/**
The post תבעה 1.7 מיליון שקל מעובדיה לשעבר: “עשו יד אחת לערוק למתחרה” appeared first on okneto.
]]>לטענת המעסיקה הנתבעים שידלו אחד את השני להתפטר והפרו אח חובות הסודיות, הנאמנות ותום הלב הרובצות עליהם. ביה”ד דחה אותה: “ההתחייבות לאי תחרות – לא תקפה”
בית הדין לעבודה בתל אביב דחה לאחרונה תביעה שהגישה חברה כנגד עובדיה לשעבר, בטענה שהם פעלו בצוותא מאחורי גבה כדי לערוק למתחרה, תוך הפרת התחייבויות בהסכמי העבודה. דרישתה הייתה לפיצוי של 1.7 מיליון שקל, אך השופט הבכיר כאמל אבו קאעוד דחה אותה: לדבריו לא הוכחה התפטרות קולקטיבית ומתוזמנת. עוד הוא קבע שההתחייבות לאי-תחרות נוגדת את תקנת הציבור ואינה תקפה משפטית.
שבעת הנתבעים – שהוגדרו בפסק הדין כ”צעירים בתחילת הקריירה” – עבדו בשלב מסוים בחברה התובעת, “FBC טכנולוגיות”, העוסקת במתן פתרונות ותמיכה בתחום הפריוריטי. במסגרת הסכמי העבודה שלהם הם התחייבו בין היתר לסודיות, אי תחרות והעדר שידול. לימים כולם התפטרו ועברו לחברת “מידעטק טכנולוגיות”, העוסקת אף היא בתחום הפריוריטי. מכאן התביעה שהוגשה לבית הדין ביוני 2022.
לטענת FBC, הנתבעים פעלו מאחורי גבה על מנת לשדל אחד את השני לערוק למידעטק. נטען שבמעשה זה הם הפרו את הסכמי העבודה, ובתוך כך את חובות הסודיות, הנאמנות ותום הלב הרובצות עליהם. עוד הואשמו העובדים בגזילת סודות מסחריים.
העובדים, מצדם, כפרו בגרסת מעסיקתם לשעבר. לטענתם מדובר בניסיון לנהל משפט ראווה על מנת להעביר מסר מאיים לעובדים הקיימים “למען יראו וייראו”, כדי שלא יעזו לעזוב כמותם. הנתבעים עמדו על כך שלא מדובר בעריקה מתואמת, ושלא הפרו חובות כלשהן. עוד טענו, על רקע היותם בתחילת דרכם המקצועית, שסעיף אי התחרות בהסכמי העבודה כלל אינו חוקי.
כל אחד עזב מסיבותיו
השופט אבו קאעוד התרשם שהלכה למעשה, לא הייתה עזיבה סימולטנית של הנתבעים את FBC, כאשר ישנם פערים של מספר חודשים בין מועדי ההתפטרות השונים. במסגרת המשפט ציין כל אחד מהעובדים את סיבתו לעזיבה, שלא הייתה תלויה במי מחבריו, והשופט התרשם מכנות טענותיהם.
כך למשל, אחת הנתבעות סיפרה שבתקופת עבודתה ב-FBC יצאה לחופשת לידה, ולאחר סיומה ביקשה לעבוד בצפון, סמוך למקום מגוריה, ובשעות גמישות. לדבריה פנתה למידעטק, שלה משרדים בטירת הכרמל, והתקבלה. במקביל סירבה FBC לאפשר לה ימי עבודה קצרים, ולכן היא התפטרה.
עובד נוסף שיתף שבין היתר בעקבות העומס הרב והיחס השלילי שקיבל מ-FBC, החליט להגיש מכתב התפטרות. נתבע אחר העיד בין השאר על תחושת מתח תמידית ב-FBC, עומס, השפלה שחווה שם, העדר ניהול ושכר נמוך – אשר גרמו לו, לטענתו, לחפש עבודה חלופית.
בתוך כך הודגש בפסק הדין כי הפנייה למרבית העובדים הייתה בכלל ביוזמת מידעטק, ולא להיפך. מסקנת השופט הייתה שאין הוכחה לשידול פסול, וכי טענותיה של FBC בעניין הזה נותרו בגדר השערה בלתי מבוססת.
בתוך כך קבע השופט שסעיפי אי התחרות בחוזי העבודה מול FBC נעדרי תוקף משפטי. הוא נימק ש”קשירתם של עובדים מסוג זה בהסכמים המטילים מגבלות על התפתחות הקריירה המקצועית שלהם בראשית דרכם, ללא תמורה מיוחדת, מצמצמת מאוד את האופק המקצועי שלהם, סותרת את תקנת הציבור ופוגעת בתחרות במשק”.
לפיכך השופט דחה את התביעה, ואף חייב את FBC לשלם ל-2 מהנתבעות כ-12,000 שקל בגין משכורת והפקדות לקרן השתלמות המגיעות להן. נוכח תביעה שכנגד מטעם העובדים בעילות התעמרות ולשון הרע שנדחתה – נקבע שלא ייפסקו הוצאות משפט למי מהצדדים.
פרסומת – תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
The post תבעה 1.7 מיליון שקל מעובדיה לשעבר: “עשו יד אחת לערוק למתחרה” appeared first on okneto.
]]>The post זאת הדרך של יוחננוף? התעמרה בעובד ותפצה בעשרות אלפי שקלים appeared first on okneto.
]]>ביה”ד לעבודה קיבל תביעה של סגן מנהל לשעבר ברשת המרכולים, לפיצוי בשל פיטורים שלא כדין והתנכלות מצד מנהל הסניף
סגן מנהל סניף לשעבר ב”יוחננוף” שחווה התעמרות בעבודה יפוצה בעשרות אלפי שקלים – כך נקבע לאחרונה בבית הדין לעבודה בתל אביב. האיש פוטר לפני כשלוש שנים, אחרי מסכת התנכלויות מצד מנהלו שכללה, בין השאר, את הוצאתו מקבוצות הווטסאפ של העובדים והחרמתו. השופט אביעד אברגיל קיבל את טענתו הנוספת של התובע, לפיה פיטוריו נעשו שלא כדין.
