, מסקר שבוצע ע”י חברת עוקץ מערכות, עולה כי בשנת 2011, אחרי התיקון, עלו שיעורי ההיעדרות מפאת מחלה בכ- 45% אצל הגברים ובכ- 40% אצל נשים לעומת התקופה המקבילה בשנים 2007 – 2010. עדיין נותרה בגדר תעלומה שאלת הגידול הממשי באחוזי התחלואה לאחר כניסת התיקון לתוקף.
15,000 ₪ בגין אי מסירת הודעה על תנאי עבודה
תיקון מס’ 4 בחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) קבע, בין היתר, כי מעסיק שלא מסר לעובד הודעה על תנאי עבודה או חוזה עבודה מוטל להוכיח מה הם תנאי העבודה שסיכם עם העובד וכי בית הדין לעבודה רשאי לפסוק לעובד שלא נמסרה לו הודעה על תנאי עבודה או חוזה עבודה, פיצוי ללא הוכחת נזק, כעיקרון, עד לסך של 15,000 ₪ אם מצא שהמעסיק ביודעין לא מסר לעובד הודעה על תנאי עבודה או הודעה על שינוי בתנאי העבודה.
בשורה לחיילי המילואים :
תיקון מס’ 5 בחוק הביטוח הלאומי קבע, שמעסיק שחלה עליו החובה לשלם לעובד תגמולי המילואים, ישלם לעובד שיצא למילואים, במועד תשלום המשכורת, תשלום על חשבון תגמולי המילואים בסכום השווה לשכר שהעובד היה מקבל אם היה ממשיך לעבוד ולא יוצא למילואים, כאשר את יתרת תגמולי המילואים על המעסיק לשלם לעובד במשכורת החודש שבו קיבל את תגמולי המילואים מהמל”ל. בנוסף נקבע שעל המעסיק לציין את התשלומים ששילם בגין תגמולי המילואים בתלוש המשכורת דבר שיקל משמעותית על חיילי המילואים לוודא כי קיבלו את מלוא הסכום לו הם זכאים בגין תקופת המילואים.
סופם של המעסיקים החאפרים
החל מה- 1.1.2012 אסור למעסיק להתקשר ולהאריך התקשרות קיימת לקבלת שירותי כ”א, שירותי שמירה ואבטחה ושירותי ניקיון עם מי שאין לו רישיון לכך ממשרד התמ”ת והוא המציא למעסיק העתק ממנו.
מעסיק שמתקשר כמו גם מאריך התקשרות קיימת עם קבלן שאין לו רישיון ממשרד התמ”ת עובר עבירה פלילית שדינה קנס של כ- 14,000 ₪. בנוסף, מעסיק שקיבל מהקבלנים הנ”ל שירותים בפועל עובר עבירה פלילית שדינה קנס של כ- 14,000 ₪ עבור כל עובד שהועסק אצלו בפועל במתן השירותים. אם לא די בכך, נושא משרה (מנהל בתאגיד, שותף ופקיד שתפקידו למנוע הפרת חוק זה) חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע העבירות הנ”ל והמפר חובה זו עובר עבירה פלילית שדינה קנס בסך של כ- 29,000 ₪.
סיכום: תנאי העבודה של עובדים בשנת 2011 שופרו לעומת שנת 2010. כמו כן, נקבע תג מחיר גבוה לאי קיום הדין. אין ספק שבשנת 2011 המגמה של עובדים המודעים לזכויותיהם ולא מהססים לתבוע את המעסיק על הפרת דיני העבודה רק הולכת ומתעצמת ולראייה, ידיהם העמוסות של שופטי בתי הדין לעבודה.לאט אבל בטוח, הכוח של העובדים הולך וגדל ומעסיק שלא נזהר עלול לשלם על כך ביוקר.
הכותב הוא עו”ד, מומחה לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות’
