חודש מאי מביא עמו חגים ומועדים שונים. האם הם נכללים במניין ימי החופשה? על כך במאמר הבא.
תשובה:
חוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ”ג-1963, וחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש”ל-1970, קובעים כי עובד רשאי להיעדר מעבודתו ביום הזכרון לחללי מערכות ישראל ולקבל את שכרו כאילו עבד באותו יום – רק אם הוא קרוב משפחה של חלל מערכות ישראל, או קרוב משפחה של מי שנפטר כתוצאה מפגיעת איבה.
לענין זה, הגדרת “קרוב משפחה” היא כדלקמן: הורים, הורי הורים, בן זוג, ילדים, אחים ואחיות.
לענין עובד אשר אינו עונה להגדרת קרוב משפחה יצוין, כי עפ”י סעיף 6 לחוק חופשה שנתית, התשי”א-1951, עובד רשאי לבחור לקחת יום חופשה בתשלום ביום זה (שהינו אחד מהימים המנויים בתוספת לחוק חופשה שנתית מהם רשאי העובד לבחור לקחת יום חופשה אחד) על חשבון החופשה השנתית שלו, ובלבד שהודיע על כך למעבידו 30 יום מראש לפחות.
האם עובד שיעדר בל”ג בעומר מעבודתו (למחרת חגיגת המדורות), זכאי לשכר עבודה?
תשובה:
ל”ג בעומר אינו נכלל במסגרת רשימת מועדי ישראל אשר קבועה בסעיף 10א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש”ח-1948.
במקרים מסויימים, הסכם קיבוצי ענפי / הסכם קיבוצי מיוחד / צו הרחבה ענפי / הסכם עבודה אישי או נוהג במקום העבודה קובעים זכאות להיעדרות עובד מהעבודה בתשלום ביום בחירה, ובמקרים אלה בד”כ על העובד לבחור מתוך רשימת ימים ספציפית (כגון: פורים, ט’ באב, 1 במאי, ל”ג בעומר וכיוצ”ב).
לפיכך, לעובד שאין זכות ליום בחירה כמפורט לעיל, ל”ג בעומר הינו יום עבודה רגיל. יחד עם זאת, עפ”י סעיף 6 לחוק חופשה שנתית, התשי”א-1951, עובד רשאי לבחור לקחת יום חופשה בתשלום ביום זה (שהינו אחד מהימים המנויים בתוספת לחוק חופשה שנתית מהם רשאי העובד לבחור לקחת יום חופשה אחד) על חשבון החופשה השנתית שלו, ובלבד שהודיע על כך למעבידו 30 יום מראש לפחות.