התובע החל לעבוד ביוחננוף באוגוסט 2018, בתפקיד סגן מנהל סניף חולון ולאחר מכן בת-ים. לאחר כ-3.5 שנות עבודה, בפברואר 2022, הוא פוטר. את תביעתו נגד החברה הגיש לבית הדין בחלוף חודשיים.
לטענת התובע, לאחר תקופה שבה עבדו יחד הוא ומנהל הסניף, מסיבה שאינה ברורה החל האחרון להתנכל אליו באופן קיצוני. בין היתר סיפר האיש שמנהלו קילל אותו מאחורי גבו, ירק בפניו, הוציא אותו מקבוצות הווטסאפ של העובדים בסניף, ואף נזף בעובדים ש”העזו” לומר לו שלום, תוך שביקש מהם להימנע מכך.
טענה נוספת שהעלה סגן המנהל לשעבר הייתה שנערך לו שימוע פיקטיבי, המנוגד לנהלי הרשת לפיהם טרם זימון לשימוע מנוהלות עם העובד שתי שיחות הבהרה, ונשלח אליו מכתב התראה. בהקשר לכך סיפר התובע שהחברה גייסה עובד אחר עוד בטרם פיטוריו, באופן המאשש את טענתו כי מדובר בשימוע למראית עין.
בנסיבות אלה עתר התובע לפיצוי, בעיקר בשל התעמרות בעבודה ופיטורים שלא כדין.
לעומתו טענה יוחננוף כי השימוע שנערך לתובע התנהל בתום לב ובנפש חפוצה, והוא פוטר כדין. לטענתה הוא חתר תחת מנהל הסניף וניסה להמריד עובדים נגדו ונגד הרשת, והתנהגותו היא שהביאה לסיום העסקתו.
אין הצדקה לחרם בעבודה
אבל השופט אברגיל קיבל את טענות ההתעמרות והפיטורים שלא כדין במלואן, תוך שדחה את הגנתה של יוחננוף.
בסוגיית ההתעמרות ציין השופט שורת פעולות שביצע מנהל הסניף כלפי סגנו, התובע, המהוות התנכלות תעסוקתית. כך למשל, הוא הסיר אותו מקבוצת הווטסאפ של העובדים; שיבש ופגע ביכולתו למלא את תפקידו, כשבין היתר מנע ממנו גישה לתוכנות ניהול שונות; ואף פעל לבודד אותו חברתית, כשקידם “חרם” עליו.
בהקשר לכך קיבל השופט את טענת התובע כי מנהל הסניף זימן למשרדו עובדים ש”העזו” לברך אותו לשלום, על מנת לנזוף בהם ולבקש מהם שיימנעו מכך. מסקנת השופט הייתה שמדובר בהתנהלות פוגענית המהווה התעמרות, שאינה מצויה במסגרת הפררוגטיבה הניהולית של יוחננוף או של מנהל הסניף.
“אין כל הצדקה להדיר עובד באופן כה בוטה ממרחב העבודה, ובוודאי שלא יכולה להיות הצדקה לקידום ‘חרם’ חברתי על עובד – כפי שזה בא לידי ביטוי כלפי התובע. מדובר בהתנהלות פוגענית וחמורה שלא ניתן לקבלה”, כתב השופט, שבהמשך קיבל את טענתו הנוספת של התובע לפיטוריו שלא כדין.
בסופו של יום קבע השופט ש”יוחננוף” תפצה את התובע ב-78,948 שקל. בנוסף חויבה רשת הסופרמרקטים לשלם לעובדה לשעבר הוצאות משפט בסך 13,000 שקל.
פרסומת – תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
The post זאת הדרך של יוחננוף? התעמרה בעובד ותפצה בעשרות אלפי שקלים appeared first on okneto.
]]>The post 900,000 ש’ למנהל בכיר שפוטר מיואל גבע appeared first on okneto.
]]>גבע והחברה שבבעלותו סירבו להעביר למנהל דמי הסתגלות שהובטחו בהסכם, בטענה כי רשלנותו הביאה את הקבוצה להפסדים קשים. בית המשפט דחה את הטענות
השופטת אופירה דגן-טוכמכר קיבלה לאחרונה תביעה שהגיש מנכ”ל לשעבר בקבוצת “יואל גבע” נגד גבע והחברות שבבעלותו. המנכ”ל, שפוטר לפני כמה שנים, דרש לקיים הסכם מ-2016 בו הובטחו לו דמי הסתגלות במקרה של פיטורים. גבע טען כי ההסכם בטל לנוכח הפרת יחסי אמון ורשלנות חמורה של המנכ”ל, שהביאה לדבריו את החברות לסף חדלות פירעון. השופטת התרשמה בין היתר שהמנכ”ל לא הסתיר מידע וכי גבע עצמו בחר שלא להיות מעורב מדי בהתנהלות.
התובע שימש במשך יותר משני עשורים בתפקידים בכירים בקבוצת החברות שהקים יואל גבע, וב-2013 מונה למנכ”ל.
ב-2016 נחתם הסכם בין הצדדים שקבע שבמקרה של סיום העסקתו של התובע, מכל סיבה, הוא יהיה זכאי ל-12 חודשי הסתגלות.
ב-2019 עלו היחסים בין התובע לבין גבע על שרטון, על רקע התדררות ברווחיות החברה בשנת 2018. באותה תקופה החברה ספגה הפסדים בגלל מיזם ללימודי אנגלית מדוברת והוצאות גבוהות על שכר ושיפוצים, כמו גם עקב משיכות והלוואות כספים שנטל גבע לצרכיו הפרטיים. גבע זימן את התובע לשיחה ובהמשך פיטר אותו, אך סירב לשלם לו את דמי ההסתגלות.
בתביעה לאכיפת ההסכם טען המנכ”ל כי השקיע את מיטב שנותיו בחברה ובקידומה, מה שהכניס לגבע רווחים חסרי תקדים והפך אותו לאיש עשיר. לטענתו, לא נפל כל פגם בהתנהלותו וגבע היה זה שבחר במשך השנים לא להיות מעורב בניהול היומיומי של החברה.
