“כמדברים על זכות הבחירה של העובד, מדברים כל הזמן על העובד הבודד. אבל אני רוצה להתמקד ביכולת הבחירה של המעסיק. המעסיק יהיה בבעיה במו”מ מול היצרנים, וזה יביא לסטגנציה של ההסדר הפנסיוני…
– מעסיק לא יעבור בין סוכנים, גם אם הוא יקבל שירות גרוע, כי לא תהיה לא אלטרנטיבה טובה יותר, כי כוח המיקוח שלו יהיה קטן”, כך אמר היום (ה’) איציק עוז, מנכ”ל משותף באגם לידרים.עוז אמר את הדברים ברב שיח בנושא: “מעורבות המעסיק בתוכנית הפנסיה לעובד”, שהתקיים במסגרת כנס: “הרפורמה בביטוח הפנסיוני – משמעויות וכלים למעסיק”. את הדיון הנחתה שלומית יהב, מנהלת מכללת עדיף.
עוז גם דיבר על המשמעויות התפעוליות כתוצאה מהעברת זכות הבחירה לעובד, ואמר: “האוצר במידה רבה זורה עפר בעינינו. היצרנים לא ערוכים להתמודד מיכונית עם הפיצול בין תפעול ההסדר לבין הייעוץ הפנסיוני. עובדים יפלו בין הכיסאות”, הזהיר
יואב נחשון, סגן נשיא לפיננסים בקבוצת קוקה קולה, אמר כי למעביד אין הרבה ברירות אלא להיות מעורב בהסדר הפנסיוני. “בתור מעביד אנחנו צריכים לדאוג לפתרון עבור העובדים. אנחנו לא יכולים להפקיר את העובד לגחמות המדינה והאוצר; אנחנו לא נפקיר את העובדים לחסדי חברות הביטוח, או לחסדי מנהלי ההסדרים”.
נחשון הוסיף כי הזוי שאנשים חושבים שמישהו אחר, מלבד המעסיקים, יכול לטפל בעובדים. “סוכן רואה את העובד פעם בשנה במקרה הטוב, אנחנו רואים אותו כל יום. עובד צריך להגיע לעבודה כדי לעבוד – עובד שמגיע כשהוא מודאג, אולי לגבי הפנסיה שלו או ביטוח הבריאות – עובד פחות טוב”.
אורן חנוכה, מנכ”ל דש גמל, אמר כי התהליך שאנו עדים לו הוא מעבר משוק סיטונאי לשוק יותר קימעונאי. “העובד לא יהיה מיוצג על ידי קבוצת עובדים גדולה וחזקה. חלק מההשפעה תהיה ייקור העלות של המוצרים לעובד הבודד, כאשר כוח המיקוח של המעסיקים יפחת מאוד.
עו”ד אלון זילברשץ, אמר כי באופן מהותי אין סתירה בין חובת המעביד כלפי ההסדר הפנסיוני של העובד לזכות הבחירה של העובדים. לדבריו, המעביד מחויב להסכמים קיבוציים וצווי הרחבה, ומחובתו לבטח את העובד בפנסיה מקיפה. “המעביד נושא באחריות – רק אם הוא לא קיים את מה שהחוק חייב אותו לקיים”.
בהתייחס לשאלה מהי החשיפה של המעסיק במקרה בו לאחר 15 שנה במסלול ברירת המחדל, מגלה העובד שברירת המחדל לא הייתה טובה, הסביר עו”ד זילברשץ כי המוקש עבור המעסיק הוא שחובה עליו לאפשר בחירת קופה אחרת מלבד הקופה שהיא ברירת המחדל. “כל עוד לעובד ניתנה האפשרות לבחור והוא לא בחר, אז זו הבעיה שלו, אם העובד יוכיח שלא ניתנה לא אפשרות כזו – המעסיק בבעיה.”
“לא מאמין בחינוך פנסיוני”
משתתפי הדיון גם דנו בנושא החינוך הפנסיוני לעובדים וחשיבותו. “אני לא מאמין בחינוך פנסיוני לעובדים, זו מילה גדולה. המדינה צריכה לעשות את זה פשוט, בהיר וקל. עובדים לא יוכלו להכיר לעומק את עולם הפנסיה – זה לא ישים וזה לא יקרה”, אמר יואב נחשון, שהוסיף: “המושג חינוך פיננסי, הוא בעיני חוכא ואיטלולה.”
אורן חנוכה חיזק את דבריו ואמר כי העולם הפנסיוני חייב לעבור פישוט, למרות הספק באפשרות להפוך את המוצר הפנסיוני למוצר פשוט, ולהביא למצב שהצרכן יוכל לבחור מוצר פנסיוני ללא סיוע של איש מקצוע. “למרות הנטל, למעסיק יש מחויבות מוסרית. אני קורא למעסיקים להשקיע יותר מאמץ ולחשוף את העובדים למגוון אלטרנטיבות”.
עו”ד אלון זילברשץ ציין כי המעביד צריך להיות מעורב בהסדר הפנסיוני של העובדים שלו – לא לכפות שום דבר, אבל לסייע ולתמוך, ולפקח על העבודה של הסוכנים והיועצים למיניהם.
לדברי איציק עוז, מעורבות המעסיקים היא קריטית, והם אלה שנתנו לעובד את ההרגשה שיש מישהו שדואג לו. עוז קרא למעסיק להיות מעורבים, ולהסתכל על היבטים נוספים מעבר להיבט של דמי ניהול – לרבות בדיקת הפאן השירותי והמיכוני.
המאמר באדיבות ANET – פורטל הביטוח והפנסיה.
