בפסק דין אשר ניתן לאחרונה ע”י בית הדין האזורי לעבודה, נדונה תביעתו של עובד אשר טען כי הפרמיות ששולמו לו במהלך תקופת העבודה מהוות חלק מהשכר הקובע לצורך חישוב זכויותיו הסוציאליות וההפרשות הפנסיוניות
לטענת העובד, הפרמיות שולמו לו עבור כל מכירה שביצע, ללא כל תנאי ומבלי שנדרש לעמוד ביעד מסוים ולכן מדובר בעמלה ולא בפרמיה.
לטענת המעסיקה, מדובר בתמריץ או בונוס ששולם לעובד כחלק מתגמול קבוצתי עבור הצלחה בגיוס והשמה של עובדים אצל לקוחות המעסיקה. נטען כי התגמול לא נבע מיגיעה אישית של העובד אלא של כל העובדים בצוות ולכן אינו חלק מהשכר הקובע.
בית הדין קבע כי העובד שימש במעסיקה כמנהל מערך המכירות, היה אחראי על עובדים בצוות ולמעשה ניהל צוות עובדים. העובד הוגדר כמנהל מכירות ובפועל ניהל עובדות שעסקו בגיוס והשמה. מדובר בצוות שלם של עובדים שהעובד שימש כמנהל שלהם. ברור שכמנהל, לעובד היה חלק פעיל בשימור הקשרים עם הלקוחות, בתאום עמדות עימם, בבדיקת שביעות רצון שלהם מהשירות שהמעסיקה מספקת ומהעובדים הנשלחים אליהם, ואולי אפילו בהשמות של עובדים כאלה או אחרים. יחד עם זאת, עולה בבירור שהעובד לא טיפל לבדו בהשמת העובדים אצל הלקוחות, בשימורם למשך 12 חודשים, בטיפול בעובדים עצמם וכיו”ב. אין מדובר בפרמיה עבור עבודתו של העובד בלבד, אלא בפרמיה על עבודת המחלקה כולה.
נקבע כי לאור האמור, אין לראות את תשלומי הפרמיה כחלק מהשכר של העובד. מדובר בפרמיה ששולמה בגין הישגים של המחלקה כולה ולא רק בגין עבודה אישית של העובד ולפיכך, אין מדובר בשכר עבודה.
(סע”ש 22555-02-21, מיום 31/7/24).