הוא הוסיף שביסוד פיטוריו עומדת חתירה של עובד אחר תחתיו, מאחר שביקש לרשת את מקומו. אותו עובד הוליך שולל את גבע ושיקר לו כשאמר שהתובע מבקש להסתיר מפניו שהחברה בהפסדים.
גבע טען מנגד כי התובע הפר את חובת האמון הבסיסית בין השניים, מה שגורר את בטלות הסכם ההעסקה. לטענתו, התובע העלים ממנו מידע ועובדות חשובות ומהותיות בדבר מצד החברה, והוא גילה שהחברה על סף קריסה הודות לעובד אחר שסיפר לו. לדבריו, לפני הגילוי ש”היכה אותו בתדהמה” הוא סבר על סמך דיווחי התובע שמצב החברה מצוין.
עוד הוסיף גבע, שרשלנותו החמורה של התובע בכניסה למיזמים ללא ביצוע בדיקה נאותה הובילה להתדרדרות החברה וגם מסיבה זו הוא לא זכאי לתמורה שבהסכם.
לא הסתיר
השופטת אופירה דגן-טוכמכר מבית הדין לעבודה בתל אביב ציינה כי גם בהנחה שערב סיום העסקתו של התובע החברה אכן נקלעה לקושי תזרימי, היא לא התרשמה כי החברה היתה על סף חדלות פרעון.
עוד לדבריה, מחומר הראיות עלה שגבע נהנה במשך שנים רבות מפירות עבודתו של התובע שהניבו לו רווחים של מיליוני שקלים. ואולם, בפעם הראשונה שבה התמודד גבע עם האפשרות שהשנה תסתיים בהפסד ולא ברווח, הוא מיהר לסיים את העסקת התובע, תוך שהוא מסתמך בעיקר על דברי בלע ששמע מעובד אחר.
השופטת קבעה שהתובע לא הסתיר מגבע את מצב החברה וציינה כי גבע בחר במשך שנים לזנוח את תפקידו ואת חובותיו כדירקטור בחברה, תוך שהוא מביע עניין מוגבל בחלק מהפרויקטים החדשים של החברה ובשורות הרווח השנתי בלבד.
היא דחתה גם את טענת הרשלנות שהעלו גבע והחברה, וקבעה כי גם אם היה כשל ניהולי הוא לא מצדיק את בטלות ההסכם.
בסיכומו של דבר הורתה השופטת לנתבעים לשלם לתובע דמי הסתגלות בסך 717,744 שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד פיטוריו.
עוד חויבו הנתבעים בהוצאות ושכ”ט עו”ד בסך 150,000 שקל.
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
The post 900,000 ש’ למנהל בכיר שפוטר מיואל גבע appeared first on okneto.
]]>The post עובד שפוטר בלי פיצויים בגלל ‘גניבה’, יקבל כ 390 אלף שקל appeared first on okneto.
]]>השופט קבע שמסקנת חברת ההובלה כי הפועל שלה גנב בכוונה ציוד ששייך ללקוח, נטולת בסיס. “המבוכה מול הלקוח מובנת, אך מכאן ועד שלילת הפיצויים המרחק רב”, כתב בפסק הדין
בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שחברת הובלות אשר פיטרה פועל שלה ושללה את פיצויי הפיטורים שלו אחרי 26.5 שנות עבודה בטענה שגנב ציוד השייך ללקוח שלה, תפצה אותו בכ-390 אלף שקל. השופט אורן שגב קבע שבפועל לא הוכח כי העובד גנב, ובנסיבות אלה יש לשלם לו את הפיצויים וכן סכומים נוספים בשל פיטוריו שלא כדין.
התובע (70) עלה מברית המועצות בתחילת שנות ה-90 והשתלב כפועל בשורות הנתבעת, חברה המספקת שירותי הובלות ואחסון. במוקד התביעה ניצב אירוע מאפריל 2019 בו הגיעו התובע ושני עובדים נוספים לקריית הממשלה בחיפה על-מנת לפנות ציוד ישן. בסיום העבודה לקחו השלושה גרוטאות ברזל שנמצאו במקום ומכרו אותן למחסן ברזל.
בדיעבד התברר שאותן גרוטאות הן למעשה תעלות אוורור שהיו שייכות למשרד המשפטים, לקוח של החברה, שיועדו לשימוש. כשהתובע וחבריו הבינו זאת, הם מיהרו לרכוש בחזרה את התעלות והשיבו אותן לבעליהן. ואולם הדבר לא מנע מהחברה להאשים את התובע בגניבה ובהמשך לפטר אותו ולשלול ממנו את פיצויי הפיטורים אחרי 26.5 שנות עבודה.
בתביעה שהוגשה לבית הדין ביולי 2019 דרש התובע שורת זכויות סוציאליות שלטענתו מגיעות לו עקב סיום עבודתו, בראשן פיצויי פיטורים ופיצוי על פיטוריו שלא כדין.
מנגד טענה החברה שהתובע פעל בניגוד לחובת תום הלב, נהלי החברה והחוק, כשנטל ללא רשות ציוד של לקוח במטרה למכור אותו לטובתו האישית – כך שפיטוריו ושלילת הפיצויים היו מוצדקים.
איפה התלונה למשטרה?
אבל השופט שגב קבע שלא הוכח בשום שלב כי התובע גנב ואין בנמצא קביעה של רשות מוסמכת שלפיה התובע אכן ביצע עבירה של גניבה. בנוסף, מעולם לא הוגשה תלונה למשטרה בעניין ולא נערכה חקירה.
יתרה מכך, יסודות עבירת הגניבה לא מולאו: מבחינה עובדתית הבעלות על הגרוטאות הושבה לבעליהן. לגבי היסוד הנפשי השופט שוכנע שהתובע חשב בתום-לב שמדובר בגרוטאות שנזרקו לאשפה ושלא התכוון “לשלול אותן מבעליהן” כהגדרת עבירת הגניבה בחוק העונשין.
