משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה פרסם ביום 28.6.2010 הודעה בדבר פסק-דין שניתן על-ידי בית-הדין האזורי לעבודה, לפיו – בית-הדין קיבל את עמדת נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה לענין אפלייתם של עובדים מבוגרים, לעומת העובדים הצעירים, בבנק לאומי.
מדובר בתביעתו של עובד נגד בנק לאומי, בו החל לעבוד בשנת 1998, בהיותו בן 57 והוחתם על חוזה העסקה שכותרתו “הסכם קשישים”, שעליו הוחתמו עובדים שהצטרפו לבנק, כאשר גילם עלה על גיל 55.
חוזה ההעסקה העניק לעובדים תנאים פחותים מאלה המוענקים במסגרת “חוקת העבודה” החלה על כל עובדי הבנק. מדיניותו של הבנק היתה לאפשר לעובדי “הסכם הקשישים” להיות מועסקים עד גיל 72, אולם הבנק פיטרם בהגיעם לגיל פרישה – ומכאן התביעה.
בית-הדין, קיבל את עמדת נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה, וקבע, כי “הסכם הקשישים” של בנק לאומי מהווה אפליה פסולה מחמת גיל.
במקרה הנדון, הודה הבנק, כי “הסכם הקשישים” נערך ונחתם במקורו לשם קבלה לעבודה והעסקתם של עובדים בני 55 שנה ומעלה, כאשר אין חולק, כי “הסכם הקשישים” קובע תנאי עבודה נחותים מאלה הקבועים בחוקת העבודה. לאור האמור, ועל-פי פסיקתו של בית-הדין הארצי לעבודה, הרי, שיש לקבוע, כי “הסכם הקשישים” מפלה באופן פסול את אלה המועסקים מכוחו, רק בשל גילם. מנגד, לא השכיל הבנק להוכיח טענתו, כי “הסכם הקשישים” שינה במרוצת השנים את תכליתו ושימש בפועל להעסקתם של עובדים בלתי מקצועיים נוספים בבנק, ללא קשר לענין הגיל, טיעון שיכול היה להתקבל כלגיטימי, אילו היה מוכח ברמה הראוייה.
יש, איפא, לקבל את עמדת נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה ולקבוע, כי הבנק נקט ב”אפליה פסולה”, שעה שערך וחתם על הסכם קיבוצי שנועד מראש להעניק תנאים נחותים למגזר מסויים של עובדים – בני 55 ומעלה – ומחמת גילם.
עוד קובע בית-הדין, כי חרף העובדה כי “הסכם הקשישים” איפשר בעבר לעובדים להיות מועסקים עד גיל 72, הרי שכפיית פרישה בגיל 67, גיל הפרישה על פי חוק, אינה מהווה פיטורים שלא כדין.
בית-הדין קובע, כי עצם העסקתו של העובד מכוחו של “הסכם הקשישים”, יש בו כדי לזכותו בפיצוי כספי, בהתאם לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה [סעיף 10(א)].
בקביעת סכום הפיצוי יש לקחת בחשבון את חומרת האפליה, שיש בה מרכיבים של קיפוח ופגיעה בתנאי שכר וזכויות סוציאליות וכן את מידת ההשפלה הנובעת מאפליה מטעמי גיל. כמו-כן, יש לקחת בחשבון את משך תקופת העסקתו של העובד בבנק (כ-10 שנים) ושאלת יכולתו העתידית של העובד להשתלב בשוק העבודה.
כמו-כן, על הפיצוי הכספי לגלם בתוכו גם את ההסתמכות שהיתה לעובד כי יועסק עד הגיעו לגיל 72.
לפיכך, פסק בית-הדין, כי הפיצוי הכספי יעמוד על-סך של כ-12 חודשי שכר.
(עב’ 9506/08, יוסף מוצפי נגד בנק לאומי לישראל בע”מ – פסק הדין ניתן ביום 23.6.2010).
המידע באדיבות דטהפקס – מרכז המידע הישראלי ליחסי עבודה, שכר וחישובים/
