העסקת גננות, מורות, סייעות וכ”ו כפופה להסכמים הקיבוציים של עובדי הוראה. על הדרך החוקית והנכונה לניהול הסכמים אלו מול הרשויות – בכתבה הבאה.
עמותה ניהלה במשך שנים מוסדות חינוך שונים, ביניהם גני ילדים, בתי ספר יסודיים ובית ספר על יסודי אחד. במסגרת זו העסיקה העמותה עשרות עובדי הוראה, בינהם מורים, גננות וכן עובדים נוספים – אבות בית, מזכירות בית ספר, סייעות, ספרניות וכ”ו.יום בהיר אחד קיבלה העמותה מכתב ממשרד רואי חשבון מטעם משרד החינוך המבקש להמציא לביקורת תלושי שכר של עובדי ההוראה נתוני העסקתם ונתונים נוספים.
שלושה חודשים לאחר שהעמותה המציאה את כל הנתונים הנדרשים נתקבלה במשרדי העמותה טיוטת ממצאי ביקורת לפיה העמותה משלמת שכר בחסר והפער הממוצע מגיע לכדי 38%. מכתב נוסף, אשר הגיע לאחר מכן מסגן חשב משרד החינוך, הודיע לעמותה על כוונת המשרד לקזז סך 2,840,386 ₪ בגין פערי שכר בשנים תשס”ח – תש”ע בעקבות ממצאי הביקורת…
העסקת עובדי הוראה כפופה להסכמים הקיבוציים של עובדי הוראה. כידוע, הסכם קיבוצי הינו הסכם בין המעבידים לארגונים היציגים של העובדים. על ההסכמים הקיבוציים של עובדי ההוראה מצד המעבידים חתומים משרד החינוך ומרכז השלטון המקומי. מעבידים אחרים אשר מעסיקים עובדי הוראה, דוגמת העמותה אשר סיפורה הובא בתחילת המאמר, אינם צד להסכם זה אך ההסכם מחייב גם אותם.
על הבעלות, אף אם אינה צד להסכמים הקיבוציים של עובדי ההוראה, חלה חובה להעסיק את עובדי ההוראה עפ”י ההוראות של ההסכמים הקיבוציים ועפ”י טבלאות משרד החינוך, שמתנה מתן רישיון למוסד חינוכי בחתימה של הבעלות על נספח ג’ אשר בו הבעלות מתחייבת לשלם שכר בהתאם להסכמים הקיבוציים. התחייבות זאת מהווה בעצם גם ביסוס לדרישות קיזוז, בהמשך לדוגמה מעלה, שכן מודל התקצוב של משרד החינוך מבוסס על עלויות שכר עובדי הוראה בהתאם להסכמים קיבוציים הללו – אם בעקבות הביקורת מגלה המשרד שהשכר שולם בחסר, משמעות הדבר מבחינת המשרד שלא כל תקציב המיועד לשכר הגיע ליעדו ועל כן יש לדרוש קיזוז. (בשולי הדברים אציין כי דרישת קיזוז זו מתעלמת ממכלול הרכיבים שמתוקצבים בחסר ע”י משרד החינוך (בג”ץ אורט)
ההסכמים הקיבוציים מגדירים את מכלול תנאי העסקתו של עובד הוראה לרבות:
• שכר משולב לפי השכלה והוותק.
• היקפי משרה לרבות שעות גיל.
• גמולים שונים כגון גמולי השתלמות, גמולי כפל תואר, גמול תואר שני/שלישי, גמול חינוך כיתה, גמול הכשרות, גמול בגרות, גמול פיצול, גמול ריכוז, גמול הל”ל, גמול חינוך מיוחד, גמול ליווי טיולים, גמול ניהול, גמול יועץ חינוכי ועוד.
• הפרשות המעסיק: קרן השתלמות וקופות גמל/קרנות פנסיה.
• הזכויות הסוציאליות של המורים – חופש, הבראה, ביגוד, ימי מחלה וכו’.
להלן מספר היבטים אשר כוללים את רוב הבעייתיות בתחום:
• הפרשות לקרן פנסיה וקרן השתלמות. על הבעלות שמעסיקה עובדי הוראה, לרבות גננות, חלה חובה להפריש עבורם קרן השתלמות (8.4% מהשכר הקובע) וקרן פנסיה (13.5% או 15% בהתאם לסוג הקרן). אם עובד הוראה לא חתם על מסמכי ההצטרפות ו/או מתנגד שיינכו ממנו את חלקו – עמדת משרד החינוך הינה שיש לנכות מהבעלות שאינה מפרישה את החלק היחסי מאחר ומרכיבים אלו תומחרו ע”י משרד החינוך במסגרת עלות המשרה.
• בסיסי משרה של גננות ועובדי הוראה. בסיס משרת גננות הינו 30 שעות המורכבות מ-27 שעות בפועל ו – 3 שעות גמול חינוך. בסיס משרה של עובד הוראה בחט”ע הינו 24 ש”ש; של מורה שמלאו לו 50 שנים – 22 ש”ש; ושל מורה שמלאו לו שנים 55 – 20 ש”ש. חישוב שעות מורה מורכבות משעות הוראה בפועל (שעות פרונטאליות) ושעות גמולים ותפקידים אחרים, כגון שעות חינוך, גמול בגרות שעתי ועוד.
• תשלום גמולים שונים לרבות גמולי השתלמות, כפל תואר, גמול ביניים, גמול תואר שני ושלישי, גמול בגרות, גמול פיצול, גמול חינוך מיוחד, גמול חינוך, גמול הכשרות, גמול מחוננים, גמול הל”ל, גמול ריכוז מקצוע/ מעבדה/ ביטחון/ מגמה/ בטיחות בדרכים/ ריכוז חינוך חברתי/שכבה, גמול ניהול, גמול ליווי טיולים וכ”ו.
הערה חשובה: בעת בחינת זכאות המורים לגמולים שונים יש לבחון גם את גודל הכיתות – דהינו, המורים לא יהיו זכאים כלל או יהיו זכאים באופן חלקי לגמולים שונים (גמול חינוך, גמול בגרות אחוזי, גמול פיצול ) בגין כיתות לא תקניות.
לסיכום, כדאי להקפיד על העסקת עובדי הוראה בכדי למנוע מצב של דרישות קיזוז עתידיות של משרד החינוך ו/או תביעות של עובדי ההוראה.
הכותב הינו בעל משרד רו”ח המעניק ייעוץ בנושא שכר עובדי הוראה לעשרות גופים, החל מרשויות מקומיות גדולות, רשתות וגופים נוספים (“מוכר שאינו רשמי”) וייצוגם מול ביקורת משרד החינוך. באתר המשרד מתפרסמים חוזרים שונים בנושאים הקשורים בתקציבי חינוך ושכר עובדי הוראה . www.fishmancpa.co.il