בהקשר לכך חידד השופט כי מדובר בנוהג שהשתרש בחברה – לרבות אצל הבוס של התובע – לפיו מותר למכור פסולת על-מנת להרוויח כמה שקלים ולקנות בכסף בירה וסיגריות.
השופט ציין אמנם שהוא לא מקל ראש בנזק התדמיתי ובמבוכה הרבה שגרמו מעשי התובע לחברה מול הלקוח שלה, משרד המשפטים, “אלא שמכאן ועד להחלטה לשלול ממנו את מלוא פיצויי הפיטורים המגיעים לו לאחר 26.5 שנות עבודה, המרחק רב כרחוק מזרח ממערב”.
עוד התרשם השופט כי השימוע שערכה החברה לתובע נעשה מן השפה ולחוץ, ולכן לצד פיצויי הפיטורים הוא אף זכאי לפיצוי על פיטוריו שלא כדין. בסופו של יום נפסקו לטובתו 368,595 שקל עבור שני הרכיבים האמורים וכן עבור הודעה מוקדמת, דמי הבראה והפרשות שכר ופנסיה.
בנוסף חייב השופט את החברה לשלם לתובע שכ”ט עו”ד בסך 20,000 שקל.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
The post עובד שפוטר בלי פיצויים בגלל ‘גניבה’, יקבל כ 390 אלף שקל appeared first on okneto.
]]>The post מנכ”ל משותף בחברת הזנק תבע הכרה כעובד – ורבע מיליון שקל appeared first on okneto.
]]>במקביל לכהונתו כמנכ”ל, התובע המשיך להעניק שירותים כעצמאי לחברות אחרות. ביה”ד קבע שזו אינדיקציה משמעותית להעדר יחסי עבודה
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה לאחרונה תביעה שהגיש מהנדס שכיהן כמנכ”ל משותף (CO-COE) בסטרטאפ רפואי להכרה בו כעובד החברה ולקבלת הזכויות הכספיות הכרוכות בכך. השופטת חופית גרשון-יזרעאלי קבעה שהגשת התביעה לאחר פטירת המייסד ממחלה סופנית באופן שמקשה על בירור האמת, לצד עיסוקיו המקבילים של התובע כעצמאי בזמן עבודתו בחברת ההזנק – מצדיקים שלא להכיר בו כעובד החברה.
החברה נוסדה ב-2012 במטרה לפתח שעון משוכלל שמודד את רמת הסוכר בדם ואוגר את המידע. מייסד החברה והתובע היו חברים טובים ובשלב מסוים צורף האחרון כמנכ”ל משותף בחברה לצורך סיוע באיתור משקיעים. עוד לפני כן החזיק התובע – מהנדס עם תואר שני במנהל עסקים – בעסק עצמאי שבבעלותו.
לאחר כשנה של עבודה בחברה גילה המייסד שהוא חולה במחלה סופנית. בהמשך הוא נפטר והחברה נקלעה להליכי פירוק. ארבע שנים נוספות חלפו עד שהוגשה התביעה לבית הדין.
לטענת התובע הוא עונה על המבחנים שהותוו בפסיקה לצורך הכרה בו כעובד החברה: הוא השתלב בחברה, עבד במשרדיה, התפנה מכל עיסוקיו האחרים באותה עת והיה תלוי בה כלכלית.
לשיטתו, מתוקף הכרה בו כעובד הוא זכאי לשלל זכויות מהחברה בסכום כולל של כרבע מיליון שקל.
לעומתו טענה החברה כי התובע לא היה עובד שלה אלא קבלן עצמאי שסיפק לה שירותים באמצעות העסק שבבעלותו. נטען כי מדובר באדם מתוחכם שבחר להגיש את תביעתו לאחר פטירת המייסד ובשיהוי ניכר. מכאן, לטענתה, שיש לדחות את התביעה.
עבד גם מהמשרדים שלו
השופטת גרשון-יזרעאלי קבעה שלאחר שקילת אופי מערכת היחסים בין הצדדים היא לא שוכנעה כי מתקיימים ביניהם יחסי עובד-מעסיק.
היא ציינה כי תקופת ההתקשרות – כשנה בלבד – אינה ארוכה מספיק על מנת לבסס יחסי עבודה, והוסיפה שאין מחלוקת כי בתקופה זו דיווח התובע לרשויות על היותו עצמאי ולא שכיר.
עוד קבעה השופטת כי התובע לא הציג גרסה מסודרת בנוגע למסגרת עבודתו בנתבעת, מבחינת שעות העבודה והמיקום שממנו בוצעה. היא הדגישה כי התובע לא הכחיש בעדותו שסיפק לחברה שירותים גם ממשרדי העסק שבבעלותו.
בהקשר לכך היא כתבה שהתובע בחר להגיש את תביעתו בשיהוי ניכר לאחר פטירת המייסד, באופן שמקשה על בירור האמת בהתחשב בהיותו של המנוח עד מרכזי.
“והחשוב מכל”, כתבה, “הוכח כי בתקופה שבמחלוקת המשיך התובע לנהל עסק עצמאי”. לדברי השופטת התובע הנפיק בתקופה הרלוונטית לתביעה חשבוניות בסכומים ניכרים לגופים אחרים. טענתו כי מדובר בעבודה שבוצעה לפני כהונתו בחברה נדחתה בהעדר הוכחה, והתובע נמנע מלזמן לעדות את אותם גורמים להם סיפק שירות.
התביעה נדחתה והתובע חויב בשכ”ט עו”ד בסך 8,000 שקל.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
The post מנכ”ל משותף בחברת הזנק תבע הכרה כעובד – ורבע מיליון שקל appeared first on okneto.
]]>The post מנהל ב’וינגייט’ התפטר אחרי 12 שנה – ויקבל פיצויי פיצויים appeared first on okneto.
