בית המשפט ורשות המיסים הגדירו את “כללי הזהב” ליישום יומן רכב ממוחשב, להצגת נתונים עובדתיים של השימוש העסקי והשימוש הפרטי ברכב.
בשורה פיסקאלית חשובה למעבידים, לעובדים ולעצמאים הנוסעים ברכב צמוד למטרות עסקיות יותר מ-45%-40% מסך כל נסיעות הרכב. חשוב במיוחד למעסיקים שיש להם צי רכב בבעלות או בליסינג או לעובדים שמקבלים רכב צמוד ממעסיקיהם.
פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים , מחזק את הפרשנות על פיה זכאי נישום לסתור את החזקה הקיימת בדין באשר להכרה בהוצאות הרכב לפי תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), תשנ”ה-1995. עו”ד ורו”ח יואל רטנר ורו”ח עו”ד דורון מאוטנר מנתחים את הפסיקה ומציעים פתרון מעשי להוכחת שווי הרכב הכלכלי.
סוף דרכה של החזקה החלוטה בהוצאות רכב
פסיקה טרייה וחדשנית של בית המשפט המחוזי בירושלים מפי כב’ השופטת מ. מזרחי (להלן: “פרשת עיריית מעלה אדומים”) קובעת כי זכותו של נישום להוכיח את הנסיעות העסקיות בפועל ולשלם מס אמת ע”י שימוש ביומן רכב ממוחשב. הנישום רשאי לסתור כל חזקה הקבועה בחוק, שאיננה מוגדרת במפורש כחזקה חלוטה (שאינה ניתנת לסתירה) ובכלל זה בית המשפט מאפשר לנישום לסתור את החזקה הקיימת בדין באשר להכרה בהוצאות הרכב לפי תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), תשנ”ה-1995. לכן התקבל בחלקו ערעורה של עירית מעלה אדומים בקשר לשווי רכב של רכבי ביטחון, בנפח מנוע פחות מ-3,500 סמ”ק, שאינם מסווגים כ”רכב ביטחון” בתקנות התעבורה וברישיון הרכב. נפסק שהעירייה הוכיחה כי “רכבי הביטחון” שבצי הרכב העירוני שמשו בפועל למטרות עסקיות של העבודה ולא למטרות פרטיות וכי אין צורך לזקוף לעובדי העירייה שווי רכב צמוד בגין הפעלת רכבים אלה הגם שרכבים אלו משמשים לנסיעה מהבית לעבודה וחזרה, אשר לקביעת בית המשפט: “יש לראות בחלקים אלו של פעילותו כשייכים גם הם אינהרנטית לפעילות הציבורית”. 
החידוש בפסיקה הוא בכך שרשות המיסים קיבלה לראשונה את עמדת בתי המשפט שתקנה 2 לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), תשנ”ה-1995 ( להלן:”תקנות הרכב”) שעניינה קביעת ההוצאה המותרת בניכוי בכל שנת המס היא חזקה שניתנת לסתירה, שכדי לסתרה יש לעמוד בנטל ראייתי כבד ורב . בית המשפט בפסק דינו ורשות המיסים בכתבי טענותיה, מגלים את דעתם ומגדירים למעשה מה הוא הנטל הראייתי שיש להרים כדי שיומן רכב ממוחשב יהווה ראייה חותכת להפרדה בין נסיעות עסקיות ונסיעות פרטיות.
שימוש ביומן רכב ממוחשב להפחתת שווי השימוש ברכב רק לשימוש הפרטי בפועל ולא לפי הקבוצות בתקנות הרכב
כפועל יוצא מפסיקה זו ופסיקות דומות בעבר, מעסיק רשאי, לדעתנו, להציג כראיה נתונים עובדתיים לגבי כמות הנסיעות העסקיות וכמות הנסיעות הפרטיות של כל עובד ברכב בכל שנת מס וכן את סכום הוצאות הרכב שבו נסע העובד בפועל. על בסיס נתונים אלו רשאי המעסיק לזקוף לעובד הנוסע ברכב צמוד בעיקר לצרכי העבודה שווי רכב מופחת לצרכי מס, המחושב רק לפי סך הנסיעות הפרטיות בפועל ביחס לסך כל הוצאות הרכב בפועל, דהינו לפי – “שווי שימוש כלכלי ברכב “.
