במשפט נדונו שני ערעורים, שצורפו לדיון אחד, בו העלו שאלה משפטית דומה בהקשר ליישומו של סעיף בפקודת מס הכנסה- המתיר למנהל לפרוס למספר שנים הכנסת נישום בגין מענק פרישה, במקרה בו הנישום נכה (עיוור במקרה הזה).
מכתב הפסיקה עולה כי יש לפרש את סעיף פקודת מס הכנסה ככזה המאפשר פריסה ממשית ומהותית של ההכנסה שהתקבלה בידי המשיבים על דרך של מענקי פרישה – לשנים קדימה, תוך שמוּחל עליה בכל אחת משנות הפריסה הפטוֹר השנתי. מדובר בסעיף 8 (ג) (3 ) לפקודת המס הקובע כי :”רשאי המנהל, אם נתבקש על כך, להתיר חלוקה לתקופה אחרת לרבות לשנים הבאות בתנאים שיקבעו, לרבות תשלום מקדמה”. פסק הדין התקדימי, נקבע השבוע בבית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחים, בנוגע לרשויות המס. המחלוקת הייתה האם בנסיבות אלו זכאי הנישום לפטוֹר השנתי הקבוע לפקודה בכל שנה מחדש, או שמא רק בשנה הראשונה לפריסה. בית-המשפט העליון בראשות השופט חנן מלצר (בהסכמת השופטים גרוניס ורובינשטיין) דחה את הערעורים של פקידי השומה מתל אביב ומכפר סבא, ואישר את פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט מ’ אלטוביה). מכתב התביעה עולה כי המערערים, פקידי השומה, סברו כי במקרים כאלו יש לפרש את הפקודה כך שהנישום יהיה זכאי לתקרת הפטור בגין נכותו רק בעבור השנה הראשונה מבין השנים בהן נפרסת ההכנסה. אולם, המשיבים ביקשו לפרוס את מענק הפרישה שקיבלו לשנים שלאחר קבלת וכי הם זכאים ליהנות מהפטור בכל שנה מחדש ולא בשנה הראשונה לפריסה. בנוסף, אומר השופט “מקריאת הסעיף אנו רואים כי המנהל רשאי להתיר חלוקה של מענק הפרישה לתקופה אחרת מזו הנזכרת בסעיף…בתנאים שיקבעו”. “מכלול הנתונים” מסכם השופט “מוביל למסקנה כי יש לפרש את סעיף 8 לפקודת מס ההכנסה, ככזה המאפשר פריסה מהותית וממשית של ההכנסה שהתקבלה בידי המשיבים על דרך של מענקי פרישה לשנים קדימה, תוך שמוחל עליה בכל אחת משנות הפריסה הפטור השנתי שהמשיבים זכאים לו” מכן עולה כי השינוי הוא משמעותי ותקדימי עבור חוקי המס אולם מכוון שפסיקה זו היא בגדר של תקדים , מס ההכנסה יאלץ ליישמה גם במקרים נוספים. לפסיקה, תהייה כנראה, השלכה משמעותית על נטל המס בשנות הפריסה . לסכום הדיון אמר השופט כי “מהות מענק הפרישה היא מעיין רשת בטחון סוציאלי לעת זקנה”.
המאמר באדיבות ANET – פורטל הביטוח והפנסיה.