]]>המנהל, שעבד במקביל כמרצה באוניברסיטה, התפטר לאחר שהמכון חייב אותו לשנות את שעות העבודה הגמישות שאפשרו לו לדלג בין שתי העבודות. בית הדין קבע שיש לראות את ההתפטרות כפיטורים
מנהל לשעבר בבית הספר למאמנים של מכון וינגייט זכה לאחר התפטרותו בכ-100,000 שקל. בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל באופן חלקי תביעה שהגיש המנהל נגד המכון, במסגרתה עתר בין היתר לקבל פיצויי פיטורים. השופטת אופירה דגן-טוכמכר קיבלה את עמדתו לפיה שינוי מתכונת דיווח השעות בה נקט המכון במשך שנים מהווה הרעה בתנאי העבודה שלו. היא פסקה לו פיצויי פיטורים ופיצוי על עוגמת נפש.
התובע, בעל תואר דוקטור וחבר סגל באוניברסיטת תל אביב, עבד בוינגייט במשך כ-12 שנים כראש תחום הידרותרפיה וספורטתרפיה. על רקע עבודתו הנוספת כמרצה, מתכונת עבודתו במכון לאורך השנים הייתה היברידית, וכללה אף עבודה מהבית.
לנוכח מאפייני ההעסקה הייחודיים העביר המנהל מדי חודש דיווח שעות למראית עין, בידיעת הממונים עליו ובהסכמתם. ואולם, בשלב מסוים גורמים במכון עלו על הדיווחים הפיקטיביים וזימנו את התובע לבירור. לאחר דין ודברים קבעה הנהלת המכון שלתובע ישולם שכר רק בהתאם לזמן שהותו שם בפועל. כתוצאה מכך שכרו קוצץ ביותר מחצי.
תגובת המנהל להתנהלות המכון הייתה יציאה לחופשה ולאחר מכן – התפטרות. בתביעה שהגיש לבית הדין באפריל 2019 הוא טען שהשינוי הדרמטי בתנאי עבודתו עולה כדי פיטורים ומצדיק לפסוק לטובתו פיצויי פיטורים.
המכון לעומתו טען שלא ייתכן כי דרישה לדווח על שעות עבודה אמיתיות תיחשב כהרעה מוחשית בתנאי העבודה.
מנהלת משאבי האנוש חסרת ניסיון
השופטת דגן-טוכמכר קבעה כי יש לראות בהתפטרות המנהל על רקע הפגיעה במתכונת העסקתו הגמישה כפיטורים.
היא הבהירה שיש אמנם קושי בהתנהלות המנהל והממונה עליו שמסרו לאורך השנים דיווחי נוכחות שאינם תואמים לשעות העבודה בפועל.
“עם זאת”, כתבה, “בשים לב למאפיינים הייחודים למשרה, אשר איננה מחייבת נוכחות מלאה במכון, כאשר במשך שנים רבות התובע ביצע חלק ניכר מעבודתו בביתו, הדרישה שיתייצב במכון חמישה ימים בשבוע בין השעות 08:00 עד 16:00 על מנת לקבל את אותו שכר, עולה כדי ‘הרעת תנאים’ אשר מקנה לתובע את הזכות לפיצויי פיטורים”.
בהתאם לכך קבעה השופטת כי ישולמו למנהל פיצויי פיטורים בסך 62,615 שקל.
בתוך כך השופטת מתחה ביקורת כנגד מנהלת משאבי האנוש בתקופה הרלוונטית לתביעה, שצורפה אף היא להליך כנתבעת. לדברי השופטת, המנהלת לא שיקפה מספיק כלפי הגורמים האמונים על שכרו של התובע את העובדה שהוא לא באמת נדרש להימצא פיזית במכון לשם ביצוע עבודתו, וכי מתכונת העבודה הגמישה מקובלת על מנהליו.
השופטת האשימה אותה בחוסר ניסיון בכל הנוגע לניהול משאבי אנוש בגופים ציבוריים, וכמי שגרמה במו ידיה לנזקים הן לתובע והן למכון, שאיבד עובד אהוד ומוערך.
לנוכח ההתנהלות המרושלת קבעה השופטת כי על המכון לפצות את התובע ב-30,000 שקל נוספים עבור עוגמת הנפש שחווה.
כמו כן חויב המכון לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 10,000 שקל.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
קלרון נ’ מכון וינגייט המכון הלאומי למצוינות בספורט ואח’
The post מנהל ב’וינגייט’ התפטר אחרי 12 שנה – ויקבל פיצויי פיצויים appeared first on okneto.
]]>The post מורה למתמטיקה פוטר בזמן מחלה. הפיצוי 200,000 ש”ח appeared first on okneto.
]]>רשת החינוך “דרכא” פיטרה את המורה על יסוד הנחה שגויה שמצבו הרפואי מונע ממנו לעבוד. מרבית הפיצוי – עבור עוגמת נפש
בית הדין האזורי לעבודה בנצרת קיבל לאחרונה חלקית תביעה שהגיש מורה לשעבר ברשת “דרכא” נגד הרשת. לטענתו הנתבעת הפלתה אותו על רקע מחלת כליות שפקדה אותו, כשמנעה ממנו להמשיך לעבוד. השופטת רויטל טרנר קבעה שבהתנהלות הרשת מול העובד נוצרה שרשרת של טעויות שהביאה לתוצאה שמקפחת אותו, ושמצדיקה מתן פיצוי על עוגמת הנפש שחווה.
התובע היה מורה למתמטיקה בבית ספר בצפון הארץ במשך למעלה מ-30 שנה. בשלב מסוים עבר ניהול בית הספר לידי רשת “דרכא”, היא הנתבעת. בסמוך לכך חלה הידרדרות במצבו הרפואי של התובע. הוא פיתח אי ספיקת כליות והחל להיעדר מהעבודה.
כשנה לאחר מכן, באוקטובר 2013, התכנסה ועדה מחוזית של משרד החינוך על מנת לדון בהמשך העסקתו של התובע. מסקנת הוועדה הייתה שהתובע אינו כשיר לעבודת הוראה. על יסוד מסקנה זו החליטה “דרכא” שהתובע יסיים את עבודתו לאחר ניצול יתרת ימי המחלה שעומדים לזכותו, ויפרוש לפנסיה רפואית.
הצדדים המשיכו לנהל שיח בנוגע לעתידו התעסוקתי של התובע, שנמשך כ-5 שנים, אך לבסוף הוא זומן לשימוע ופוטר; מכאן התביעה שהגיש לבית הדין בספטמבר 2020.