חישוב פרטני ומדוד כזה גובר לדעת בית המשפט על החזקה הקבועה בתקנות שווי שימוש ברכב, הקובעת שווי רכב שרירותי ואחיד לפי 7 קבוצות רכב שנקבעו על ידי רשות המיסים, או על בסיס שווי רכב ליניארי.
“כללי הזהב” ליישום יומן רכב ממוחשב, להצגת נתונים עובדתיים של השימוש העסקי והשימוש הפרטי ברכב כפי שנקבעו בפרשת עיריית מעלה אדומים:
1. קביעת נהלים של השימוש ביומן ברכב הממוחשב.
2. עריכת מעקב ובקרה של המעסיק על השימוש ברכב.
3. ביצוע אכיפה על ידי המעסיק לבחינת אמיתות תוכנם של יומן הרכב, והערות לנוהג ברכב כאשר מתגלה רישום לקוי.
4. קיומם של מכשירי איתור רכבים מסוג איתורן, פוינטר או מכשיר מסוג אחר שנועד לצורך פיקוח וביקורת מדגמית ואקראית על פעילות הדיווח של הנוהגים בכלי הרכב.
5. גורם אובייקטיבי המפקח על יומן הרכב ובודק את העניין.
6. פירוט של כל הנסיעות המתבצעות ברכב במשך היום.
7. ביצוע רישום מפורט של כל הנסיעות העסקיות ברכב, הכולל בין היתר: פירוט של שעת התחלה ושעת סיום נסיעה, מס’ ק”מ (לגבי מונה הקילומטרז’, אפשרות בדיקה שנסיעה שהסתיימה במונה מסוים והנסיעה העוקבת מתחילה במספר מונה זהה), יעד, מטרה.
להערכתנו, מעסיקים שיחייבו את עובדיהם בזקיפה מופחתת בגין הרכב צמוד רק לפי השמוש הפרטי דהיינו לפי “שווי רכב כלכלי”, ועצמאים שידרשו ניכוי הוצאות רכב לפי הנסיעות העסקיות בפועל (עובדים ועצמאים שעיקר נסיעותיהם נסיעות עסקיות), יוכלו לחסוך בשנה, כל אחד ובכל רכב, סכומים של עשרת אלפים ₪ עד ארבעים אלף ₪ נטו תשלומי מס הכנסה וביטוח לאומי.
פרשת עירית מעלה אדומים, מהווה המשך ישיר למגמה לה ניתן ביטוי בפסיקות הקודמות של בית המשפט המחוזי בעניין מדידת הנסיעות הפרטיות והעסקיות ברכב. להלן מספר דוגמאות:
בעמ”ה 872/06 עיריית נהרייה נ’ פקיד שומה עכו, קבעה כבוד סגנית הנשיא שלומית וסרקרוג, כי המבחן להתרת ניכוי הוצאות הרכב צריך להיות מבחן תכליתי ועל-פי השימוש שנעשה בפועל.
בעמ”ה 1134/03 אהוד צברי נ’ פקיד שומה רחובות, קבע כבוד השופט מגן אלטוביה, כי מספר הקילומטרים המוכר כנסיעות פרטיות נקבע בתקנות מס הכנסה. כל נישום אשר מבקש להשיג על קביעה זו, מן הראוי, כי יביא הוכחות לכך.
בעמ”ה 539/03 אגבריה מערוף עבד אל קאדר נ’ פקיד שומה חדרה, קבעה כבוד סגנית הנשיא שלומית וסרקרוג, כי כשמבקש נישום לסטות מן ההסדר הקבוע בתקנות לעניין גובה ניכוי הנסיעות הפרטיות מתוך כלל הנסיעות ברכב, עליו הנטל כי יש הצדקה לסטייה המבוקשת.
ובעמ”ה (ב”ש) 537/05 מיכאלי מרדכי נ’ פקיד שומה אשקלון, קבע כבוד השופט יוסף אלון, כי לו היה רישום מדויק של הנסיעות, הרי היה ניתן להבדיל בין נסיעה עסקית לנסיעה פרטית, אך בהיעדרו אין אפשרות להבדיל בין הנסיעות, ויש להסתמך על נתונים סטטיסטיים שנקבעו בתקנות הרכב.