לטענת התובע, לאחר החלטת הוועדה המחוזית, רופא תעסוקתי קבע שהוא יכול לעבוד בחצי משרה. ואולם לדברי התובע, “דרכא” התעלמה מחוות הדעת והכריחה אותו לשבת בבית ולנצל ימי מחלה. סירובה של הנתבעת לשבצו לעבודה באותה תקופה, והן פיטוריו בשל מצבו הרפואי, מהווים הפליה המנוגדת לחוק ומצדיקים לפסוק בשבילו פיצוי משמעותי.
מנגד טענה הנתבעת כי הליך פיטורי התובע נעשה כדין לאחר שמלוא ימי המחלה שלו נוצלו ומבלי שהנתבעת יכלה לשבצו לעבודה. לדבריה, עובר לפיטורים היא זימנה את התובע לשימוע בנוכחות נציג ארגון המורים, ובכך עשתה את שמוטל עליה מבחינת החוק.
הנתבעת הוסיפה שהיא כפופה לנהלי משרד החינוך, והחלטת הוועדה המחוזית שקבעה אי כושר לתובע מחייבת אותה.
טעות משותפת
השופטת טרנר הסבירה שהנחת המוצא של הנתבעת, לפיה החלטת הוועדה מ-2013 מחייבת אותה, שגויה. היא כתבה שההחלטה מחייבת רק את עובדי המדינה, ואילו עבודת התובע תחתיה לא הייתה כעובד מדינה.
השופטת כתבה ש”ניתן להבין את טעותה של הנתבעת” ושאין בהתנהלותה משום חוסר תום לב. היא פשוט הבינה באופן שגוי את החלטת משרד החינוך. למעשה, כתבה השופטת, מדובר בטעות משותפת של הצדדים מאחר שגם התובע הסכים באותה עת לסיום עבודתו בבית הספר.
עם זאת השופטת מצאה את סירובה של הנתבעת לערוך עבור התובע התאמות שיאפשרו את המשך העסקתו חרף מוגבלותו, כאפליה. היא כתבה כי “שיקול דעתה של הנתבעת היה פגום ונשען על העדר רצונה לנסות ולשלב את התובע בביה”ס, בשל בריאותו וללא הצדקה מבוססת ולגיטימית. במובן זה, פיטוריו של התובע נעשו שלא כדין”.
ואולם, ציינה השופטת, במועד פיטוריו התובע נמצא באי כושר מלא כך שבפועל, בראייה לאחור, הנתבעת לא הייתה צריכה לבצע התאמות ולשבצו לעבודה.
חרף זאת, השופטת מצאה לנכון לפסוק לתובע פיצוי של 150,000 שקל בגין עוגמת הנפש שסבל מההתנהלות כלפיו, שפגעה בכבודו ואילצה אותו להתרחק ממקום עבודתו משך כחמש שנים.
בנוסף נפסקו לטובתו 50,440 שקל עבור דמי מחלה, שכ”ט עו”ד והוצאות.
פסקי דין קשורים
פלוני נ’ דרכא בתי ספר (ע”ר)
The post מורה למתמטיקה פוטר בזמן מחלה. הפיצוי 200,000 ש”ח appeared first on okneto.
]]>The post המדינה הפרה הבטחה לשבץ עובד במשרת סייבר – ותפצה ב 278 אלף ש’ appeared first on okneto.
]]>עובדי מדינה בתחום הסייבר זכאים לסולם שכר משודרג. התובע, שסיים קורס צוערים יוקרתי של שירות המדינה במסלול סייבר, שובץ במשרה שהגדרת הסייבר ניטלה ממנה וקיבל שכר רגיל
בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש עובד לשעבר בשירות המדינה נגד מערך הסייבר הלאומי ונציבות שירות המדינה. התובע הוא בוגר קורס צוערים שנועד למועמדים מצטיינים העוברים הכשרה אינטנסיבית ומעמיקה ונקלטים בתפקידי ניהול. בית הדין קבע שהמדינה התחייבה לשבץ אותו בתקן משרה מתחום הסייבר, ברמת שכר של כ-24,000 שקל, אך היא הפרה שלא כדין את התחייבותה כך שהוא הרוויח כ-10,000 שקל בלבד.
לאור חשיבות נושא הסייבר ושוק העבודה התחרותי בתחום, קבעו גורמי המטה בממשלה סולם שכר מיוחד לעובדי סייבר המזכה בתנאי שכר גבוהים.
באפריל 2016 התובע החל לעבוד כמתמחה בלשכת ראש מטה הסייבר דאז. כמה חודשים לאחר מכן הוא נקלט בלשכה כיועץ לענייני סייבר אך בפברואר 2017 העסקתו בתפקיד הסתיימה משיקולים של חוסר התאמה.
ראש הרשות הלאומית להגנת הסייבר (באותה עת מטה הסייבר ורשות הסייבר היו גופים נפרדים) שקיבל את פרטי התובע, הורה לסמנכ”ל משאבי אנוש ברשות לקלוט אותו לתפקיד בכיר במערך החירום במשרת סייבר. הסמנכ”ל מצא כי תפקיד ראש מחלקת חירום במערך (רמ”ח חירום) מתאים להנחיות שקיבל.
ביוני 2017 החל התובע לעבוד בתפקיד. ואולם, בעקבות ישיבה במעמד ראש מערך הסייבר (מיזוג של מטה הסייבר ורשות הסייבר), סגנית נציב שירות המדינה ובכירים נוספים נקבע כי בתפקידים הכוללים מיומנות סייבר לצד מיומנות אחרת, שכר הסייבר ישולם לאחר רכישת הניסיון המתאים.
בהמשך לכך קיבל התובע הודעה שתקן המשרה שלו ישונה לדירוג אקדמאים רגיל. בדירוג זה הוא הרוויח כ-14,200 שקל פחות ממה שהיה אמור להרוויח במשרת הסייבר. לאחר שמגעים בנושא בינו לבין המדינה לא הניבו תוצאות, הוא הודיע על סיום עבודתו.