נזכיר כי בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב) התשל”ה – 1995 סעיף 5 (להלן:” סעיף 5″) נקבע:
“הוצאות החזקת רכב יותרו בניכוי רק אם הותקן ברכב שלגביו נתבעו ההוצאות מכשיר למדידת מס’ הקילומטרים שנסע הרכב, למדידת תצרוכת הדלק, סוג הדלק הנצרך ומשך הזמן שהרכב היה בנסיעה, או למדידת חלק מנתונים אלה כפי שיורה הנציב”.
עוד נקבע בתקנה 8 כי “תחילתה של תקנה 5 ביום שיקבע שר האוצר, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת”. ואולם עד היום, 16 שנה לאחר תיקון התקנה האמורה, טרם הביא שר האוצר לועדת הכספים את האישור להפעלת סעיף 5 ולהתקנת מכשיר המדידה של הוצאות הרכב. הבשורה פיסקאלית החדשה בפרשת עיריית מעלה אדומים היא כי בית המשפט מיישם בפועל את סעיף 5 וכי רשות המיסים מקבלת את יישומו.
הפתרון המוצע – מערכת ממוחשבת המספקת ראיות חותכות
הפיתרון הלגיטימי והמעשי לחישוב שווי רכב על בסיס כלכלי, הוא מכשיר שבו מותקנת תוכנה ממוחשבת בעזרת סיוע לווייני ותקשורת סלולארית, המאפשר למדוד בכל רכב צמוד את כמות הנסיעות העסקיות בפועל לעומת הנסיעות פרטיות בפועל, תוך התחשבות בהוצאות אחזקת הרכב וע”י כך לחשב “שווי רכב כלכלי” אמיתי לכל רכב צמוד. החישוב המדוד והאמין יגבר על החזקות השרירותיות והאחידות שבתקנות הרכב.
המכשיר יהיה מסוגל לזהות את הרכב שבו הוא מותקן, ולשדר ממנו את נתוני הנסיעות העסקיות והפרטיות, את שעת הנסיעה וזמן הנסיעה המדויק, את מיקום הרכב בכל רגע נתון ואת מרחק הנסיעה המדויק. המכשיר יכלול תוכנה לניהול יומן רכב ממוחשב המפיקה דוחות חודשיים ושנתיים. על הדוחות יהיו חתומים רואי חשבון ויינתן גיבוי משפטי ע”י עורכי דין מומחים בדיני המס ובדיני עבודה. בנוסף, המכשיר ישמור על חיסיון באשר לנסיעותיו הפרטיות של העובד.
יומן הרכב הממוחשב של חברת הוצאה מוכרת בשילוב תוכנות ניהול צי רכב , הוא הפיתרון היחידי שעונה על 7 “כללי הזהב” ליישום יומן רכב ממוחשב, להצגת נתונים עובדתיים של השימוש העסקי והשימוש הפרטי ברכב.
סיכום – תשלום מס אמת מופחת ברכב צמוד
צא ואמור, נהג שנסיעותיו העסקיות בפועל, לצרכי עבודה, מרובות ועולות על 40% – 45% מסך כל הנסיעות ברכב, מחויב כיום לפי תקנות מס הכנסה בשווי רכב עודף העולה על המחיר הכלכלי האמיתי של השימוש הפרטי ברכב.
תשלום מס האמת יבוסס על מערכת מדידה ודיווח אובייקטיבית המפרידה בין נסיעות פרטיות לנסיעות לצרכי עבודה.
עו”ד ורו”ח יואל רטנר מתמחה בעיקר במיסוי הוצאות אחזקת רכב ובמיסוי שווי השימוש ברכב. עו”ד ורו”ח רטנר מכהן כמנכ”ל חברת הוצאה מוכרת בע”מ, המשווקת את השירות של יומן רכב ממוחשב, לחישוב שווי רכב כלכלי בגין השימוש הפרטי ברכב.
רו”ח ועו”ד דורון מאוטנר, רו”ח משנת 1981. רו”ח מאוטנר שותף בסניף החיפאי של משרד רואי החשבון פאהן קנה ושות’, החבר ברשת העולמית Grant Thornton. Grant Thornton International, הינו אחד מהארגונים המובילים המאגד בתוכו משרדים עצמאיים העוסקים בתחום ראיית חשבון וייעוץ. המשרדים החברים ברשת מספקים שירותים בתחום הביקורת החשבונאית, מסים ושירותים מיוחדים נוספים, לחברות פרטיות וציבוריות.