לטענת התובע, הובטח לו להיקלט למשרת רמ”ח חירום בשכר סייבר. ואולם, זמן קצר לאחר שכבר נקלט המדינה שינתה את התקן שלו. בכך לדבריו, המדינה לא רק הפרה את הבטחתה לקלוט אותו בתקן סייבר אלא גם הפלתה אותו לרעה בכך שהעסיקה אותו כעובד סייבר לכל דבר ועניין, מבלי לתת לו תנאי שכר של עובד סייבר.
המדינה טענה מנגד שלא ניתנה לתובע הבטחה מנהלית בדבר קליטתו לתקן סייבר. היא הגישה תביעה נגדית, בה טענה כי מכיוון שהתובע עזב לפני סיום תקופת התחייבותו לעבוד בשירות המדינה, עליו לשלם את החלק היחסי של הסכומים שהושקעו בהכשרתו והעסקתו.
טענות בלתי סדירות
השופטת שרון אלקיים קבעה שלתובע אכן ניתנה הבטחה להיקלט למשרה שהוגדרה כמשרת סייבר. כמו כן היא קבעה שלא היה צידוק חוקי לשנות את ההחלטה לקלוט אותו למשרה זו.
עוד כתבה השופטת שטענות המדינה והעדויות מטעמה בעניין נסיבות שנמוך משרתו של התובע והטעמים לכך, היו בלתי סדירות, רצופות סתירות ורוויות קשיים. מחומר הראיות עלה שהתפקיד אותו ביצע התובע ואליו נקלט היה תפקיד סייבר מובהק הנמצא בליבת העיסוק של הגנת הסייבר.
בנסיבות אלה קבעה השופטת שהתובע זכאי להפרשי שכר עבור תקופת העסקה של 18 חודשים, בסך של 278,628 שקל. התביעה שכנגד התקבלה ונקבע כי מהסכום יקוזזו 24,950 שקל.
המדינה חויבה בהוצאות ושכ”ט עו”ד בסך 25,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
The post המדינה הפרה הבטחה לשבץ עובד במשרת סייבר – ותפצה ב 278 אלף ש’ appeared first on okneto.
]]>The post עברה תאונת עבודה – ואז חברת הניקיון פיטרה אותה appeared first on okneto.
]]>המעסיקה טענה שהמנקה בחרה להתפטר לאור מצבה הבריאותי, אבל בית הדין קבע שהיא פוטרה שלא כדין בזמן שהייתה באי כושר עבודה. הפיצוי: 100,000 שקל
בית הדין לעבודה בחיפה פסק לאחרונה פיצויים לעובדת ניקיון שפוטרה שלא כדין בתקופת אי כושר עבודה. חברת הניקיון שבה הועסקה טענה כי העובדת – ששברה את הרגל בזמן שעבדה אצלה – התפטרה, אולם השופט טל גולן קיבל את גרסת העובדת כי היא פוטרה בשל מצבה הרפואי וקבע כי היא זכאית לפיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות נוספות.
התובעת הועסקה כעובדת ניקיון בחברת טי אנד אם שירותי ניקיון בע”מ בין השנים 2003-2020. בספטמבר 2019 שברה התובעת את רגלה בתאונת עבודה ושהתה בחופשת מחלה עד ינואר 2020, ולאחריה שבה לעבודה. עם זאת, חצי שנה לאחר מכן היא קיבלה אישור מרופא תעסוקתי של קופת החולים שקבע כי אינה כשירה לעבוד למשך 6 שבועות, והאישור הוארך מעת לעת עד חודש מרץ 2021.
תוך כדי אותה תקופה, בספטמבר 2020, קיבלה התובעת מחברת הניקיון הודעה על סיום העסקתה בשל האישור הרפואי. באפריל 2021 היא החלה לעבוד בחברה אחרת.
בתביעה שהגישה נגד המעסיקה הראשונה היא טענה כי על אף פיטוריה לא נעשה עמה “גמר חשבון” והיא לא קיבלה טופס 161. לדבריה, היא זכאית להשלמת פיצויי פיטורים (ההפרש בין הכספים שמגיעים לעובד לבין הכספים שמשולמים לפי קופת החיסכון), פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, דמי הודעה מוקדמת ודמי חגים.
מטעם הנתבעת נטען מנגד כי התובעת לא פוטרה אלא הודיעה שהיא מתפטרת עקב מצבה הבריאותי. מאחר שהתפטרה הוצאה לה הודעה על סיום עבודתה, אך לאחר שהתברר שהאישור הרפואי הוא זמני נמסר לתובעת שהפיטורים מבוטלים ושהיא מתבקשת להודיע לממונים עליה אם היא מעוניינת לשוב לעבודתה. לגרסת המעסיקה, התובעת לא הודיעה דבר ולא ענתה לניסיונות ההתקשרות עימה ולכן אינה זכאית לסעדים הנובעים מטענת הפיטורים, ודמי החגים שולמו לה במלואם.
“פיטרנו אותך”
השופט גולן קיבל את התביעה ברובה, למעט רכיב דמי החגים. נקבע כי לפי העדויות והעובדות, התובעת פוטרה בספטמבר 2020 לאחר שהאישור בדבר אי כשירותה הרפואית הוארך.
גרסתה של התובעת נמצאה מהימנה ולא נסתרה. כך בין היתר העידה התובעת כי לאחר שהמציאה את האישור הרפואי לנציגת הנתבעת בספטמבר 2020, הנציגה הציעה לה לבקש מהרופא אישור שהיא אינה כשירה בכלל לעבוד בניקיון על מנת שניתן יהיה לפטרה. בתחילת חודש ספטמבר אותה נציגה התקשרה אליה והודיעה לה שהיא מפוטרת מאחר שנגמרו לה ימי המחלה.
הנתבעת מצידה לא התייחסה לטענות אלו של התובעת ולמעשה לא הכחישה אותן, וגם מניסוח המכתב שקיבלה התובעת עולה כי מדובר בפיטורים בשל מצבה הבריאותי. בנוסף ציין השופט כי לא ניתן לייחס לתובעת שום אקט שמעיד על התפטרות מצידה.
בתוך כך, נדחתה טענת הנתבעת כי לאחר שהבינה שהאישור הרפואי הוא זמני ביטלה את הפיטורים והתובעת לא הודיעה אם היא חוזרת. בעניין זה, השופט קיבל את גרסת התובעת לפיה יצרה קשר עם הנתבעת לגבי תשלום שמגיע לה אך הנציגה השיבה לה “מה את רוצה פיטרנו אותך”, ורק אז שלחה לה לראשונה את מכתב הפיטורים מספטמבר.
לתובעת נפסק פיצוי בסך 94,202 שקל בגין השלמת פיצויי פיטורים, הלנת הפיצויים, תמורת הודעה מוקדמת ופיטורים שלא כדין. בנוסף חויבה הנתבעת לשלם לה הוצאות משפט בסך 6,000.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אירינה טרובנקוב נ’ טי אנד אם שירותי ניקיון בע”מ
The post עברה תאונת עבודה – ואז חברת הניקיון פיטרה אותה appeared first on okneto.
]]>The post בכירים ברשות המיסים ביקשו להשוות שכרם למקביליהם בתפקיד.. appeared first on okneto.
]]>נקבע שהתפקיד של מנהלי מעברי המכס הבינלאומיים של ישראל לא דומה לתפקיד של מנהלי מעברי המכס הפנימיים ביהודה שומרון וחבל עזה, לא באופי התפקיד ולא בהיקף השעות, כך שלא מדובר בהפליה
שופטת בכירה מבית הדין לעבודה בירושלים, יפה שטיין, דחתה לאחרונה תביעה של מנהלים בכירים ברשות המיסים להשוות את שכרם למנהלים אחרים. לטענת התובעים יש להגדיר את תפקידם כמו מנהלי מעברי המכס הבינלאומיים של ישראל ובכך להגדיל את מכסת שעות הכוננות החודשיות המגיעות להן. נקבע שמנהלי מעברי המכס הבינלאומיים פועלים לאכיפת דיני המס, בעוד התובעים פועלים לאכיפה בתחום המע”מ, לכן אופי התפקיד שונה וכך גם היקף שעות הכוננות הנדרשות, ולכן אין סיבה להשוות את שכרם.
התובעים משמשים בתפקידים בכירים ברשות המיסים, האחד מנהל תחום אכיפה במעבר הגבול של עזה והשני מנהל תחום אכיפה במעברי יהודה ושומרון. שניהם נכנסו לתפקיד בשנת 2006. במסגרת תפקידם הם אחראים לאכיפה של חוקי המסים בגזרתם ונדרשים לזמינות ומתן מענה גם מעבר לשעות העבודה.
בסוף שנת 2017 המליצה וועדה של רשות המיסים לאחד את כל היחידות בתחום האכיפה תחת מנהל תחום אכיפה אחד וליצור זהות בין בתי המכס השונים, והוגדר תפקיד “מנהל תחום בכיר (אכיפה)” ותפקיד “מנהל תחום בכיר (מכס)”.
בתביעה שהגישו נגד רשות המיסים, ביקשו השניים להשוות את שכרם למנהלי תחום אכיפה במעברים הבינלאומיים של ישראל (נתב”ג, חיפה מרכז ואשדוד).
לטענת התובעים תפקידם הוגדר כמנהלי תחום בכיר (אכיפה) באופן חד צדדי, בעוד שהיה נכון להגדירם כמנהלי תחום בכיר (מכס) כפי שהוגדרו מנהלי תחום האכיפה במעברי הגבול הבינלאומיים.
לדבריהם, כתוצאה מההגדרה השגויה נגרעה מהם הזכות לתוספת 5 כוננויות בימי חול וכוננות נוספת בשבת כפי שמקבלים מקביליהם במעברי הגבול הבינלאומיים.התובעים ביקשו השלמות של שכרם משנת 2014 ועד הגשת התביעה בסכום של 54,601-63,336 שקל (כל אחד בהתאם לשכרו השעתי), וכי מכאן והלאה תשולם להם תוספת השכר המשולמת למקביליהם. עוד הם תבעו פיצוי של 5,000 שקל לכל אחד בגין שינוי הגדרת תפקידם מבלי שקיבלו הודעה על כך.
הנתבעת טענה שישנם הבדלים מהותיים בין בתי המכס הפנימיים (בהם עובדים התובעים) לבין הבינלאומיים, למשל בהיקף שעות הפעילות במעברים. לטענת הנתבעת, הגדרת התפקיד של התובעים לא השתנתה מאז תחילת עבודתם והם לא הציגו ראייה לכך. עוד נטען כי התמורה בעבור הכוננויות היא זכות שמוקנית בהסכם, וללא הסכם אין להם זכות לקבלה.
מקומי מול בינלאומי
השופטת שטיין קבעה כי התובעים לא הצליחו להוכיח שהגדרת תפקידם שונתה, ודחתה גם את טענתם לזכאות לתוספת שעות כוננות. היא הסבירה כי בניגוד לבתי המכס הבינלאומיים, במעברים שאליהם משתייכים התובעים ישנו מבנה ארגוני מצומצם יחסית שמותאם לאופי הגאוגרפי ולהיקף הפעילות של בית המכס.
השופטת התרשמה כי בבתי המכס הגדולים נדרשת עבודה לאורך כל שעות היממה לשם אכיפת פקודת המכס, בעוד שבמעברי הגבול הפנימיים העבודה היא בשעות הרגילות של מעברי הסחורות, כך שהיקף העבודה הוא מצומצם יותר ואינו דורש עבודה בלילות ובשבתות.
כך גם אופי העבודה הוא שונה – אכיפת דיני המס מול אכיפת דיני מע”מ.
משכך קבעה השופטת כי ההחלטה על היקף שעות הכוננות להם זכאים התובעים היא הולמת, והתקבלה במסגרת הפררוגטיבה הנתונה למדינה כמעסיקתם.
לא נפסקו הוצאות.
י’ פ’ וג’ ח’ נ’ רשות המיסים
The post בכירים ברשות המיסים ביקשו להשוות שכרם למקביליהם בתפקיד.. appeared first on okneto.
]]>